עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3621/11

 

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

תאריך הישיבה:                     י"ג באייר התשע"א (17.05.11)

 

בשם העורר:                          עו"ד א' מני

בשם המשיבה:                       עו"ד א' קדוש

 

 

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ד' צרפתי) במ"ת 467-06-10 מיום 8.5.2011 לדחות בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של העורר לחלופת מעצר.

 

כתב האישום

1.        כנגד העורר ואדם נוסף הוגש ביום 1.6.2010 כתב אישום בו יוחסו להם ביצוע העבירות הבאות: קשירת קשר לפשע [לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)]; נשיאה והובלה של נשק שלא כדין (לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין בחלופת סעיף 144(ג)(3) לחוק ובצירוף 29 לחוק); החזקת סכין שלא כדין (לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין); והסתייעות ברכב לביצוע פשע (לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]). 

 

2.        על פי הנטען בכתב האישום, העורר והנאשם הנוסף הם בני משפחת חמודה תושבי נצרת, משפחה אשר מצוייה בסכסוך עמוק ומתמשך עם משפחה אחרת תושבת נצרת. בגין הסכסוך הנ"ל קשרו העורר והנאשם הנוסף קשר להתחמש בנשק בדרך שאינה ידועה ובהמשך לכך ולשם קידום הקשר החליטו ביום 19.5.2010 להעביר 22 רימונים שהיו מצויים בחזקתם למקום מסתור. בעת שהעורר והנאשם הנוסף נסעו באותו היום ברכב במגדל העמק נעצרו לבדיקה אקראית על ידי שוטרים אשר ערכו חיפוש על גופם ותפסו בחזקתם שני סכינים. לאחר מציאתם, החליטו השוטרים לערוך חיפוש ברכב, כאשר עוד בטרם החלו בחיפוש פנה העורר לאחד השוטרים אותו הוא מכיר ואמר לו שלא יערוך חיפוש ברכב. השוטר האחר החל לערוך חיפוש בתא המטען ומצא בו דלי צבע. כאשר ניסה להסיר את המכסה של הדלי צעק לעברו העורר כי לא יפתח הדלי וכי הוא יעשה זאת עבורו כיוון שמדובר בדלי צבע. השוטר פתח את מכסה דלי הצבע ומצא בתוכו 22 רימוני הלם מוסלקים.

 

שחרורו של העורר לחלופת מעצר והחלטות בית המשפט המחוזי בעניין

3.        בד בבד להגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור עד העורר עד תום ההליכים. בהחלטתו מיום 23.6.2011 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות את העורר לרימוני ההלם שנמצאו ברכב, לרבות צילום בטלפון הנייד שלו של רימוני הלם הזהים לאלו שנתפסו ברכב, התנהלותו במהלך החיפוש שביצעו השוטרים בניסיון להניע אותם מפתיחת דלי הצבע, ושתיקתו העקבית בחקירתו. יחד עם זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי אין תשתית ראייתית לכאורית להרשעתו בעבירה של החזקת סכין שלא כדין. בהמשך החלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי הגם שקמה עילת מעצר מוצדק לשחרר את העורר לחלופת מעצר הולמת שיהיה בה כדי להפיג את המסוכנות הנשקפת מהעורר. יודגש כי בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות העניין המסוכנות הנשקפת מן העורר אינה במדרג הגבוה, בשים לב לחומרת העבירה, עוצמת הראיות ביחס לכל העבירות ועברו הנקי וגילו הצעיר של העורר. בהחלטה נוספת מאותו היום שוחרר העורר לחלופת מעצר בחווה השייכת לאביו המצויה בסמוך לקיבוץ שריד תחת שמירתם של שני משמורנים ובכפוף לחתימת על התחייבות עצמית בסך 10,000 ש"ח ולהמצאת ערבות צד ג' בסך של 5,000 ש"ח מצד כל אחד מהמשמורנים. כמו כן הותנה שחרורו בהימצאותו תחת איזוק אלקטרוני וכן בהפקדת דרכונו תוך שניתן צו לעיכוב יציאתו מישראל. עוד נקבע כי אסור לעורר ליצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשה לרבות עדי התביעה.

