עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4069/12

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

 

המשנָה לנשיא מ' נאור:

 

1.             לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת י' אמסטרדם) ב-ת"פ 35594-02-11 מיום 29.4.2012. המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדותיו של כתב אישום מתוקן, בביצוע עבירת שוד ובעבירה של דרישת נכס באיומים. יחד עם המערער הועמד לדין נאשם נוסף (להלן: השותף), שהורשע אף הוא על פי הודאתו בביצוע עבירה של שוד ובעבירה של דרישת נכס באיומים. על המערער נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי; ופיצוי למתלוננת שבאישום הראשון בסך 3,000 ש"ח. הערעור שלפנינו מכוון נגד רכיב המאסר שבגזר הדין. המערער מבקש כי תקופת המאסר תקוצר ל-6 חודשים אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

 

כתב האישום המתוקן

 

2.             כתב האישום המתוקן כלל שני אישומים:

 

           על פי האישום הראשון, ביום 8.2.2011 או בסמוך לכך, תכננו המערער והשותף לבצע שוד בסניף בנק הדואר ברחוב אילת בחולון. לשם כך, הם הצטיידו באקדח צעצוע הנחזה להראות כאקדח; פתק שעליו הודפס הכיתוב "זה שוד"; שקית ניילון; וקסדות וכפפות אופנוע. בהמשך לכך, הגיעו השניים לבנק ביום 10.2.2011 בסמוך לשעה 14:30, כשהם רכובים על גבי קטנועו של השותף. המערער נכנס לבנק, והשותף המתין על הקטנוע בקרבת מקום על מנת למלט את המערער לאחר ביצוע השוד. המערער ניגש את הכספרית, הציג בפניה את הפתק ולאחר מכן הוציא מכיסו את האקדח ואת שקית הניילון והורה לה למלא את השקית. נוכח איום האקדח, מילאה הכספרית את השקית בשטרות ובמטבעות בסך של כ-800 ש"ח. המערער נטל את השקית ויצא מהבנק אל עבר השותף, והם נמלטו מהמקום על גבי הקטנוע.

 

           על פי האישום השני, בלילה שבין יום 11.2.2011 ויום 12.2.2011 או בסמוך לכך, תכננו המערער והשותף לשדוד את סניף "פיצה דומינוס" ברחוב סוקולוב בחולון (להלן: הפיצריה). בסמוך לשעה 00:30 באותו לילה, הם הגיעו לפיצריה ברכבו של השותף. המערער, מצויד בקסדת אופנוע שכיסתה את פניו, בכפפות ובאקדח צעצוע, נכנס לפיצריה. השותף שוב המתין ברכב בקרבת מקום על מנת למלט את המערער לאחר ביצוע העבירה. המערער פנה אל עובד הפיצריה, שעמד באותה עת מאחורי דלפק השירות וספר את הכסף שבקופה, הוציא את האקדח ודרש את הכסף. משהעובד לא נענה להוראתו, חזר המערער ודרש את כל הכסף. משלא נענה בשנית, ניסה לחטוף את הכסף מידי העובד, והלה הרים את הקסדה כלפי מעלה והפילהּ מראשו של המערער. המערער יצא מהפיצריה אל תוך הרכב ונמלט עם השותף מהמקום.

 

3.             בגין האמור באישום הראשון יוחסה למערער ולשותף עבירת שוד (לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977(להלן: החוק)); ובגין האמור באישום השני יוחסה להם עבירה של דרישת נכס באיומים (לפי סעיף 404 לחוק).

 

 

ההליכים בבית המשפט המחוזי

 

4.             המערער והשותף הורשעו על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן. בגזר הדין קבע בית המשפט כי "נאשם 1 [המערער – מ"נ] היה דומיננטי יותר מרעהו, וכנראה גם האיש שיזם ושכנע את חברו לבצע את העבירות" (פסקה 22 לפסק הדין). עוד התייחס בית המשפט לתיק פלילי קודם של המערער בבית משפט לנוער שעניינו אירוע בו המערער תקף ביחד עם אחרים קטין שהיה חייב לו כסף ואיים עליו ועל משפחתו. בתיק זה לא הורשע המערער, אך הוטלו עליו שירות לתועלת הציבור והתחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות אלימות. בית המשפט המחוזי הדגיש כי מעשי המערער בבנק ובפיצריה מעידים כי הלה לא למד את לקחו וכי אין המדובר במעשה חד פעמי.

 

5.             נוכח חומרת העבירות והעובדה שהמערער לא למד את לקחו ואף לא ניצל את הטיפול השיקומי שהוצע לו בתיק קודם, קבע בית המשפט כי אין הצדקה להטיל על המערער עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. לדבריו, ענישה סלחנית עלולה להעביר מסר שלילי הן למערער עצמו הן לעבריינים פוטנציאליים. בית המשפט דחה את הטענה שיש להתחשב בכך שהמערער פעל על רקע מצוקה כלכלית של משפחתו, אולם הדגיש כי לא מיצה עימו את הדין בשל הודאתו ובשל גילו הצעיר, ונוכח עונשו של השותף, שיהיה קל יותר בהתאמה לחלקו המשני בביצוע העבירות. על כן, גזר בית המשפט על המערער 15 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי, שיופעל במידה ויעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות מסוג פשע תוך 3 שנים משחרורו ממאסר; ופיצוי למתלוננת (הכספרית) שבאישום הראשון בסך 3,000 ש"ח. גזר דינו של השותף נדחה לצורך קבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות לעניין אפשרות ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות.

