עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 623/12

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

                                          

בשם המבקש:                        עו"ד ש' שרון

בשם המשיבה:                       עו"ד ע' אפשטיין

 

 

 

 

           לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מיום 21.9.2011 בעת"א 25403-04-11 (סגן הנשיאה השופט א' טל), במסגרתו נדחתה עתירת המבקש להסיר את סיווגו כאסיר בפרופיל אלמ"ב (אלימות במשפחה) ולאפשר לו להשתלב בסבב חופשות ולהתייחד עם בת זוגו.

 

רקע עובדתי והחלטותיו של בית המשפט המחוזי

1.             המבקש הינו אסיר המרצה החל מיום 8.10.2005 עונש מאסר של 14 שנים בגין הרשעתו בעבירות של הריגה, עבירות בנשק וקשירת קשר לביצוע פשע. כפועל יוצא, מועד שחרורו של המבקש צפוי לחול ביום 7.10.2019.

 

2.             בחודש דצמבר 2010 התקבל בשירות בתי הסוהר מידע מודיעיני בעניינו של המבקש, אשר בעקבותיו הובא עניינו בפני הועדה לאלימות במשפחה (להלן: ועדת אלמ"ב), לצורך בחינת סיווגו כאסיר בפרופיל אלמ"ב. ביום 29.3.2011 החליטה ועדת אלמ"ב לסווג את המבקש כאסיר בפרופיל אלמ"ב וקבעה כי "משקלול המידע שהתקבל התרשמנו מקיומו של פוטנציאל מסוכנות המצריך התערבות הוועדה המחוזית". נקבע כי עניינו של המבקש יובא לדיון נוסף בפני ועדת אלמ"ב בחודש יולי 2011.

 

3.             ביום 14.4.2011 הגיש המבקש את עתירת האסיר העומדת במרכזה של הבקשה דנן, במסגרתה ביקש להסיר את סיווגו כאסיר בפרופיל אלמ"ב ולאפשר לו להשתלב בסבב חופשות ולהתייחד עם בת זוגו. למען שלמות התמונה יוער כי עתירת אסיר קודמת שהגיש המבקש, אשר עסקה אף היא ביציאתו לחופשה, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ש' פרידלנדר) ביום 11.1.2011.

 

4.             ביום 6.7.2011 נדון עניינו של המבקש בשנית בפני ועדת אלמ"ב, אשר קבעה כי איננה ממליצה לאשר את יציאתו של המבקש לחופשות. ועדת אלמ"ב ציינה, בין היתר, כי מדובר ב"אסיר המרצה מאסר בגין עבירות שונות שאינן בתחום האלמ"ב. עניינו נדון במסגרת הועדה המחוזית בשל מידע חסוי המצריך התערבות הוועדה. חברי הוועדה מתרשמים מאסיר מניפולטיבי ומגמתי בהתנהלותו, בעל נורמות עברייניות בולטות ודפוסים אלימים מובהקים הבאים לידי ביטוי, הן במשפחה והן מחוצה לה. ניסיון לשלבו בעבר בקבוצה נוספת לשליטה בכעסים, אך לא נמצא מתאים על ידי גורמי הטיפול". לפיכך, קבעה ועדת אלמ"ב כי "משקלול המידע הגלוי והחסוי אנו מתרשמים מקיומו של פוטנציאל גבוה למסוכנות מצידו, ולכן איננו ממליצים על יציאתו לחופשות".

 

5.             ביום 13.7.2011 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיאה השופט א' טל) בעתירת האסיר שהגיש המבקש. במהלך הדיון הוצגה לבית המשפט חוות הדעת החסויה של ועדת אלמ"ב ועמדת משטרת ישראל (אמ"ן קמב"ס), המתנגדת לשילובו בסבב חופשות. המבקש, שטען כי עמדת ועדת אלמ"ב מבוססת על דברים שכתבה, לכאורה, גרושתו במכתב ששלחה לועדה, הציג לבית המשפט מזכר מטעם קצין משטרה ממרחב חוף מיום 10.7.2011, שסתר לכאורה את עמדת אמ"ן קמב"ס באשר למסוכנות הנשקפת מהמבקש. במזכר האמור ציין הקצין כי גרושתו של המבקש אמרה שהיא אינה חשה כל איום מצד המבקש ולא נפתח תיק פלילי כלשהו בגין העבירות שעבר לכאורה כלפיה. בתגובה למזכר זה, הדגישה באת כוח המשיבה בדיון כי ישנה חוות דעת אחת של אמ"ן קמב"ס והיא העמדה הרשמית. בתום הדיון דחה בית המשפט את העתירה אך ציין כי "אינני יכול להכריע לעת הזו במחלוקת העובדתית בכל הקשור לעמדת גרושתו של העותר" והורה כי המשיב יערוך "בדיקות באשר לעמדת גרושתו של העותר בכל הקשור ליציאתו לחופשות, בדרכים המסורות בידיו, ויודיע לי תוצאות הבדיקות תוך 30 יום מהיום".