 

4.        ביום 11.10.2010 קיבל בית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של העורר ואיפשר לו לצאת לעבודה תחת פיקוחו של גיסו למשך תשע שעות בכל יום (למעט שבת). ביום 7.12.2010 התקבלה בקשה נוספת של העורר לעיון חוזר ובית המשפט המחוזי (השופט ע' עיילבוני) הורה כי מעצר הבית של המבקש יקוים בבית משפחתו בנצרת תחת התנאים המגבילים הקיימים לרבות האיזוק האלקטרוני. יצויין כי העורר לא ניצל את האפשרות שניתנה לו על פי החלטה זו של בית המשפט המחוזי לעבור לבית הוריו, לטענתו בשל ההכבדה על הוריו המבוגרים הכרוכה באיזוק האלקטרוני המביא לביקורים של החברה המפעילה בשעות הלילה מחמת תקלות במערכת זו. לשם השלמת התמונה יצויין כי בית המשפט התיר לעורר, בעקבות בקשות ספציפיות שהגיש, לשהות בבית הוריו בתנאי מעצר בית, למעט לצורך תפילות במסגד אליו הותר לו לצאת עם מלווה, במהלך חגים.

 

ההחלטה בבקשה האחרונה לעיון חוזר

5.        ביום 8.5.2011 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי הדוחה בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור של העורר בגדרה התבקש בית המשפט לבטל את כלל תנאי השחרור או לכל הפחות לאפשר הסרת האיזוק האלקטרוני בשעות הערב והלילה, אגב מעבר למעצר בית בבית הוריו של העורר בנצרת.

 

           בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה תוך שהוא קובע כי בהיענות לבקשה זו יש כדי להפר את האיזון בין הפגיעה בחירותו של העורר לבין המסוכנות הנשקפת ממנו נוכח חומרת המעשים המיוחסים לו, איזון אשר מצא את ביטויו בהחלטות הקודמות של בית המשפט המחוזי. בהקשר זה עמד בית המשפט המחוזי על ההקלה בתנאי השחרור של העורר אשר בעקבותיה יכול הוא לצאת לעבודה בשעות היום. בית המשפט המחוזי הוסיף ועמד על קצב התקדמות ההליך העיקרי וכן על האפשרות שניתנה בהחלטה מוקדמת להימצאות העורר בבית הוריו באיזוק אלקטרוני - אפשרות שלא מוצתה על ידי העורר. בית המשפט המחוזי ציין כי הוא ער למשך הזמן בו שוהה העורר בתנאי מעצר בית חלקי, אך דחה את הטענה בדבר פגיעה ממשית בו.

 

טענות העורר

6.        מכאן הערר שלפני בגדרו טוען העורר - באמצעות בא כוחו, עורך הדין א' מני -  כי בית המשפט המחוזי טעה כשדחה את בקשתו להקל בתנאי שחרורו. העורר טוען כי לא ניצל את האפשרות שניתנה לו בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 7.12.2010 לשוב לבית הוריו בכפוף לתנאי של איזוק אלקטרוני, בשל ההכבדה על יתר בני משפחתו ועל הוריו המבוגרים הכרוכה בתנאי זה, וזאת בעיקר בשל הביקורים בלילות של החברה המפעילה בגין תקלות והתראות שווא. כמו כן, טוען העורר כי ההליך העיקרי מתנהל באופן שאינו משביע רצון וכי המשך שהייתו בתנאי השחרור הקיימים מקשה עליו עד מאוד. לעניין זה עומד העורר על כך כי נכון למועד זה טרם הסתיימה פרשת התביעה וכי כיום קבועים שלושה מועדי דיון נוספים בתיק לחודש ספטמבר ומכאן מוסיף הוא וטוען כי ההליך לא יסתיים בקרוב. בנוסף על האמור, טוען העורר כי בעבר שוחרר ללא איזוק אלקטרוני למספר ימים וכי לא הפר, לא באותם המקרים, ולא בעקבות כל אחת מן ההקלות האחרות בתנאי שחרורו, את תנאי השחרור שנקבעו. לפיכך, טוען העורר כי הוא ראוי לאמון וכי בהעברתו לבית הוריו אין משום סיכון כלשהו לביטחון הציבור. העורר מוסיף ועומד על הפגיעה הקשה הנגרמת לו כתוצאה מן התנאים המגבילים בהם הוא משוחרר וטוען כי התנאים בהם הוא משוחרר גורמים לו פגיעה בלתי מידתית. בהקשר זה מוסיף העורר ועומד על גילו הצעיר, על עברו הנקי ועל עמידתו בתנאי השחרור שנקבעו לו.

