עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5486/10

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

המשנָה לנשיא מ' נאור:

 

1.             לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא ב' אזולאי והשופטים נ' זלוצ'ובר ו-י' רז-לוי) ב-תפ"ח 1080/08 מיום 26.5.2010. המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון, על פי הודאתו בעובדותיו של כתב אישום מתוקן, בשתי עבירות של ניסיון לרצח (אישום ראשון ואישום חמישי); בשתי עבירות של פעילות בהתאחדות בלתי מותרת (אישום שני ואישום שביעי); בשלוש עבירות של קשירת קשר לפשע (אישום שני, אישום שישי ואישום שביעי); בשתי עבירות של סיוע לניסיון לרצח (אישום שלישי ואישום שישי); בעבירות נשק (הובלה ונשיאה) (אישום רביעי); ובעבירה של מסירת ידיעות לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה (אישום רביעי). על המערער נגזרו 28 שנות מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו.

 

כתב האישום המתוקן

 

2.             כתב האישום המתוקן כלל שבעה אישומים:

 

3.             על פי האישום הראשון, במועד שקדם ליוני 2007 הובא לבית המערער בעזה מטען חבלה במשקל של כ-25 קילוגרם, המופעל באמצעות טלפון נייד ומיועד לפגוע בטנקים. כשבוע לאחר מכן, הוביל המערער את המטען לברכת שוראב, והניחו שם במטרה להפעילו ולפוצצו עם כניסת כוחות צה"ל למקום. כעבור יומיים, כאשר הבחין המערער כי נכנסו כוחות צה"ל לברכת שוראב, התקשר לטלפון הנייד שחובר למטען על מנת להפעילו. המטען לא התפוצץ, מכיוון שסוללת הטלפון הנייד התרוקנה. על כן, למחרת היום ולאחר שנסוגו כוחות צה"ל מהאזור, חזר המערער למקום הטמנת המטען, פירק את הטלפון הנייד והטעין את הסוללה בביתו. באותו יום חזר למטען, הרכיב שוב את הטלפון הנייד על המטען והכין את המטען להפעלה. יומיים לאחר מכן, התקשר אל המערער פדל תראבין, שהוא פעיל חמא"ס צבאי שהיה גם פעיל הג'יהאד האסלאמי הפלשתיני (להלן: הג'יהאד) חלק מהזמן, והודיע למערער שכוחות צה"ל נכנסו לאזור. משכך, התקשר המערער לטלפון הנייד שהוצמד למטען. כתוצאה מכך, המטען התפוצץ בזמן שנכחו במקום כוחות צה"ל.

 

           בגין האמור יוחסה למערער עבירת ניסיון לרצח (לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977(להלן: החוק)).

 

4.             על פי האישום השני, במועד הסמוך לקיץ 2007, נענה המערער להצעת עבדאלרמחמן, פעיל הג'יהאד, לקשור עימו קשר לבצע פיגוע התאבדות בעזרת שני מתאבדים. לבקשת עבדאלרחמאן ולשם קידום הפיגוע, הלך המערער עימו למקום תצפית הסמוך לפרדס אלבאשא, משם תצפתו לעבר הגבול עם ישראל ועקבו אחר פעילות כוחות צה"ל. עבדאלרחמן תיעד את הפעילות בגבול באמצעות מצלמת וידאו. יצוין כי הפיגוע המתוכנן לא יצא אל הפועל בשל פעילות כוחות צה"ל בפרדס וגירופו.

 

           בגין האמור באישום השני יוחסו למערער עבירה של פעילות בהתאחדות בלתי מותרת (לפי סעיף 85(1) לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945 (להלן: התקנות); וכן עבירת קשירת קשר לפשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק).

 

5.             לפי המתואר באישום השלישי, לבקשת פדל, הסיע המערער במהלך קיץ 2007 שש פצצות מרגמה ומטול לפרדס אלבאשא. המערער גם קיבל את הצעתו של פדל להצטרף לתכנית לשגר פצצות מרגמה לעבר ישראל. לשם כך, הציבו השניים, יחד עם פעילי חמא"ס אחרים, את המטול לעבר ישראל ושיגרו בו פצצות מרגמה לעבר מוצב צה"ל בישראל הסמוך לגבול, באזור בית חנון.

          

           בגין האמור באישום זה יוחסה למערער עבירת סיוע לניסיון רצח (לפי סעיפים 305(1) ו-31 לחוק).

