עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2873/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם
הדפסה

 

 

בבית המשפט העליון

 

בש"פ  2873/11

 

בפני:  

כבוד השופטת ע' ארבל

 

המבקשת:

מדינת ישראל

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיב:

קאזם הייבי

                                          

בקשה (שנייה) להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996

                                          

תאריך הישיבה:                     ט"ז בניסן התשע"א (20.4.11)

בשם המבקשת:                      עו"ד י' שגב

בשם המשיב:                         עו"ד ק' הייבי

 

החלטה

 

 

           מונחת בפניי בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: החוק או חוק המעצרים), מעבר לתקופה הסטטוטורית, מיום 30.4.11 ולמשך תשעים ימים נוספים, או עד למתן פסק דין בת"פ 41962-04-10, לפי המוקדם.

 

1.        ביום 30.4.10 הוגש נגד המשיב ונגד נאשם נוסף כתב אישום, המייחס להם עבירות של החזקת נשק שלא כדין; נשיאה והובלת נשק שלא כדין; סחר בנשק שלא כדין; וקשירת קשר לפשע. בכתב האישום מפורטים שלושה אישומים. מן האישום הראשון בכתב האישום, עולה כי המשיב מכר אקדח מסוג FN, מחסנית, וכדורים לסוכן משטרתי תמורת 16,000 ש"ח. לפי האישום השני, מכר המשיב אקדח מסוג טאורוס, ומחסנית לסוכן משטרתי תמורת 16,000 ש"ח. מן המתואר באישום השלישי, עולה כי בהתאם לקשר שקשרו, סחרו המשיב והנאשם הנוסף שבכתב האישום בנשק, בכך שמכרו תת-מקלע, מחסנית וכדורים לסוכן משטרתי תמורת 13,000 ש"ח.

 

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר הנאשמים שבכתב האישום עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בהחלטתו מיום 27.5.10, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' שפירא), כי קיימות ראיות לכאורה להרשעת המשיב במיוחס לו בכתב האישום, וכי לא ניתן להפיג את המסוכנות הנשקפת ממנו באמצעות חלופת מעצר, נוכח עברו הפלילי, ריבוי העבירות המיוחסות לו, והיותו הרוח החיה מאחורי ביצוע העסקאות.

 

3.        ביום 20.1.11, הגישה המבקשת בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב. בהחלטתו מיום 27.1.11, קיבל בית משפט זה (כבוד השופט ס' ג'ובראן) את הבקשה, והאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, בשל חומרת העבירות המיוחסות למשיב, עברו הפלילי, והמסוכנות הנשקפת ממנו, ועל אף קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק, שצוין כי הוא אינו משביע רצון.

 

4.        ביום 11.4.11 הגישה המבקשת בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם, החל מיום 30.4.11. בבקשתה, עמדה באת כוח המבקשת על המעשים החמורים המיוחסים למשיב, וציינה כי מעשים אלו, הכוללים מכירת נשק בשלוש הזדמנויות, מעידים על מסוכנותו הרבה לשלום הציבור. כן הציגה הפרקליטה את עברו הפלילי של המשיב, הכולל עבירות סמים, תקיפת שוטר והחזקת סכין. לצד זאת, ציינה באת כוח המבקשת כי פרשת התביעה בתיק הסתיימה, ופרשת ההגנה צפויה להסתיים ביום 23.5.11. נוכח האמור, ובפרט נוכח המועד הקרוב הצפוי לסיום המשפט, טענה הפרקליטה כי יש לקבל את הבקשה להארכת המעצר.

 

5.        בדיון שנערך בפניי ביום 20.4.11, התנגד בא כוח המשיב להארכת המעצר המבוקשת. יצוין כי תחילה נקבע הדיון בבקשה במאוחד עם ערר שהגיש המשיב, על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה (כבוד השופט ר' שפירא) מיום 17.3.11, בה נדחתה בקשת המשיב לעיון חוזר בהחלטה למעצרו עד תום ההליכים, בנימוק כי לא חל כרסום ממשי בתשתית הראייתית בתיק. עם זאת, בדיון שנערך בפניי חזר בו בא כוח המשיב מהערר, על פי המלצת בית המשפט, אך ביקש כי טענותיו בדבר הכרסום בתשתית הראייתית תילקחנה בחשבון בעת הדיון בבקשה דנן.

 

6.        בא כוח המשיב טען כי הסוכן המשטרתי טעה בזיהויו של המשיב כמי שביצע את העסקאות, שכן במרבית הודעותיו במשטרה הוא הפליל אדם בשם נאזם הייבי, אחיו של המשיב, ולא את המשיב, העונה לשם קאזם הייבי. לדבריו, אין הצדקה להותרת המשיב במעצר בנסיבות בהן חל כרסום כה משמעותי בתשתית הראייתית. הסנגור לא היה שותף להערכת באת כוח המבקשת כי המשפט יסתיים לפני תום תקופת המעצר המבוקשת, והוסיף כי עברו הפלילי של המשיב אינו משמעותי כלל, וכי המעצר מקשה מאוד על המשיב, בהיותו אדם נשוי ובעל משפחה.