 

           בנוסף לטענות הנזכרות לעיל, עומד העורר על כך שהנאשם הנוסף בכתב האישום שוחרר ללא כל תנאים וכי שני נוסעי הרכב בו נתפסו הרימונים כמו גם הבעלים הרשום והמחזיק ברכב שוחררו אף הם.

 

עמדת המשיבה

7.        המשיבה - באמצעות באת כוחה, עורכת הדין א' קדוש - טוענת כי התנאים בהם משוחרר העורר כעת מהווים איזון ראוי בין הפגיעה בחירותו לבין המסוכנות הנשקפת ממנו. המשיבה עומדת על כברת הדרך הארוכה שהלך בית המשפט המחוזי לקראת העורר בהקלות שניתנו בתנאי שחרורו. באשר לטענת ההכבדה על הוריו המבוגרים של העורר בשל התקלות האפשריות במערכת האיזוק האלקטרוני, טוענת המשיבה כי טענה זו לא הועלתה לפני בית המשפט המחוזי בעת הדיון בבקשתו המוקדמת של העורר לעיון חוזר בה ביקש לקיים את מעצר הבית בבית הוריו בנצרת. עוד טוענת המשיבה כי בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי באי ניצול האפשרות שניתנה לעורר על ידי בית המשפט המחוזי לשוב לבית הוריו בתנאי של איזוק אלקטרוני יש כדי להקהות את הפגיעה בחירותו של העורר. באשר לאיזון בין השיקולים הנוגדים במקרה זה, טוענת המשיבה כי יש ליתן משקל לחומרת העבירה וכן לתנאי השחרור של העורר כעת שהם למעשה תנאי מעצר בית לילי בלבד. באשר ליתר המעורבים בפרשה, טוענת המשיבה כי אין כל מקום ללמוד משחרורו של הנאשם הנוסף בפרשה לבין עניינו של העורר, שכן לגבי נאשם זה, להבדיל מאשר בעניינו של העורר, נקבע כי אין ראיות לכאורה.  

 

 

 

 

דיון והכרעה

8.        לאחר שעיינתי בהודעת הערר ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערר.

 

           על פי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, אין מקום להקל מתנאי שחרור שנקבעו אלא אם חלף די זמן מההחלטה האחרונה בעניין, אם נוצרו נסיבות חדשות או אם התגלו עובדות חדשות. במסגרת בקשתו נראה כי העורר מכוון לחלופה הראשונה מבין השלוש הנזכרות.

 

           אכן, העילה של חלוף זמן ניכר היא "גמישה ויש לפרשה בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה תוך יצירת איזון ראוי בין הפגיעה הנגרמת לנאשם הספציפי בשל חלוף הזמן לבין האינטרס הציבורי" (ראו: בש"פ 913/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.2.2008), בפסקה 6 להחלטת השופטת ע' ארבל; וכן ראו: בש"פ 6286/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.8.2006), בפסקה 6 להחלטתו של השופט ד' חשין; בש"פ 5791/10 אגבאריה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.8.2010), בפסקה ט' להחלטתו של השופט א' רובינשטיין).