 

6.             על פי האישום הרביעי, לבקשת פדל ופעיל חמא"ס נוסף, הוביל המערער בקיץ 2007 טיל נגד טנקים לפרדס אלבאשא והסתירו שם. למחרת ניסה פדל, ללא הצלחה, לשגר את הטיל לעבר מוצב צה"ל. למחרת היום, ביקש פדל בשנית כי המערער יוביל טיל נגד טנקים לפרדס אלבאשא. המערער נענה בחיוב לבקשה, אולם בהגיעו לפרדס ביקש ממנו פדל להשיב את הטיל לפעיל חמא"ס הנוסף, וכן עשה המערער. בנוסף, בסמוך לאירועים אלה, המערער ביצע תצפיות על תנועות של כוחות צה"ל ודיווח על ממצאיו לפדל ולפעיל חמא"ס הנוסף.

          

           בגין האמור באישום הרביעי יוחסו למערער עבירות נשק (הובלה ונשיאה) (לפי סעיף 144(ב) לחוק) ועבירה של מסירת ידיעות לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה (לפי סעיף 111 (חלופה שנייה) לחוק).

 

7.             לפי האישום החמישי, המערער נפגש בעזה סמוך לחודש יוני 2007 עם טארק אבו ערמאנה, שהציע לו לירות טילים לעבר שדרות, אשר סיפר למערער שברכבו יש שני טילי סראיא שאורכם כ-1.2 מטרים. המערער הסכים להצעה, וטארק הדריך את המערער, יחד עם אחרים, בשיגור טילים. לאחר מכן, המערער, פדל ואדם נוסף הובילו את הטילים לפרדס אלבאשא, הציבו חצובות והניחו את הטילים עליהם. המערער תיעד זאת במצלמת וידאו. פדל ניסה, ללא הצלחה, לשגר את הטילים. משכך, המערער חיבר אל הטילים חוט והפעיל אותם מרחוק באמצעות סוללה. כתוצאה מכך, אחד הטילים שוגר לעבר שדרות והתפוצץ, ואילו הטיל השני התפוצץ במקום.

 

           בגין האמור יוחסה למערער עבירת ניסיון לרצח (לפי סעיף 305(1) לחוק).

 

8.             על פי האישום השישי, בחודש נובמבר 2007 נכח המערער בפרדס אלבאשא עם פעילי חמא"ס וקָשר עימם קשר לגרום למותם של חיילי צה"ל. אחד הקושרים הניח בחדר בבאר רוסתום מטען חבלה במשקל 20 קילוגרם המופעל באמצעות טלפון נייד. המטען הוכן להפעלה נגד כוחות צה"ל שיעברו במקום ויערכו חיפוש בחדר בו הונח המטען, מתוך כוונה להתקשר לטלפון הנייד המחובר למטען, להאזין אם נמצא אדם ליד המטען, ולהפעיל את המטען כדי לפוצצו. פדל תצפת על האזור בו הוטמן המטען על מנת להפעילו כשיתקרבו כוחות צה"ל, אך במשך שבועיים לא נכנסו כוחות לפרדס, ולאחר מכן גירף צה"ל את כל האזור כולל המטען.

 

           בגין האמור באישום זה יוחסו למערער עבירה של קשירת קשר לפשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק) ועבירה של סיוע לניסיון לרצח (לפי סעיפים 305(1) ו-31 לחוק).

 

9.             לפי המתואר באישום השביעי, במהלך 2007 קָשר המערער קשר עם פעיל ג'יהאד לביצוע פיגוע התאבדות כדי לגרום למותם של חיילי צה"ל. השניים יצאו לפרדס אלבאשא, שם המערער איתר מקום מתאים לביצוע פיגוע באמצעות מטען ופיגוע התאבדות נגד כוחות צה"ל. פדל הצטרף לקשר. כעבור יומיים, הודיע פדל למערער שיש שני פעילים שיקריבו את עצמם ויבצעו את הפיגוע המתוכנן, אשר נמצאים בפרדס עם מטען חבלה ורובה קלצ'ניקוב וממתינים לכניסת כוחות צה"ל לפרדס. לאחר יומיים, הודיע פדל למערער ששני הפעילים עזבו מכיוון שצה"ל לא נכנס למקום.

          

           בגין האמור באישום השביעי יוחסו למערער עבירה של קשירת קשר לפשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק) ועבירה של פעילות בהתאחדות בלתי מותרת (לפי סעיף 85(1)(ג) לתקנות).