 

6.             ביום 10.8.2011 הגישה המשיבה הודעה מעדכנת בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, בה ציינה כי נערכו בדיקות עדכניות על ידי ועדת אלמ"ב ומשטרת ישראל, כי המידע המודיעיני עדיין רלוונטי וכי בהתאם להערכת המצב העדכנית משטרת ישראל עדיין מתנגדת ליציאתו של המבקש לחופשות. כמו כן, הועבר לעיונו של בית המשפט המחוזי תחקיר בעניין הטיפול המשמעתי שננקט כנגד קצין המשטרה שרשם את המזכר האמור לעיל, ונאמר כי משטרת ישראל רואה בחומרה את אופן התנהלותו של הקצין שאין בידיו הכלים להעריך את מסוכנותו של המבקש. ביום 18.8.2011 קבע בית המשפט שלאור האמור בהודעת המשיבה אין מקום לדיון נוסף בעתירה, ובאם ירצה המבקש יוכל להגיש עתירה חדשה.

 

7.             ביום 5.9.2011 הגיש המבקש בקשה להורות על קיום דיון נוסף בעתירה. ביום 21.9.2011 נערך דיון נוסף בעתירה, במהלכו העביר בא כוח המשיבה את החומר החסוי מטעם משטרת ישראל ומטעם ועדת אלמ"ב לעיונו של בית המשפט. בתום הדיון קבע בית המשפט כי אין מקום לדיון נוסף בעתירה וכי:

 

"עיון במידע החסוי של משטרת ישראל מעלה כי יש חשש לשלום אחרים אם ייצא העותר לחופשה, ועיון במכתב החסוי של ועדת אלמ"ב המתייחס לעמדת גרושתו של העותר בכל הקשור ליציאתו לחופשות מצדיק את סירובו של המשיב להוציא את העותר לחופשות ולהסיר את הגדרתו כאסיר אלמ"ב. בעקבות הדיון הקודם נערכה בדיקה באשר לעמדת משטרת ישראל, מרחב חוף, בכל הקשור לסכסוך בין העותר לבין גרושתו, והבדיקה העלתה כי יש להעדיף את עמדת ועדת אלמ"ב ואת האמור במידעים החסויים של משטרת ישראל על פני עמדת מרחב חוף של משטרת ישראל. לאור כל האמור לעיל, אין נסיבות חדשות ולא הוצגו בפני עובדות חדשות המצדיקות דיון נוסף בעתירה".

 

          על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

 

 

 

טענות הצדדים

8.             המבקש מציין כי מעולם לא הורשע בביצוע עבירת אלימות במשפחה וכן כי מעולם לא הוגשה נגדו תלונה או שהתנהל נגדו הליך פלילי בתחום זה. לטענת המבקש, סיווגו כאסיר בפרופיל אלמ"ב מתבסס רק על קיומו של מידע מודיעיני יחיד, שהתקבל בין החודשים ספטמבר-דצמבר 2010. לטענתו, הסתמכות על מידע מודיעיני לשם הערכת מסוכנות בכל הנוגע להוצאת אסיר לחופשה או השתלבות בהליך טיפולי או העברה בין בתי כלא צריך שתהא מוגבלת בזמן וכי נדרשת בחינה נוספת לאחר תקופה. לטענתו, מידע מודיעיני ישן או בלתי מוצלב לא יוכל להוות הצדקה לשלילת פריבילגיות באופן גורף ללא הגבלת זמן, ויעמוד תמיד לביקורת שיפוטית באשר לטיבו, עוצמתו ומהימנותו.

         

          לטענת המבקש, להחלטה המורה על סיווג האסיר בפרופיל אלמ"ב ישנן השלכות רחבות "הנוגעות בכל נימי המאסר" לרבות קביעת המסגרת הטיפולית של האסיר, אישור התייחדויות ובקשות לועדת השחרורים, ובמיוחד מכיוון שמדובר בהחלטה שאינה מוגבלת בזמן. לטענתו, סיווגו כאסיר בפרופיל אלמ"ב מקשה עד מאד את חייו במהלך מאסרו "ומקשה עליו לעשות שימוש בפריבילגיות שניתנות מכוח חוק לציבור האסירים 'הרגילים'".

