עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3133/11

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

תאריך הישיבה:                     י"ב באייר תשע"א (16.5.2011)

 

בשם המערער:                       עו"ד מ' ג'בארין

בשם המשיבה:                       עו"ד ד' מארקס

 

 

           ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגן הנשיאה ד"ר ע' מודריק) במ"ת 9851-02-11 מיום 20.3.2011 בה אושר המשך תוקפו של צו הכליאה שניתן לגבי המערער לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2000 (להלן: החוק).

 

רקע והליכים קודמים

1.        זו הפעם הרביעית בה משיג המערער לפני בית משפט זה על החלטות בית המשפט המחוזי לפי סעיף 5(ג) לחוק. הרקע לכליאתו של המערער נזכר בהחלטותיו של השופט ע' פוגלמן בעמ"ם 9256/09 מיום 22.11.2009 ובעמ"ם 6406/11 מיום 15.9.2010.

 

           בתמצית ייאמר כי המערער הוא תושב עזה אשר נעצר ביום 22.7.2009 במחסום ארז. ביום 23.8.2009, בחלוף כחודש מיום מעצרו, הוצא נגדו צו כליאה לפי החוק. בהתאם למצוות סעיף 5(ג) לחוק, עניינו הובא אחת לשישה חודשים לפני בית המשפט המחוזי לביקורת שיפוטית. על ההחלטות שניתנו בעניינו הגיש המערער ערעורים לבית משפט זה אשר נדחו (ראו החלטות השופט פוגלמן הנזכרות לעיל וכן החלטת השופט ח' מלצר בעמ"ם 2160/10 מיום 6.6.2010).

 

החלטת בית המשפט המחוזי

2.        ביום 20.3.2011 נערכה ביקורת שיפוטית נוספת על ידי בית המשפט המחוזי על נחיצות צו הכליאה מכוחו מוחזק המערער מאחורי סורג ובריח. במסגרת הדיון טען המערער כי ניתק את זיקתו לארגון הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני (להלן: הארגון) בשנת 2007 ומאז ועד מעצרו, ואף לאחר מעצרו, אין לו כל קשר עם הארגון. כן עמד המערער על פרק הזמן הממושך בו הוא כלוא. בית המשפט המחוזי אישר את נחיצות צו הכליאה תוך שהוא קובע כי מן החומר החסוי שהוגש לו עולה "ברמה גבוהה מאוד של היתכנות" שהמערער אכן "קיים פעילות ממשית במסגרת הארגון עד למעצרו ושהזיקה לארגון לא נותקה עם המעצר".

 

           בית המשפט המחוזי ציין כי התרשם מאיכות המידע החסוי, מהיקפו ומרמת השכנוע שלו. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי מן המידע החסוי עולה כי למערער קשרים ייחודים בקשר לייצור אמצעי חבלה והדרכת השימוש בהם וכי זו מציבה אותו בעמדה חשובה למדי לצד גורם מפתח אחר בביסוס מערך אמצעי הלחימה בארגון. כן קבע בית המשפט המחוזי כי השתכנע ששחרורו של המערער עשוי להשיב אותו אל מעגל הפעילות העוינת ולתרום להגברת הסיכון הנובע מפעילות הארגון למדינה.

 

