|
בבית המשפט העליון |
|
רע"פ 3761/11 - א' |
|
בפני: |
כבוד השופט ס' ג'ובראן |
|
המבקש: |
מוחמד חלף |
|
|
נ ג ד |
|
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 6.4.11 בעפ"ת 39938-10-10 שניתן על ידי כבוד השופטים: ז' סגל, מ' הכהן ובנ"צ גרינברגר ובקשה לעיכוב ביצוע |
|
בשם המבקש: |
עו"ד מוחמד ח'לאילה |
|
החלטה |
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (עפ"ת 39938-10-10, כבוד השופטים צ' סגל – סגן הנשיאה, מ' יועד הכהן וב"צ גרינברגר) מיום 6.4.2011 במסגרתו נדחה באופן חלקי ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (ת"ד 2938/09, כבוד השופט א' טננבוים), וכן בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת על המבקש.
בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של גרם מוות ברשלנות, נהיגה רשלנית וחוסר זהירות, והטיל עליו את העונשים הבאים: 21 חודשי מאסר בפועל, שבעה חודשי מאסר על תנאי ו-20 שנות פסילה מנהיגה על כל כלי רכב. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את מרבית רכיבי ערעורו של המבקש על חומרת עונשו, למעט רכיב הפסילה אותו המיר ל-20 שנות פסילה מנהיגה על כלי רכב כבד ושמונה שנות פסילה מנהיגה על רכב פרטי. בדחיית הערעור, קבע בית המשפט כי גזר דינו של בית המשפט לתעבורה איננו חורג מרמת הענישה המקובלת במקרים אלו וכי אין מקום להתערבותו בעניין. עוד נקבע, לגופו של עניין, כי העונשים שהוטלו על המבקש היו ראויים בנסיבות.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי במסגרתה מלין המבקש על חומרת עונשו ומבקש לקצר את תקופת מאסרו ולהמירה במאסר שירוצה בעבודות שירות. לטענתו, במקרה זה מתעוררת שאלה אנושית-מצפונית המקימה, מטעמי צדק, עילה למתן רשות ערעור בפני ערכאה שלישית. המבקש מפנה לפסיקה המתירה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי מטעמי צדק בכלל, ולפסיקה העוסקת בגלגול שלישי בעבירות גרם מוות ברשלנות, בה הופחת עונש המאסר והומר בעבודות שירות, בפרט. לטענתו נסיבותיו האישיות ונסיבותיו המיוחדות של המקרה מצדיקות מתן רשות ערעור והפחתת עונש המאסר כדי עבודות שירות. בין נסיבות אלו, מציין המבקש את תסקיר המבחן החיובי בעניינו, עברו הפלילי הנקי (אם כי מפסק דינו של בית משפט השלום עולה כי בעברו התעבורתי 44 הרשעות קודמות), התדרדרות מצבו הנפשי והכלכלי עקב התאונה, מצבו המשפחתי, הודאתו המיידית וחרטתו, וכן את העובדה כי התאונה נגרמה בעת שנהג מתחת למהירות המרבית המותרת, בנתיב הימני וכתוצאה מחוסר תשומת לב רגעית. בנוסף, מצרף המבקש פסיקה בה הוטלו עונשים קלים יותר בנסיבות שהן לטענתו דומות ואף חמורות משלו.
לאחר שעיינתי בבקשות ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דינן של שתי הבקשות – בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע – להידחות וזאת מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
אין חולק, כי בקשה זו אינה עומדת בתנאי ההלכה הידועה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי, באשר היא איננה מעוררת כל סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982) (להלן: עניין חניון חיפה). בנוסף, ברגיל, טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). נכון אמנם, כי כלל זה הקבוע בפסיקה איננו חלוט. הפסיקה כבר הכירה, לא אחת, בהיתכנותם של מקרים חריגים ונדירים בהם יתקיימו שיקולים כבדי משקל אשר יש בהם, על אף עוצמתו הרבה של הכלל שנקבע בעניין חניון חיפה, כדי להטות את הכף לעבר קבלת בקשת רשות הערעור. שיקולים אלו מכנים אנו "שיקולי צדק" (ראו: רע"פ 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.4.2010). אלא, שבמקרה זה לא שוכנעתי כי שיקולים כבדי משקל כגון דא מתקיימים.
לא אכחד, העונש שהוטל על המבקש איננו עונש קל. עם זאת, אין לומר כי הוא חורג, בנסיבות, ממדיניות הענישה באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור, לא כל שכן כאשר מדובר בגלגול שלישי. המבקש נהג על משאית. כלי רכב רב עוצמה שככובד משקלו כך כובד האחריות המונח על הנוהג בו. בהעדרה של הזהירות הנדרשת ממנו ובחוסר תשומת לב ראויה סטה בנהיגתו אל עבר השול הימני של הכביש. על אף תנאי הראות הטובים ששררו ביום התאונה ושדה הראייה הרחב שנפרש בפניו, כשל מלהבחין ברכב הפיג'ו שעמד בשוליים (בשל תקלה) מבעוד מועד, והוא החל בבלימת חירום רק בהגיעו למרחק קצר ממנו. המשאית בה נהג המבקש פגעה בפיג'ו בעוצמה וכתוצאה מכך קופחו חייו של נהגה והנוסעת שלידו נפצעה קשה. בדומה לתאונות רבות, הנהג הפוגע הינו אדם נורמטיבי, ולתאונה הקטלנית, השלכות קשות לא רק על הנפגע ומשפחתו כי אם גם על הנהג הפוגע ומשפחתו שלו. ההשלכות במקרה זה, תוארו בהרחבה בבקשת רשות הערעור. אכן, אינטרס שיקומו של המבקש חשוב ולמבקש נסיבות מספר העומדות לזכותו. עם זאת, לא ניתן להתעלם מתוצאותיה הקטלניות של רשלנות המבקש, אשר נהג כאמור בכלי רכב המחייב זהירות יתרה נוכח הסכנה הנשקפת ממנו. חייו של אדם קופחו. עולם ומלואו נגדע ברגע אחד.
כפי שנקבע לא אחת, עם התעצמותה של הסכנה האורבת למשתמשי הדרך ונוכח המציאות הקשה השוררת בכבישים, עולה גם חשיבותם של שיקולי הגמול וההרתעה שבענישה. בית המשפט המחוזי התחשב באופן ראוי בכל השיקולים הצריכים לעניין ומצא כי על המבקש הוטל עונש הולם ואין מקום להתערב בו. כך מצאתי גם אני.
סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית ועימה גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום, י"ד באייר התשע"א (18.5.2011).
|
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11037610_H01.doc שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il