 

          המבקש מציין כי אינו חולק על כך שקיים בעניינו מידע מודיעיני המעלה חשד לביצוע עבירה של אלימות במשפחה כלפי אשתו לשעבר או כלפי מי מטעמה, אלא שלטענתו בחרה ועדת אלמ"ב לאמץ את המידע המודיעיני "תוך התעלמות מוחלטת מגורמים המאוזכרים בו והמרכיבים את תוכנו". המבקש טוען כי החלטת הועדה המבוססת כולה על מידע מודיעיני בודד הינה בלתי סבירה ובלתי מידתית. לטענתו, על מנת שההחלטה תיחשב סבירה "על המידע המודיעיני להיות לכל הפחות מוצלב, מאומת, עדכני ועוצמתי". המבקש טוען כי הובאו בפני ועדת אלמ"ב ראיות העומדות בניגוד לתוכנו של המידע המודיעיני עליו הסתמכה הועדה, לרבות תצהירים של גרושתו ושל בן זוגה בהם ציינו כי המבקש לא איים עליהם ולא נקט כנגדם באלימות. המבקש שב ומסתמך גם על המזכר האמור לעיל של קצין משטרה ממרחב חוף, בו מציין הקצין כי גרושתו של המבקש ציינה בפניו כי המבקש לא איים עליה או על מי מטעמה.

         

          לבסוף, טוען המבקש כי בדיון שהתקיים ביום 26.9.2011 בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה במסגרת הליכי הגירושין בין המבקש לבין גרושתו הצהירה גרושתו לפרוטוקול כי "אין לי בעיה שהוא [המבקש] יצא לחופשות...". לפיכך, לטענת המבקש, בפני ועדת אלמ"ב עומדות ראיות שסותרות את תוכנו של המידע המודיעיני ולכן החלטתה אינה סבירה.

 

          לטענת המבקש, הסוגיה העומדת בבסיס הבקשה, בדבר סיווגם של אסירים בפרופיל אלמ"ב בעקבות מידע מודיעיני, חורגת מעניינו האישי והינה בעלת השלכות נרחבות על כלל האסירים, וככזו היא מצדיקה מתן רשות ערעור.

 

9.             בהתאם להחלטתי התבקשה המשיבה להגיש תשובה לבקשה, במסגרתה תתייחס לדברי גרושתו של המבקש בדיון בבית המשפט לענייני משפחה.

 

10.          בתשובתה טוענת המשיבה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף. המשיבה מסתמכת על פסיקתו של בית משפט זה, בה נקבע שרשות ערעור בענייני עתירות אסירים תינתן רק במקרים שמעוררים שאלה משפטית כללית או בעלת עניין ציבורי החורג מעניינו של המבקש הספציפי. כמו כן, מסתמכת המשיבה על פסיקתו של בית משפט זה בענייני יציאת אסירים לחופשות, בה נקבע כי, ככלל, אין לאסיר זכות קנויה לחופשה בעת היותו במאסר וכי מתן חופשה הוא עניין הנתון לשיקול דעת הגורמים המוסמכים, תוך איזון בין אינטרסים שונים. המשיבה טוענת כי מדובר בהחלטה פרטנית של הגורמים המקצועיים והמוסמכים בנוגע לסיווגו של המבקש כאסיר בפרופיל אלמ"ב בהתבסס על המידע המודיעיני הפרטני, ולכן אין לה שום השלכות כלליות או עקרוניות המצדיקות מתן רשות ערעור.       המשיבה טוענת כי החלטות ועדת אלמ"ב בעניינו של המבקש ממילא לא התבססו רק על המידע המודיעיני, כפי שטוען המבקש, אלא התבססו על מכלול דוחות הטיפול שהונחו לפני הועדה וכן על מכלול הבדיקות שנערכו על ידה, בסיומן קבעה כי הועדה מדובר באסיר בעל פוטנציאל גבוה למסוכנות.