 

9.        קיימים שיקולים בלתי מבוטלים התומכים בגישה בה נקט בית המשפט המחוזי בעבר בעניינו של העורר בדרך של הקלה בתנאי שחרורו: העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי, פרק הזמן בו הוא שוהה במעצר בית, ועמידתו בתנאים בהם הוא שוחרר. יחד עם זאת, יש לתת את הדעת לשיקול המרכזי העומד מנגד: השמירה על ביטחון הציבור על רקע המסוכנות הנשקפת מן העורר נוכח חומרת המעשים המיוחסים לו ונוכח קיומה של תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתו.

 

           אדגיש כי בתנאים בהם משוחרר העורר כיום הוא יכול לעבוד לפרנסתו ולצאת מן החווה בה הוא שוהה למשך 9 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, לצרכי עבודה. בית המשפט אף אפשר לעורר לצאת מספר פעמים לנצרת על מנת לשהות בבית משפחתו, לחוג עימה חגים ואף לצאת בליווי מלווה להתפלל במסגד. חשוב מכך, אין כל מניעה כי העורר יחזור לבית הוריו שבנצרת וישהה שם במעצר בית, וזאת בהתאם להחלטתו של בית המשפט המחוזי.

 

           מבלי להמעיט בקשיים שמעמידים תנאי השחרור של העורר, הרי שאין לפנינו, כפי שטען בא כוחו לפני, אדם הנמצא ב"כלוב של זהב" אלא אדם שנמצא דה פקטו במעצר בית לילי ושיכול, אם רק ירצה, לחזור לבית הוריו ולעירו ולהימצא שם במעצר בית. עם כל הבנתי לרצונו שלא להכביד על הוריו המבוגרים, ההפרעה שיכול שתיגרם להם כתוצאה מתקלות אפשריות במערכת האיזוק האלקטרוני, אינה מהווה שיקול נגד לשיקול של שמירה על אינטרס הציבור על רקע מסוכנות העורר ואינה מלמדת כשלעצמה אף על פגיעה בחירות העורר, שהרי הוא זה שבוחר שלא לשוב לבית הוריו בעירו באופן המגביל את חירותו.

 

           אוסיף כי איני סבור שיתר הנימוקים אותם העלה העורר יש בהם כדי להצדיק בשלב זה את הסרת התנאי של איזוק אלקטרוני מבלי שנבחנה עמידתו של העורר בתנאי שחרורו, לרבות התנאי של איזוק אלקטרוני, לאחר שישוב לעיר מגוריו. באשר לפרק הזמן שצפוי לחלוף עד שיסתיים ההליך העיקרי אציין כי המשקל שיינתן לפרק זמן זה קשור למידה בה מוגבלת חירותו של הנאשם. כך, אין דין מי שמצוי במעצר מאחורי סורג ובריח כדין מי שמצוי במעצר בית. באופן דומה, אין דין מי שמצוי במעצר בית מלא כדין מי שמצוי במעצר בית חלקי (כמו העורר) וכדין מי שמצוי במעצר בית חלקי בביתו כפי שהעורר יכול להימצא [וראו לעניין זה: בש"פ 5772/10 קם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.8.2010)].

 

           בהתחשב באמור באשר לתנאים בהם משוחרר העורר ובאשר לאפשרות שניתנה לעורר לשוב לבית הוריו ולשהות שם, איני סבור כי בשלב זה הקצב בו מתקדם ההליך העיקרי מהווה שיקול בעל משקל מספיק כדי להביא לקבלת הערר. אוסיף כי לכאורה יש מקום לאבחנה בין העורר לבין שאר המעורבים בפרשה מן הטעמים שצויינו על ידי באת כוח המשיבה.

 

10.      אשר על כן, הערר נדחה.

 

 

           ניתנה היום, ‏ט"ו באייר התשע"א (19.5.2011).

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11036210_W01.doc   חה

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il