עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5243/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם
הדפסה

 

 

בבית המשפט העליון

 

בש"א  5243/12

 

לפני:  

כבוד הנשיא א' גרוניס

 

המבקשת:

קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

 

1. ברנאסי עאדל

 

2. ברנאסי עאידה

 

3. סלסביל גבאלי

 

4. עזאם סנד גבאלי

 

5. אימאן גבאלי

                                          

בקשה לאיחוד דיון

                                          

בשם המבקשת:                      עו"ד אורי ירון

בשם המשיבים 2-1:               עו"ד זמירו עזמי

בשם המשיבים 5-3:               עו"ד מחמד נאסר

 

 

החלטה

 

1.        לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בשני הליכים שהוגשו בעקבות תאונת דרכים קטלנית שאירעה בחודש ינואר 2011. בתאונה קיפחו את חייהם שני בני אדם שישבו בכלי רכב אחד. מכתבי הטענות שהונחו לפניי עולה, כי טרם הוברר מי מבין השניים היה נהג הרכב. שני ההליכים הוגשו נגד המבקשת (להלן – קרנית). זאת, מן הטעם שהרכב לא היה מבוטח בביטוח חובה.

 

2.        ההליך הראשון הוגש לבית משפט השלום בכפר סבא, על ידי המשיבים 2-1, הוריו של אחד המנוחים, עלאא ברנאסי ז"ל (להלן – המנוח ברנאסי). עיון בכתב התביעה מלמד, כי עילות התביעה שנכללו בו הן של עיזבון המנוח ברנאסי (למשל, הוצאות קבורה, נזק לא ממוני בגין כאב וסבל ועוד). יוער, כי המשיבים 2-1 ציינו בסעיף 20 לכתב התביעה כי הם נפגעו בנפשם ובשכלם בעקבות התאונה ו"שומרים לעצמם את הזכות לבקש מינוי מומחה רפואי בתחום זה לכשיתגבש נזקם". ההליך השני הוגש לבית משפט השלום בהרצליה, על ידי המשיבים 5-3, שהם אמו, רעייתו ובנו של המנוח השני, סנד גבאלי ז"ל (להלן – המנוח גבאלי). בהליך זה הוגשה התביעה מטעם המשיבים 5-3 לא כיורשי המנוח גבאלי, אלא כתלוייו. הם עתרו לפיצוי בגין הפסד תמיכה כספית של המנוח גבאלי, אובדן שירותי אב ובעל, אובדן שירותי בן ועוד. היינו, בניגוד להליך שהגישו המשיבים 2-1, הרי עילות התביעה בהליך שהגישו המשיבים 5-3 הן עילות תביעה אישיות של המשיבים 5-3, הטוענים כי הם תלויי המנוח גבאלי, ולא עילות תביעה של עיזבון המנוח, שהן במהותן עילות תביעה אישיות של המנוח (לתיאור האבחנה בין תביעת עיזבון לתביעת התלויים ראו, רע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון, פיסקה 7 (טרם פורסם, 28.5.2012) והאסמכתאות שם). בבקשה שלפניי עותרת קרנית לאיחוד הדיון בשני ההליכים, ולבירור ההליך המאוחד לפני בית משפט השלום בהרצליה. המשיבים 2-1 אינם מתנגדים לעצם איחוד הדיון אלא שלדעתם יש להורות כי הדיון המאוחד יישמע בבית משפט השלום בכפר סבא. המשיבים 5-3, מצידם, מתנגדים לבקשה על כל ראשיה.

 

3.        דינה של הבקשה להידחות. אף שעסקינן בשני הליכים שהוגשו בעקבות אותה תאונה, הרי בהתחשב בכך שכל אחד מההליכים עוסק במנוח אחר, ונוכח העובדה שהליך אחד הינו, במהותו, "תביעת עיזבון", וההליך השני מהווה "תביעת תלויים", סבורני כי אין צידוק לאחד את הדיון בשני ההליכים. להשקפתי, לא קיים חשש מבוסס להכרעות  סותרות  אם ההליכים לא יישמעו במאוחד. אכן, בהליך שהגישו המשיבים 2-1 נטען על ידם כי המנוח גבאלי נהג ברכב. קרנית, מצידה טענה כי המנוח ברנאסי נהג ברכב. יובהר, כי אם תתקבל טענת קרנית בנושא זה, תהיה לכך, ככל הנראה, משמעות לא מבוטלת לגבי סיכויי תביעת העיזבון שהגישו המשיבים 2-1, הכוללת עילות תביעה אישיות של המנוח ברנאסי. זאת, נוכח הכלל לפיו נוהג רכב שאינו מבוטח, ונפגע בעצמו בתאונה, אינו זכאי לתבוע מקרנית פיצויים (ראו, סעיף 7(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – חוק הפיצויים); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, 472-471 (מהדורה רביעית, 2012) (להלן – ריבלין)). מכאן, שבהליך שהגישו המשיבים 2-1 קיימת, ככל הנראה, חשיבות לשאלה אם המנוח ברנאסי נהג ברכב או לא.

 

4.        מנגד, נראה כי לסוגיית זהות נהג הרכב אין, על פני הדברים, חשיבות מיוחדת בהליך שהגישו המשיבים 5-3. זאת, מן הטעם שמדובר בתביעת תלויים, היינו בעילות תביעה אישיות של המשיבים 5-3 כתלוייו של המנוח גבאלי. אשר לתביעה של תלויים בנפגע שנהג ברכב בלא ביטוח, קובע סעיף 7ב לחוק הפיצויים, כי "תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם הנפגע לא היה זכאי לכך לפי סעיף 7, ואם היו תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את החבות הנדונה, יהיו זכאים לתבוע כאמור מן הקרן" [ההדגשות הוספו – א' ג']. כלומר, אפילו יתברר, בהליך שהוגש על ידי המשיבים 2-1, כי המנוח גבאלי נהג ברכב, לא יהיה בכך כדי לחסום את המשיבים 5-3 מלתבוע את קרנית כתלוייו (ראו, ריבלין, בעמ' 538-537). המסקנה המתבקשת היא, כי בהיעדר חשש להכרעות סותרות, אין צידוק לאחד את הדיון בשני ההליכים. יודגש, כי המבקשת לא הצביעה על טעמים אחרים המלמדים כי מן הראוי לאחד את הדיון בהליכים.

 

5.        לפיכך, הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבים 5-3 שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח.

 

           ניתנה היום, י' באב התשע"ב (29.7.2012).

 

 

 

 

 

 

ה נ ש י א

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12052430_S02.doc   דז

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il