 

7.        לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי להחלטה כי מכלול השיקולים מוביל למסקנה שיש מקום להיעתר לבקשת המבקשת, ולהורות על המשך מעצרו של המשיב.  

 

           השיקולים הרלוונטיים לבחינת בקשה להארכת מעצרו של נאשם, הם שניים: קצב התקדמות המשפט ורמת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם (בש''פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (לא פורסמה, 21.2.2007); בש"פ 1693/03 מדינת ישראל נ' אבו-עסא (לא פורסמה, 5.03.03)). שיקולים אלא כרוכים זה בזה במובן זה שככל שמתארך ההליך, הולך ופוחת משקל אינטרס ההגנה על הציבור מפני מסוכנות הנאשם, ומנגד הולך וגובר משקל זכותו של הנאשם, שעודו נהנה מחזקת החפות לחירות (בש''פ 22/07 מדינת ישראל נ' ז'אנו (לא פורסמה, 24.1.2007)).

 

           במקרה דנן, אמנם חלפה זה מכבר תקופת המעצר הסטטוטורית, וזוהי בקשתה השנייה של המשיבה להארכת מעצרו של המשיב. עם זאת, ההליך בתיק העיקרי מצוי בשלבים מתקדמים ביותר. פרשת התביעה הסתיימה, ופרשת ההגנה צפויה להסתיים בקרוב, ככל הנראה ביום 23.5.11, בו קבוע מועד לדיון. ניתן לומר, אפוא, כי זוהי בהחלט הישורת האחרונה בניהול משפטו של המשיב, וכי סבירה ההנחה של באת כוח המבקשת כי המשפט יגיע לסיומו עוד בטרם תסתיים תקופת הארכת המעצר המבוקשת. שיקול זה, לצד המסוכנות הנשקפת מן המשיב, שאין להקל בה ראש, הנלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו, נסיבות ביצוען, ועברו הפלילי, מצדיקים את המשך מעצרו עד תום ההליכים.

 

           הנה כי כן, סבורני כי על אף המשקל ההולך וגדל שיש ליתן לחפות הנאשם ככל שמתמשך ההליך, נוכח הצפי כי סיומו של ההליך המשפטי קרוב ביותר, ונוכח המסוכנות הנשקפת מן הנאשם, יש להיעתר לבקשת המבקשת להארכת מעצרו של המשיב. ככל שיידרשו מועדי דיון נוספים לסיום ההליך, ראוי כי הצדדים יפנו לבית המשפט בבקשה כי מועדים אלו ייקבעו בטווח שלושת החודשים, במסגרת הארכת המעצר נשואת החלטה זו.

 

8.        באשר לטענת בא כוח המשיב בדבר הכרסום שחל לשיטתו בחומר הראיות - הכלל הוא כי בשלב הדיון בהארכת מעצר לא די בקשיים כאלה או אחרים שמעורר חומר הראיות, "אלא נדרש כרסום ממשי ומשמעותי המשמיט לחלוטין את הבסיס הראייתי להחלטה בדבר מעצר עד תום ההליכים" (ראו: בש"פ 804/08 מדינת ישראל נ' אבוטובול ואח' (לא פורסמה, 27.2.08), וההפניות שם). מעיון בטענות הסנגור בדבר הכרסום בתשתית הראייתית עולה כי הן מתמקדות במהימנות הסוכן המשטרתי, ובפרט בסתירות הקיימות בין הודעותיו השונות במשטרה ביחס לשמו של האדם שביצע את עסקאות הנשק. כידוע, טענות מהימנות ומשקל יתבררו בהליך העיקרי ולא במסגרת הדיון במעצר (ראו והשוו: בש"פ 825/98 מדינת ישראל נ' דחלה, פ"ד נב(1) 625, 629 (1998); בש"פ 8620/05 היזמי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 28.9.05); בש"פ 1572/05 זוארץ נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 10.4.05)), וממילא, אינני סבורה כי הסתירות הנטענות בהודעותיו של הסוכן הופכות את התשתית הראייתית הקיימת נגד המשיב על פיה, באופן המעמיד את ההחלטה למעצר עד תום ההליכים כתלויה על בלימה, באופן המצדיק דיון בתשתית הראייתית הקיימת נגד המשיב בשלב זה.           

 

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 30.4.11 או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 41962-04-10 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

 

          ניתנה היום, ח' באייר תשע"א (12.5.11).

 

 

 

                       ש ו פ ט ת

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11028730_B02.doc   עכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il