עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5488/12

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

                                          

 

 

 

 

 

1.             נגד המשיב הוגש ביום 1.5.2012, כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (בן זוג), תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות (בן זוג), איומים, הדחה בחקירה וכליאת שווא. ביום 1.7.2012 הגיעו הצדדים להסדר טיעון והמשיב הודה בכתב אישום מתוקן, והורשע בעבירות של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות (בן זוג) ואיומים. הטיעונים לעונש נקבעו ליום 10.9.2012, לאחר שיוגש תסקיר מטעם שירות המבחן.

 

2.             בכתב האישום המתוקן שלפיו הורשע המשיב, מתוארת מסכת התעללות אלימה ומתמשכת של המשיב כלפי בת-זוגו (להלן: המתלוננת) במהלך שש שנות יחסיהם. באירועים רבים, היכה המשיב את המתלוננת (תוך גרימת כאבים וחבלות), אסר עליה לצאת מהבית ללא אישורו, קילל אותה, ואיים לרצוח אותה. באירוע אחד, היכה המשיב את המתלוננת עד שאיבדה את הכרתה משום שחשב שהיא לבושה באופן חושפני. במקרה אחר, היכה המשיב את המתלוננת בכל גופה משום שחשב שהיא קיבלה שיחת טלפון מגבר אחר. לעתים קרובות, איים המשיב על המתלוננת כי ירצח אותה אם תתלונן – לרבות באירוע שבו היא שוחחה עימו בטלפון מתחנת המשטרה. באירוע שהתרחש פרק זמן קצר לפני מעצרו, היכה המשיב את המתלוננת עד זוב דם בעקבות בקשתה לבקר את אחותה.

 

3.             המדינה ביקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד' צרפתי) קבע ביום 14.5.2012, כי יש ראיות לכאורה לביצוע המעשים על-ידי המשיב, וכי קיימת עילת מעצר בשל המסוכנות הנשקפת מהמשיב, וכן בשל החשש לשיבוש מהלכי משפט. בצד האמור, הורה בית המשפט המחוזי על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב לשם בחינת אפשרות לשחרורו לחלופת מעצר. בתסקיר מיום 7.6.2012, לא בא שירות המבחן בהמלצה על שחרורו של המשיב לחלופת המעצר שהוצעה, לאחר שלא נשללה אפשרות להתנהגות אלימה של המשיב כלפי המתלוננת, ובשל חוסר יכולתם של המפקחים המוצעים להכיר בהתנהגותו הבעייתית של המשיב ולפקח עליו באופן אפקטיבי. עם זאת, שירות המבחן לא שלל אפשרות של שחרור המשיב לחלופת מעצר מרוחקת יותר מביתה של המתלוננות בתוספת פיקוח אלקטרוני. בתסקיר משלים שבו נבדקו מפקחים נוספים, שב וחזר שירות המבחן על קביעותיו בתסקיר הראשון. בדיון שהתקיים ביום 12.6.2012, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים על רקע היעדר חלופה הולמת.

 

4.              לאחר הרשעתו של המשיב בעקבות הסדר הטיעון, הגיש האחרון בקשה לעיון חוזר בהחלטה בדבר מעצרו. ביום 12.7.2012, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה, בקובעו כי הכרעת הדין בתיק היא שינוי נסיבות משמעותי בכל הקשור לשאלת מעצרו של המשיב. בית המשפט קבע כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב פחתה על רקע חומרתן הפחותה של העבירות שמיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. עוד העיר בית המשפט כי אולי בהודאתו של המשיב יש "פתח לתקווה כי ההודאה משקפת מפנה בהתייחסות [המשיב] למעשים". בית המשפט ציין כי למשיב אין עבר פלילי מכביד, וכי הוא שוהה במעצר פרק זמן משמעותי (שלושה חודשים). עוד צוין כי החשש לשיבוש מהלכי משפט איננו קיים עוד, לאחר שניתנה הכרעת הדין בתיק. לאחר שחקר את שני המפקחים שנבחנו בתסקיר המשלים, והתרשם מהם לחיוב, הורה בית המשפט על שחרור המבקש למעצר בית מלא בבית גיסו בעיר נצרת ובפיקוח מלא של אחד משני המפקחים שאושרו; הפקדה כספית על-סך 6,000 ש"ח; ערבות עצמית על-סך 15,000 ש"ח וערבות צד ג' של כל אחד מהמפקחים על-סך 7,500 ש"ח; תוספת פיקוח אלקטרוני; איסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים בפרשה, ובפרט עם המתלוננת; היתר למשטרת ישראל לבקר בבית בכל שעה נתונה; וכן צו פיקוח מעצר לשישה חודשים.