 

הערעור

 

6.             בערעורו על גזר הדין, טוען המערער כי שגה בית המשפט כאשר לא נתן את המשקל הראוי לנסיבות ביצוע העבירות; לגילו הצעיר ולנסיבותיו האישיות; להודאתו; ללקיחת האחריות ולהבעת החרטה מצדו; ובעיקר להמלצת שירות המבחן כי המערער יועמד במבחן לתקופה של שנה ויוטל עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות. לדברי המערער, טעה בית המשפט כשראה בתיק הפלילי הקודם שלו נסיבה לחומרה, מבלי שהתחשב כיאות בהתבגרותו ובתהליך הטיפולי והשיקומי אותו עבר. עוד טוען המערער כי שגה בית המשפט כשקבע כי המערער היה הדומיננטי יותר בביצוע העבירות וכנראה גם יזם אותן ושכנע את השותף להצטרף אליו. לדבריו, אין כל אינדיקציה לכך בחומר הראיות או בעובדות כתב האישום המתוקן, ונראה שבית המשפט נסמך על מכתב שכתב השותף למפקד "מיטב" בבקשה לגייסו לשירות צבאי, מכתב בו כתב כי חבר לאדם ששכנע אותו לבצע עבירת שוד.

 

7.             בתסקיר עדכני שהוגש בעניינו של המערער מדגיש שירות המבחן את החשיבות שהוא רואה בהמשך טיפול במסגרת סמכותית ומציבת גבולות. המלצת השירות כעת היא לשקול לאמץ גישה שיקומית, כך שעונש המאסר בפועל ירוצה בדרך של עבודות שירות. ההמלצה מבוססת על כך שהמערער מצוי עתה בשלבי טיפול ראשוניים, ועל חשש כי מאסר בפועל יקטע את הרצף הטיפולי וישפיע על עיצוב זהותו של המערער ודפוסיו.

 

8.             ביום 11.7.2012 קיימנו דיון בערעור, במהלכו חזר בא כוח המערער על טענותיו בכתב וביקש לאמץ את ההמלצה הנוכחית של שירות המבחן. באת כוח המשיבה עמדה על ההבדל שהיא רואה בין מעשי המערער בעת ביצוע העבירה ובין מעשי השותף. היא ציינה כי לשותף אין עבר פלילי ואף הסבירה כי המשיבה הסכימה בבית המשפט המחוזי להתחשב במצבו האישי של השותף. בעת הדיון טרם נגזר דינו של השותף. על כן, הורינו כי תוגש הודעת עדכון לאחר שייגזר דינו.

 

9.             על פי הודעת העדכון שהוגשה, בית המשפט קמא (השופטת י' אמסטרדם) גזר את דינו של השותף ביום 12.9.2012. בגזר הדין, ציין בית המשפט שוב את ההבדל שראה בין המערער והשותף. בית המשפט עמד על כך כי מתסקיר שירות המבחן עלה שהשותף פעל תחת לחץ חברתי וכי לאחר שהודה במיוחס לו ונטל אחריות למעשיו, הוא אף הכיר בנזק שגרם. על כן, החליט בית המשפט לתת לו הזדמנות נוספת והטיל על השותף 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות; 12 חודשי מאסר על תנאי; ופיצוי למתלוננת שבאישום הראשון בסך 3,000 ש"ח.

 

10.           אציע לחברי לקבל את הערעור באופן חלקי.

 

           המערער ושותפו הם מבצעים בצוותא. מבחינת המעשים הפיזיים יש הבדל מסוים: המערער הוא שנכנס לבנק ואיים בעזרת אקדח הצעצוע על הכספרית, והוא שניסה לאיים על עובד הפיצריה, בעוד השותף בשני המקרים נותר בחוץ עם כלי הרכב כדי למלט את המערער מהמקום לאחר ביצוע העבירות. יחד עם זאת, אין בחומר שהיה מונח בפני בית המשפט קמא בסיס לקביעה שהמערער יזם ושכנע את השותף לבצע את העבירות. לכך הסכימה המדינה בדיון. מכתב שכתב השותף אינו יכול לפעול נגד המערער. לכן, ההבדל בין המבצעים בצוותא צריך להתבטא רק בחלקם הפיזי בביצוע המעשים. הבדל נוסף הוא שכאמור אין זו הפעם הראשונה שהמערער מעורב באירועים אלימים והוא לא למד את לקחו מההזדמנות שניתנה לו. אדגיש כי העונש כשלעצמו אינו חמור כלל ועיקר. עם כל זאת, נראה כי הפער שנוצר בין עונשו של המערער ובין העונש שנגזר על השותף אינו מוצדק. אף שיש הצדקה לפער מסוים בין השניים, יש להקטין את הפער. נתתי דעתי גם להמלצת שירות המבחן, אך אין לדעתי מקום לפטור את המערער כליל מעונש של מאסר בפועל. אדגיש כי אלמלא ההקלה לה זכה השותף, לא היה מקום להתערב בעונש.

 

           אציע אפוא לחברי לקצר את תקופת מאסרו של המערער כך שתעמוד על 10 חודשי מאסר בפועל. שאר רכיבי העונש ייוותרו בעינם. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 4.11.2012 עד השעה 10:00 בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

 

המשנָה לנשיא

השופט י' דנציגר:

 

           אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט א' שהם:

 

           אני מסכים.

ש ו פ ט

 

           הוחלט כאמור בפסק דינה של המשנָה לנשיא מ' נאור.

 

           ניתן היום, ‏‏כ"ה תשרי, תשע"ג (11.10.12).

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12040690_C06.doc   רכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il