|
בבית המשפט העליון |
|
רע"א 4759/11 |
|
בפני: |
כבוד השופטת א' חיות |
|
המבקשת: |
Systagenix Wound Management Limited |
|
|
נ ג ד |
|
המשיבה: |
Unique Medical Solutions Devices Ltd |
|
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 1463-07-10 שניתנה ביום 18.5.2011 על ידי כבוד השופט א' קיסרי |
בשם המבקשת: עו"ד שמרית קניג
|
החלטה |
זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' קיסרי) מיום 18.5.2011, בה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים.
העובדות והטענות העיקריות הצריכות לעניין הן אלה:
1. המבקשת הינה חברה זרה הרשומה באנגליה, שעיסוקה בייצור ושיווק מוצרים רפואיים בתחום החבישות לפצעים מורכבים. ההליך העיקרי המתנהל בבית משפט קמא הוא תביעה שהגישה המבקשת נגד המשיבה – חברה ישראלית – בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב הפרת התחייבויותיה של המשיבה על פי הסכם הפצה שנכרת ביניהן ביום 1.11.2009 (להלן: הסכם ההפצה) ומכוחו הפכה המשיבה למפיצה הבלעדית של מוצרי המבקשת בישראל.
ביום 17.1.2011 פנתה המבקשת למשיבה בדרישה לגילוי מסמכים כלליים וכן לגילוי מסמכים ספציפיים שונים. משלא השיבה המשיבה לבקשה זו בתוך המועד הקבוע לכך בתקנה 120(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות), פנתה המבקשת לבית משפט קמא בבקשה למתן צו גילוי מסמכים כללי וספציפי. המשיבה, מצידה, התנגדה לגילוי המבוקש וביקשה לראות בצירוף המסמכים לכתב הגנתה מילוי חובת הגילוי והעיון. ביום 18.5.2011, דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' קיסרי) את הבקשה לגילוי מסמכים בקובעו כי הבקשה כוללנית וגורפת ולא עלה בידי המבקשת להצביע על הרלוונטיות של המסמכים הספציפיים שגילוים מבוקש לתביעה המתבררת בפניו. בנסיבות אלו, כך נקבע, אין מקום להכביד על המשיבה ולחייבה בגילוי מסמכים שאינם דרושים לבירורה של המחלוקת העומדת במוקד תביעתה של המבקשת. בית המשפט הטעים בעניין זה כי לא עלה בידי המבקשת לספק כל הסבר לניסוח הכוללני והגורף של דרישתה והדבר בולט במיוחד על רקע העובדה כי כל המחלוקת בין הצדדים מתמצה בשאלה האם הפרה המשיבה את הסכם ההפצה. לפיכך, קבע בית המשפט כי כל עוד לא עלה בידי המבקשת להצביע על הרלוונטיות של המסמכים שגילוים מבוקש ואף לא לתמוך את דרישתה בראיה (בין בתצהיר ובין במסקנה המסתברת מן העובדות שנטענו בכתבי הטענות), כי מסמך מסוים שגילויו נתבקש אכן קיים וכי הוא רלוונטי, אין מקום להתיר את הגילוי הגורף לו עתרה. בית המשפט לא התעלם מכך שהפסיקה הכירה באפשרות לעתור לגילוים של מסמכים הכלולים בקטגוריה מסוימת, אך לגישתו לא זה המקרה ודרישתה של המבקשת לא מגלה כל קשר או רלוונטיות בין המסמכים שגילוים מבוקש לבין השאלות הדורשות הכרעה בהליך הנדון. לבסוף, נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה לראות במסמכים אותם צירפה לכתב הגנתה כמילוי מצוות הגילוי והעיון, בכפוף למסירת תצהיר מטעמה כנדרש בתקנה 112 לתקנות (תצהיר כזה המתייחס, ברובו, למסמכים אותם צירפה לכתב הגנתה, אכן הוגש בינתיים מטעם המשיבה).
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, המופנית נגד החלטת בית משפט קמא ככל שהיא נוגעת לסוגיית גילוי המסמכים הספציפיים.
2. דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לסדרי דין ובכללן החלטות הנוגעות לגילוי מסמכים. זאת למעט מקרים חריגים בהם ההחלטה עומדת בניגוד לדין או שיש בה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים (רע"א 7834/08 רימר ובניו בע"מ נ' בן ארצי (לא פורסם, 6.4.2009); רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (2) 206, 210 (1990)). כמו כן נפסק לא אחת כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בסוגיית גילוי המסמכים וערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעת זה אלא מקום שבו מדובר בהחלטה שאינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט (4) 54, 61 (1995)). סבורני, כי עניינה של המבקשת אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו.
במוקד בקשת רשות הערעור עומדת טענתה של המבקשת לפיה טעה בית משפט קמא בהחלטתו שלא להורות על הגילוי המבוקש על ידה, בשים לב להלכה המאפשרת לדרוש את גילוים של סוגי מסמכים. אכן, המגמה השלטת בפסיקה היא לאפשר גילוי רחב ככל האפשר לצורך הכנת המשפט וניהולו היעיל ומשכך נכון בית המשפט להכיר גם באפשרות לעתור לגילוי סוג מסוים של מסמכים (להבדיל ממסמך ספציפי) ובלבד שעלה בידי מבקש הגילוי להצביע על הרלוונטיות של סוג המסמכים שגילויו מבוקש למחלוקת המתבררת בפני בית המשפט (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 197 (2002)). בענייננו בדין קבע בית משפט קמא כי אין לראות בדרישתה של המבקשת דרישה לגילוי סוגי מסמכים וזאת נוכח האופן הכוללני והגורף בו נוסחה הדרישה. כך, לדוגמה דרשה המבקשת מן המשיבה גילוי של "כל התכתובות בין יוניק (היא המשיבה) ו/או מי מטעמה לבין לקוחותיה" וכן את גילוים של "כל התכתובות" בין יוניק ו/או מי מטעמה לבין ספקיה (ההדגשות הוספו). דרישות כוללניות כאלה אינן מתייחסות לקטגוריה מובחנת של מסמכים הקשורים למחלוקת המתבררת בפני בית משפט קמא – המתמצה, כאמור, בשאלת הפרת הסכם ההפצה על ידי המשיבה. התנהלותה זו של המבקשת מאפיינת את דרישתה לגילוי המסמכים לכל אורכה והיא אינה מתיישבת עם המבחן החל לעניין מתן צו גילוי מסמכים שעיקרו – הרלוונטיות של המסמכים שגילוים נתבקש להליך המשפטי המתנהל (רע"א 6297/97 רכאח נ' נוימן (לא פורסם, 26.1.1998)). במקרה דנן ומן הטעמים שפורטו הגיע בית משפט קמא לכלל מסקנה כי לא עלה בידי המבקשת להצביע על הרלוונטיות של המסמכים שאת גילויים ביקשה למחלוקת המתבררת בפניו ומשכך דחה את הבקשה. מסקנתו זו אינה מצדיקה התערבות.
סיכומם של דברים, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבה, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, ל' באב, תשע"א (30.8.2011).
|
|
|
ש ו פ ט ת |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11047590_V01.doc תט
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il