 

5.             מכאן הערר שלפניי. המדינה טוענת כי בית המשפט שגה בכך ששחרר את המשיב לחלופת מעצר. לדבריה, המעשים שבהם הורשע המשיב – שכאמור לא עומדת לו עוד חזקת החפות – הם קשים, אכזריים ומתמשכים, ומעידים על מסוכנות רבה, ואין בשינויים המינוריים שנעשו בכתב האישום המתוקן כדי לשנות תמונה זו. עוד מפנה המדינה לאמור בתסקירי שירות המבחן ביחס למצב המתלוננת.

 

6.             ב"כ המשיב סומך את ידיו על החלטת בית המשפט קמא וטוען כי אין עילה להתערב בהחלטתו. לדבריו, המשיב הוא אדם צעיר ללא עבר פלילי בעבירות אלימות שכן הרשעתו הקודמת היא בעבירת סמים, ולא נשקפת ממנו מסוכנות לציבור הרחב. לדבריו, משניתנה הכרעת הדין, ופג החשש משיבוש מהלכי משפט, השתנתה נקודת האיזון לטובת שחרור שולחו ממעצר. ב"כ המשיב מדגיש כי החלופה שאישר בית המשפט היא חלופה ראויה שיש בה כדי להשיג את מטרת המעצר.

 

7.             לאחר שבחנתי את נימוקי הערר, שמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בהחלטות בית המשפט קמא ובתסקירי שירות המבחן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל.

 

           החלטת בית המשפט המחוזי בדבר שחרור המשיב נעשתה לחלופה שנבחנה על ידי שירות המבחן ונשללה על ידו. שירות המבחן ציין בתסקיריו כי הוא אינו שולל אפשרות לשחרור לחלופת מעצר מרוחקת שתנאיה הוגדרו במפורט, דא עקא שהחלופה אליה שוחרר המשיב, אינה עונה על תנאים אלה, ובשל כך נשללה. אמנם, בית המשפט אינו מחויב באימוץ מסקנתו של שירות המבחן בתסקיר המעצר, שכן זה מהווה כלי עזר בלבד לגיבוש ההחלטה בשאלת אפשרות שחרורו של נאשם לחלופת מעצר, ואינו כובל את שיקול דעתו של בית המשפט (ראו: בש"פ 3161/10 מדינת ישראל נ' מהרבנד, פסקה 22 (לא פורסם, 2.5.2010). בצד האמור, נקבע לא אחת כי נדרשים טעמים נכבדים על מנת לסטות מהמלצות שליליות הקבועות בתסקיר שירות המבחן (ראו: בש"פ 9573/09 סלימאן נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (לא פורסם, 6.12.2009)). לא מצאתי כי טעמים אלה קיימים בענייננו.

 

           המשיב הורשע על-פי הודאתו בשורה של מעשים חמורים שביצע במשך שנים כלפי בת-זוגו המתלוננת. מסכת האלימות וההתעללות המתוארת בכתב האישום המתוקן מעידה על מסוכנות ברורה, כפי שציין גם בית המשפט קמא בהחלטתו המקורית בדבר המעצר. הדברים אמורים אף ביתר שאת לאחר שהמשיב הורשע בדין בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, וחזקת החפות שממנה נהנה עד עתה – אינה עומדת לו עוד. אעיר כי השינויים שבוצעו בכתב האישום במסגרת הסדר הטיעון אינם משנים באופן משמעותי את התשתית העובדתית לקביעה בדבר המסוכנות הנשקפת מהמשיב, שהיא עילת המעצר המרכזית בענייננו, אף אם שונו חלק מסעיפי האישום (ולכך יינתן כמובן משקל מתאים בשלב גזירת הדין). בנסיבות אלה, הגם שמקובלת עלי קביעת הערכאה הדיונית כי החשש לשיבוש והשפעה "הוקהה כמעט לחלוטין" לאחר שהמשיב הודה בכתב האישום המתוקן, עילת המסוכנות לא נשללה להשקפתי כלל ועיקר.

 

           ודוקו: אין בדבריי אלה משום שלילה גורפת של אפשרות שחרור המשיב לחלופה מרוחקת, בתנאים שאליהם התייחס שירות המבחן. החלטתי זו נסבה על החלופה הורה בית המשפט המחוזי, אשר נשללה על ידי שירות המבחן, משלא מצאתי כי התקיימו טעמים המצדיקים סטייה מהמלצתו השלילית של שירות המבחן בנקודת הזמן הנוכחית.

 

           הערר מתקבל אפוא, המשיב ייעצר עד תום ההליכים נגדו.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ג בתמוז התשע"ב (‏13.7.2012).

 

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12054880_M01.doc   יב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il