הערעור

3.        מכאן הערעור שלפני בגדרו טוען המערער - באמצעות בא כוחו, עורך הדין מוחמד ג'בארין -  כי בית המשפט המחוזי טעה כשאישר את נחיצות צו הכליאה. נטען כי לא ניתן משקל משמעותי לטענתו כי ניתק את קשריו עם הארגון זמן רב לפני מעצרו, ביוזמתו ולעובדה כי לא נעצר בפעילות של כוחות הביטחון. כן נטען כי לא ניתן משקל רב לעובדה כי ניתוק הקשרים עם הארגון התבצע לפני זמן רב וכי המערער לא היה מעורב בפעילות ממשית בארגון. לטענת המשיב, חלוף הזמן מאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו ומלמד כי אם ישוחרר לא ישוב לקחת חלק בפעילות הארגון. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל לטענת המערער בדבר סטיית המשיבה מתכלית החוק וכי השימוש שנעשה בצו הכליאה בעניינו של המערער הוא ככלי ענישה והרתעה. המערער מוסיף ומשיג על החלטת בית המשפט המחוזי לאשר חיסיון גורף על שאלות לגבי מהלך חקירתו של המערער ומניעת קבלת זיכרונות דברים מן החקירה או פרפראזות.  במהלך הדיון שהתקיים לפני הגיש בא כוח המערער תמונות של המערער מהן ניתן ללמוד כי המערער שיחק כדורגל וזאת לחיזוק טענתו כי המדובר בשחקן כדורגל שהיה חלק מנבחרת פלסטין.

 

4.        המשיבה - באמצעות באת כוחה, עורכת הדין דניאל מארקס - עמדה על ההחלטות שניתנו בנוגע לכליאתו של המערער וסמכה ידיה על החלטתו האחרונה של בית המשפט המחוזי אודות נחיצות כליאתו של המערער אף כיום. המשיבה הוסיפה והפנתה לקביעותיו המפורשות של בית המשפט המחוזי לפיהן למערער ידע מיוחד הנוגע לאמצעי לחימה וכן טענה כי קיים מידע אודות קשריו של המערער עם הארגון אף לאחר כליאתו. עוד נטען כי בהערכה העתית האחרונה שנערכה  על ידי הגורמים המוסמכים בסוף חודש אפריל האחרון נקבע כי עדיין נשקפת סכנה ממשית משחרורו של המערער.

 

5.        אוסיף כי לאחר הדיון שהתקיים לפני, נמסרה לי, לבקשתי, הודעה מטעם המשיבה באשר לשיוכם הארגוני של האסירים עימם שוהה המשיב בבית הכלא. מהודעה זו עולה כי המערער שוהה באגף עם אסירים ועצורים בטחוניים המשתייכים לארגון וכן לארגון החמא"ס וכי הוא שוהה באוהל עם אחרים בעלי שיוך ארגוני כשלו.

 

6.        לאחר שמיעת טענות הצדדים בחלק הגלוי של הדיון ולאחר עיון בחומר החסוי במעמד צד אחד הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. על התשתית הנורמטיבית הרלבנטית עמד השופט ע' פוגלמן בהחלטתו הנזכרת לעיל מיום 22.11.2009 (ראו בפיסקה 3). אכן המערער מוחזק במעצר פרק זמן בלתי מבוטל, ולעובדה זו יש ליתן משקל של ממש במסגרת מכלול השיקולים הנבחנים על ידי בית המשפט בבואו לערוך ביקורת על נחיצות הכליאה. יחד עם זאת, נוכח משקלו של החומר שהוגש לעיוני המצביע, כפי שציין בית המשפט המחוזי, על יכולות ייחודיות של המשיב לייצור אמצעי חבלה והדרכת השימוש בהם המעמידה את המשיב בעמדה מרכזית בביסוס מערך אמצעי הלחימה של הארגון – אני סבור כי קיימת עוד נחיצות בכליאתו של המערער. אדגיש כי המדובר במידע מפורט ממקורות שונים. אוסיף כי החומר בו עיינתי כולל גם מידע שהצטבר לאחר כליאתו של המערער. כפי שציינתי בפני הצדדים, בחומר החסוי יש התייחסות להיות המשיב שחקן כדורגל אך אין באמור כדי להפחית מן המסוכנות הנשקפת ממנו ככל שישוחרר נוכח תוכנו של המידע הנוסף בעניינו.

7.        אשר על כן, הערעור נדחה. החלטה זו מותרת בפרסום.

 

           ניתנה היום, ט"ו באייר התשע"א (19.5.2011).

 

 

 

 

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11031330_W02.doc   חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333  ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il