 

          לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי נוכח המידע המודיעיני החסוי שמצוי בידי המשטרה ונוכח חוות הדעת של ועדת אלמ"ב, לא נפל כל פגם בהחלטה לסווג את המבקש כאסיר בפרופיל אלמ"ב. המשיבה טוענת כי המידע המודיעיני שבידי המשטרה נבחן ונבדק שוב על ידי המשטרה לאחר הדיון הראשון בעתירה בפני בית המשפט המחוזי ונמצא שלא חל שינוי נסיבות ושעדיין מדובר במידע רלוונטי. בנוגע למזכר של קצין המשטרה ממרחב חוף מציינת המשיבה כי המשטרה נקטה בהליך משמעתי כנגד הקצין, אשר חרג מסמכותו, ובין כה וכה בית המשפט המחוזי קבע שיש להעדיף את עמדת ועדת אלמ"ב ואת המידע החסוי שבידי המשטרה (אמ"ן/קמב"ס) על פני עמדת מרחב חוף של המשטרה.

         

          המשיבה מוסיפה ומציינת כי ועדת אלמ"ב נדרשה לעניינו של המבקש מספר פעמים והתרשמה באופן מפורש כי למבקש פוטנציאל מסוכנות. בניגוד לטענת המבקש, טוענת המשיבה כי הועדה לא התבססה רק על המידע המודיעיני שהועבר מהמשטרה אלא גם על חוות דעת של גורמי הטיפול. לבסוף מציינת המשיבה כי ועדת אלמ"ב נדרשה לשוב ולבחון את המלצותיה בנוגע למבקש במסגרת ההליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי ובמסגרת ההליך שמתנהל לפני בבקשה הנוכחית, וכי הועדה עומדת על עמדתה באשר לסיווגו של המבקש כאסיר בפרופיל אלמ"ב, גם לאחר שהובאו לידיעתה דברי גרושתו של המבקש בדיון בבית המשפט לענייני משפחה.

 

דיון והכרעה

11.          לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי, בתשובת המשיבה, וכן בחומר המודיעיני החסוי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

 

12.          הלכה ידועה של בית משפט זה הינה כי, ככלל, רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי בעתירות אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים בהם מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או נושא אחר שהוא בעל חשיבות כללית [ראו, בין היתר, רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986); לעמדה מרחיבה יותר ראו דברי השופט א' גרוניס ברע"ב 425/09 פריניאן נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 11.3.2009), ודברי השופט א' רובינשטיין ברע"ב 2112/09 עמאראת נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.2009)]. כך גם בכל הנוגע למתן רשות ערעור על עתירות אסיר שעוסקות בהחלטות של שירות בתי הסוהר בנוגע ליציאת אסירים לחופשה, אשר הינן שכיחות במיוחד. בפסקי הדין שניתנו בעתירות מסוג זה נקבע שוב ושוב בעבר כי לאסיר אין זכות קנויה לחופשה בעת היותו במאסר, וכי מדובר בפריבילגיה הנתונה לשיקול דעת הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר. כמו כן נקבעו כללים ועקרונות ברורים בסוגיה זו [ראו סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971; תקנה 19 לתקנות בתי הסוהר, התשל"ח-1978; פקודת נציבות 04.40.00 בנושא חופשות אסירים (להלן: פקודת הנציבות). כמו כן ראו, בין היתר, רע"ב 3630/04 מקסימוב נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 22.6.2004); רע"ב 5745/10 סאלח נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 21.9.2010) (להלן: עניין סאלח) וההפניות שם; רע"ב 10408/03 זוננאשוילי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 7.3.2004); רע"ב 7018/10 עמר נ' מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 18.10.2010); רע"ב 2758/11 פייזייב נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 29.8.2011)]. הסוגיה של סיווג אסירים כאסירי אלמ"ב או כאסירים בפרופיל אלמ"ב נדונה בעבר אף היא בפסיקתו של בית משפט זה וניתן לומר שגם בסוגיה זו כבר הותוו כללים ועקרונות ברורים [ראו בראש ובראשונה החלטתו המקיפה של השופט א' רובינשטיין בעניין סאלח שהוזכר לעיל וההפניות שם; כמו כן, ראו החלטת השופטת א' חיות ברע"ב 2517/11 אבו עסב נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 23.5.2011) (להלן: עניין אבו עסב); רע"ב 5304/11 פינקו נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.8.2011); רע"ב 7914/09 אל-חוואג'ה נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 4.10.2009)].

