עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2975/11

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

בשם המבקשים:                     עו"ד ג' אלקיים

 

 

           לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' רניאל) ברע"א 16607-02-11 מיום 22.3.2011, בה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לתביעות קטנות (סגנית הנשיא בדימ' ר' חוזה) בת"ק 29663-08-10 מיום 6.1.2011, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לבטל את פסק הדין שניתן כנגדם בהעדר התייצבות ביום 29.12.2010, וכן על החלטתו של בית המשפט לתביעות קטנות מיום 23.1.2011 לדחות את בקשת המבקשים לעיון חוזר.

 

רקע עובדתי והליכים קודמים

 

1.        כנטען בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, המשיב פנה למבקשת (להלן: המבקשת), מכון לבדיקת רכבים, המנוהלת על ידי המבקש (להלן: המבקש) על מנת לבחון תקינותה של מונית מסוג מרצדס שאותה התכוון לרכוש (להלן: המונית). תוצאת הבדיקה הצביעה, כנטען בכתב התביעה, כי "מצב המנוע טוב מאוד". עוד נטען בכתב התביעה כי 24 שעות לאחר רכישת המונית "המנוע של הרכב מת, הרכב שבק חיים". משכך, הגיש המשיב תביעה בגין הפסדים שנגרמו לו בסך של 10,000 ש"ח. מפרוטוקול הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות עולה כי התיק נקבע לדיון ליום 29.12.2010 לשעה 11:30, אולם עד השעה 12:20 לא הייתה התייצבות מטעם המבקשים. משכך, נעתר בית המשפט לתביעות קטנות לבקשת המשיב ופסק לזכותו סך של 10,000 ש"ח. 

 

2.        בהמשך לכך הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות, כשהבקשה גובתה בתצהיר מטעם מזכירה המועסקת על ידי המבקשת אשר מסרה בתצהירה כי:

 

"4.   הריני מצהירה כי מתוך היסח דעת, לחץ, בעיות אישיות ועומס בעבודה לא ראיתי ו/או לא שמתי לב, בתום לב, שמתחת למכתב הנלוה מצורפת הזמנה לדיון ובה מופיע תאריך לדיון – 29.12.2010.

5.    הריני מצהירה כי כתוצאה מכך לא רשמתי את הדיון ביומן ולא יידעתי את מנהל הנתבעת על תאריך הדיון ולכן הוא לא ידע כי מתקיים דיון ב- 29.12.10. זו הסיבה היחידה שמנהל הנתבעת לא הופיע לדיון וזו אשמתי המלאה והבלעדית".

 

3.        ביום 6.1.2011 נתן בית המשפט לתביעות קטנות החלטתו בבקשה לביטול פסק דין. בית המשפט דחה את הבקשה מן הטעם כי "אין בנימוקים המפורטים בבקשה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר המבקשת ביום 19.12.10". אף הבקשה לעיון חוזר נדחתה בהחלטה מיום 23.1.2010. כנגד החלטות אלה עתרו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור.

 

החלטת בית המשפט המחוזי

 

4.        בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי חלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות מיום 6.1.2011 שלא לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות, שכן סעיף 16(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 קובע כי בקשת רשות ערעור על החלטה הנוגעת לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד יש להגיש תוך 15 ימים ממועד מתן פסק הדין או ההחלטה על ידי בית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט המחוזי קבע כי המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות חלף עוד לפני הגשת הבקשה לביטול פסק הדין. בית המשפט המחוזי הדגיש כי בנסיבות העניין ההחלטה היחידה שעוד ניתן להגיש לגביה בקשת רשות ערעור בהיבט של סד הזמנים היא ההחלטה בבקשה לעיון חוזר. ברם, בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו בהפנותו להלכה לפיה התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט לתביעות קטנות צריכה להיות מצומצמת נוכח תכליתה של ערכאה זו – סיום סכסוכים בדרך מהירה ויעילה. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי בבקשה לעיון חוזר לא פורטו נימוקים שונים מאלו שהועלו בבקשה לביטול פסק דין ולכן נקבע על ידו כי בהיעדר שינוי נסיבות לא היה מקום להגיש בקשה לעיון חוזר ומשכך אין טעם לאפשר לנהל הליך ערעורי בנוגע להחלטתו של בית המשפט לתביעות קטנות בבקשה לעיון חוזר.