 

ההליכים בבית המשפט המחוזי

 

10.          המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. בגזר דינו, הדגיש בית המשפט את חומרת העבירות בהן הורשע המערער, ובפרט את שיגור הטיל לעבר שדרות. הוא התייחס לכך שהמערער שיתף פעולה עם מספר ארגונים עוינים, וציין כי רק בנס פעולותיו של המערער לא הביאו לנפגעים, על אף שאין ספק כי זו הייתה מטרתו. עוד עמד בית המשפט על המאבק הקשה בו נתונה מדינת ישראל מול ארגוני הטרור, והתייחס לצורך להעביר מסר חד משמעי של הרתעה, כך שראוי במקרים כאלה לתת משקל רב יותר לשיקולי ההרתעה מאשר לשיקולי הענישה האחרים. כך, כתב בית המשפט כי "האופי החבלני, הרצחני והעוין, שכוון לפגוע בחיילי צה"ל ובאזרחי המדינה, הוא המכנה המשותף למעשיו של הנאשם [המערער – מ"נ]. העבירות החמורות הנ"ל חייבות להביא לענישה מחמירה וזאת הן משיקולי הרתעה והן כדי להרחיקו מאפשרות ביצוע פעולות איבה נגד ביטחון המדינה ותושביה".

 

11.          בית המשפט דחה את טענת המערער כי הוא נוצל על ידי ארגוני הטרור בשל הקירבה הפיזית של ביתו לגבול עם ישראל, וקבע שהעובדה שלא השתייך לארגון טרור לא שוללת קיומו של מניע אידיאולוגי לפגוע בחיילי צה"ל ובאזרחי מדינת ישראל. באשר לגילו הצעיר של המערער (שהוא יליד שנת 1985), עמד בית המשפט על כך שבשל אופיים של ארגוני הטרור, הם נשענים תדירות גם על צעירים, ואף על קטינים, שמגויסים למטרותיהם. מנגד, לזכות המערער ציין בית המשפט את הודאתו, את הבעת החרטה מצדו וכן את העובדה שהמערער נעדר הרשעות קודמות. נוכח כל השיקולים, גזר בית המשפט על המערער 28 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו ביום 2.4.2008.

 

הערעור

 

12.          המערער טוען כי העונש שהוטל עליו הוא חסר תקדים בחומרתו, וכי הוא חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה. לטענתו, בכל האירועים מושא כתב האישום המתוקן הוא איננו יוזם הפעילות, אלא נגרר אחרי אחרים. כמו כן מדגיש המערער כי כתוצאה מן האירועים השונים בהם נטל חלק לא נגרם נזק לגוף או לרכוש. עוד הוא טוען כי יש להתחשב בכך שהוא תושב ואזרח של הרשות הפלסטינאית, וכן בכך שהעבירות בוצעו בתחומה של הרשות. המערער מוסיף וטוען כי היה מקום להתחשב בהודאתו בחקירותיו ובבית המשפט, בגילו הצעיר בעת ביצוע העבירות, ובעובדה שאין לו עבר פלילי או ביטחוני.

 

13.      המדינה תומכת בגזר הדין ומבקשת לאשרו.

 

דיון והכרעה

 

14.      אין ספק כי מדובר בעונש חמור, שהוטל על איש צעיר. עם זאת, גזרי הדין השונים שהוצגו לנו אינם משקפים ריכוז כה משמעותי של עבירות המסכנות את חיי תושבי ישראל או חייליה. האירועים בהם היה מעורב המערער למרבה המזל לא הסתיימו בתוצאה קטלנית, אך הפוטנציאל הקטלני הטמון בהן הוא רב. אילו היה זממו של המערער עולה בידו, חלילה, ואפילו פעם אחת – היה נדון למאסר עולם. בצדק הצביעה באת כוח המשיבה בדיון לפנינו על החומרה היתרה הנעוצה באישום הראשון ובאישום החמישי, שעל פרטיהם עמדנו לעיל.

 

           ירי הטילים מרצועת עזה הוא סיוט מתמשך של תושבי הדרום. פוטנציאל הפגיעה באדם וברכוש מירי טילים כזה הוא קשה לתיאור. על כן, במקרה נדיר בו ניתן לשפוט בישראל מי שנוטל חלק בפעילות כזו, אין מנוס אלא לנקוט ביד קשה למען יצא הקול כי יש מחיר כבד למעשים כאלה. המערער גילה נחישות רבה בפעולותיו, כפי שתואר בהרחבה – ולא ראינו אפשרות להקל בעונשו, אף שמדובר בעונש כבד.

 

           הערעור נדחה.

 

           ניתן היום, ‏ז' חשון, תשע"ג (23.10.12).

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   10054860_C02.doc   רכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il