 

13.          בבואי לבחון את הבקשה דנן, על רקע החקיקה, חקיקת המשנה והפסיקה שאוזכרו לעיל, לא מצאתי כי היא מצדיקה מתן רשות ערעור. בית המשפט המחוזי בחן את טענת המבקש כי החלטת הועדה לסווגו כאסיר בפרופיל אלמ"ב הינה שגויה ובלתי סבירה מכיוון שהיא מתבססת על מידע מודיעיני יחיד, תוך התעלמות הועדה מראיות שהציג המבקש אשר סותרות, לטענתו, את המידע המודיעיני. בית המשפט המחוזי דחה את הטענה, לאחר שעיין במידע החסוי של משטרת ישראל ובמכתב החסוי של ועדת אלמ"ב וקבע שהם מבססים את סיווגו של המבקש כאסיר בפרופיל אלמ"ב ואת סירובו של שירות בתי הסוהר לשלבו בסבב החופשות. החלטתו של בית המשפט המחוזי מעוגנת בחומר שהוצג בפניו ומבוססת על חוות דעת של גורמי המקצוע. קביעות מסוג זה, הנטועות בליבת הסמכות של גורמי המקצוע ושל הערכאה הדיונית אינן מצדיקות, ככלל, התערבות של בית משפט זה במסגרת בקשת רשות ערעור, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן [ראו והשוו לדברי השופט רובינשטיין בעניין סאלח שהוזכר לעיל]. סבורני כי די בכך כדי לדחות את הבקשה.

 

14.          מהאמור לעיל עולה שניתן היה לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא תשובת המשיבה. אודה כי כך סברתי בשלב ראשון, כשעיינתי בבקשה ביום בו הונחה על שולחני. למרות זאת, ביקשתי לקבל את תשובת המשיבה לבקשה, בשים לב לטענה אחת של המבקש והיא טענתו כי גרושתו הצהירה בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני בית המשפט לענייני משפחה (לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי מושא הערעור) כי היא אינה מתנגדת ליציאתו לחופשות. כיוון שהדיון בבית המשפט לענייני משפחה התקיים ביום 26.9.2011, ימים ספורים לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה דנן (ביום 21.9.2011), נראה היה שישנו כאן, לכאורה, שינוי נסיבות מסוים. לפיכך, ביקשתי לקבל את תשובת המשיבה ואת התייחסותה להצהרת גרושתו של המבקש בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת התשובה ציינה המשיבה כי דברי גרושתו של המבקש הובאו לידיעת ועדת אלמ"ב והיא עודנה עומדת על עמדתה באשר לסיווגו של המבקש כאסיר אלמ"ב. כמו כן, צירפה המשיבה לתשובתה את החומר החסוי שהובא לעיונו של בית המשפט המחוזי. למעלה מן הצורך, ואך על מנת לקבוע אם ישנו כאן שינוי נסיבות, שמצדיק התערבות במסגרת בקשת רשות ערעור או החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי, עיינתי בחומר המודיעיני החסוי ובמידע החסוי שהוצג לועדת אלמ"ב, שצורפו לתשובת המשיבה. לאחר העיון, סבורני כי החלטת ועדת אלמ"ב לסווג את המבקש בפרופיל אלמ"ב הינה סבירה ומוצדקת בנסיבות העניין, וכך גם החלטת בית המשפט המחוזי. מטבע הדברים, מכיוון שמדובר במידע שאותו לא ניתן לחשוף במסגרת החלטתי, לא אוכל לפרט עמדתי כדבעי. לפיכך אסתפק באמירה כי בנקודת הזמן הנוכחית התמונה המצטברת בעניינו של המבקש, בכל הנוגע ליציאתו מכותלי בית הסוהר לחופשה, אינה חיובית כלל. מובן שהדברים נאמרים בהתבסס על המידע הנוכחי ואין בהם כדי לקבוע מסמרות לגבי העתיד, ככל שישתנו הנסיבות. בנקודה זו אדגיש כי סיווגו של אסיר כאסיר אלמ"ב אמנם אינו מוגבל בזמן, אך מטבע הדברים לא מדובר בסיווג "אבסולוטי". כפועל יוצא, יש לבחון את הסיווג מעת לעת מחדש, על מנת לראות אם השתנו הנסיבות ואם ניתן לאפשר לאסיר להשתלב בסבב חופשות (ובעניין זה ציינה המשיבה בתשובתה כי סיווגו של המבקש צפוי להיבחן מחדש בחודש יולי 2012). לאור האמור לעיל, סבורני כי אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות.

 

           לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

 

           ניתנה היום, כ' באדר תשע"ב (14.3.2012).

 

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12006230_W03.doc   חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il