 

           כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני.

 

תמצית נימוקי הבקשה

 

5.        המבקשים טוענים כי את מניין הימים להגשת בקשת הרשות לערער על פסק הדין יש לבחון החל מיום דחיית הבקשה לעיון חוזר ולא החל מיום דחיית הבקשה לביטול פסק דין. עוד נטען על ידי המבקשים כי לא היה מקום לקפח את זכותם שיהיה להם יומם בבית המשפט בשל מחדל של מזכירתם, מחדל שבגינו ניתן היה לחייבם בהוצאות. לטענת המבקשים דחיית בקשתם לרשות ערעור פוגעת בהם באופן בלתי מדתי.

 

דיון והכרעה

 

6.        לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיב.

 

7.        באשר לטענתם של המבקשים כי יש לספור את מניין הימים להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין החל מיום מתן ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, הרי שאין כל בסיס משפטי לטענה זו. התקנה הרלבנטית לסוגיה דנן היא תקנה 398א(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כי:

 

"המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה במעמד צד אחד או בהעדר כתבי טענות מהצד השני (בתקנה זו – ההחלטה הראשונה), שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי תקנה 201 או תקנה 214, יימנה מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול (בתקנה זו – ההחלטה השניה)".

 

           דהיינו מניין הימים להגשת בקשת הרשות לערער מתחיל מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול ולא לאחר מכן.

 

8.        ברם, גם אם לצורך הדיון בלבד מוכן הייתי להניח כי ניתן היה לראות בבקשת הרשות לערער על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר כמתייחסת להחלטה בבקשת הביטול, הרי שגם אז אין בכך כדי לבסס עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", שכן הלכה מושרשת היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" ניתנת במשורה ורק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); ולאחרונה ראו: רע"א 730/11 בירן נ' קיבוץ סער אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (לא פורסם, 5.4.2011) (להלן: עניין בירן), סעיף 8; רע"א 2555/11 גלסטקס בע"מ נ' הוליס תעשיות בע"מ (לא פורסם, 7.4.2011), סעיף 7; עוד ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009) (להלן: גורן)]. מבחנים אלו אינם מתקיימים בנסיבות המקרה היות שהבקשה מתמצית בנסיבות הקונקרטיות של העניין ותו לאו. לא זאת אף זאת, אלא שהנטייה ליתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לגבי פסקי דין או החלטות של בית המשפט לתביעות קטנות ב"גלגול שלישי" מצומצמת אף יותר מהרגיל נוכח תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות [ראו למשל: החלטתו של השופט א' רובינשטיין ברע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב (לא פורסם, 20.3.2005), סעיף ח(3)].

 

9.        לא נעלמה ממני טענת המבקשים כי יתכן שניתן היה להתמודד עם מחדלם באמצעות השתת הוצאות, דרך שלטעמי היא עדיפה במקרים רבים בהיותה פוגעת פחות. יחד עם זאת, סמכות ביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות כאשר לא מדובר ב"ביטול מחובת הצדק" היא סמכות שבשיקול דעת (ראו למשל: גורן, בעמ' 373), והתערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ב"גלגול שלישי" לא תעשה בנקל ואף באופן מצומצם יותר ככל שהדברים נוגעים לבית המשפט לתביעות קטנות.

 

10.      עוד מצאתי לנכון להעיר כי התקשתי לרדת לסוף דעתו של המבקש בתצהירו המשלים שהוגש לבית משפט זה בו ציין כי הגיש בקשת פסילה ביחס לסגנית הנשיא בדימ' ר' חוזה בתיק אחר שהתנהל בפניה ולאחר מכן ערער על החלטתה שלא לפסול עצמה. ככל שעולה מהמסמכים שלפני אין כל קשר בין הדברים.

 

11.      אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיב איני עושה צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ו באייר התשע"א (30.5.2011).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11029750_W01.doc   צמ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il