עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2822/12

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

בשם המבקש:                        עו"ד יאיר רגב

 

 

           לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז ב-עפ"ג 15753-01-12 (מיום 21.2.2012, השופטים א' טל, ק' רג'יניאנו ו-ש' מנהיים), אשר במסגרתו התקבל ערעורה של המשיבה על קולת עונשו של בית המשפט השלום ברמלה ב-ת"פ 45168-03-11 (מיום 6.12.2011, השופט ה' אבו שחאדה). בית המשפט המחוזי העמיד את עונשו של המבקש, שהורשע בעבירת החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין (להלן: חוק העונשין), על 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל והפעיל עונש מאסר על תנאי בן 10 חדשים שהיה תלוי ועומד נגדו, שירוצה במצטבר. כן הושת על המבקש עונש מאסר על תנאי של 12 חודשים.

 

ההליכים הקודמים ובקשת רשות הערעור

 

1.        נגד המבקש הוגש כתב אישום אשר ייחס לו עבירת של החזקת נשק. לפי המתואר בכתב האישום, הנאשם החזיק בסמוך לבית מגוריו בעיר לוד תיק ובו אקדח, אשר בתוכו הייתה מחסנית תואמת עם 13 כדורים. כן נמצאו בתיק שתי מחסניות בהן 13 כדורים. במסגרת הסדר טיעון שנערך עימו, הודה המבקש במיוחס לו בכתב אישום. בהתאם, הרשיע אותו בית המשפט השלום בעבירה בה הואשם. בהסדר הטיעון, לא הגיעו הצדדים להסכמה לעניין העונש.

 

2.        בית המשפט השלום שמע את טיעוני הצדדים לעניין העונש. סנגורו של המבקש טען כי החזיק בנשק מתוך תחושת איום תמידית אשר מרחפת מעל ראשו בשנים האחרונות וגורמות לו לחרדה. הודגש כי הנשק הוחזק במקום מסתור וכי לא נעשה שימוש כלפי אדם כלשהו. כן התבקש בית המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש, ובכלל זה בבעיות הבריאות של ילדיו.

 

           בא כח המשיבה הפנה את בית המשפט לעברו הפלילי של המבקש הכולל שש הרשעות קודמות. שתי הרשעותיו האחרונות של המבקש היו בגין עבירות החזקת נשק. באחרונה מביניהן הורשע המבקש, בנוסף לעבירות החזקת הנשק, גם בעבירות של ירי במקום מגורים ואיומים, ונגזר עליו עונש מאסר של 18 חודשים לריצוי בפועל ו-10 חודשי מאסר מותנה. עוד נטען כי עבירת נשיאת כלי נשק היא עבירה הנפוצה באזור מגוריו של המבקש, עובדה המצדיקה בהחמרה בענישתם של המורשעים בה. המשיבה הדגישה כי טענת הגנה עצמית שהעלה המבקש בטיעוני לעונש, נזכרה כבר בהליכים הקודמים שהתנהלו נגדו. נטען כי העובדה שהמבקש מעלה טענה זאת בשלישית מלמדת שאין לגלות סלחנות כלפיו, וכי יש להחמיר בעונשו.

 

3.        אביו של המבקש העיד מטעמו בפני בית המשפט. האב מסר בעדותו כי המבקש היה בעבר מכור לסמים קשים, ריצה מספר מאסרים וכיום, לאחר שעבר תהליך גמילה, הוא נקי מסמים. האב הדגיש את העובדה כי המבקש ביצע את המעשים בהם הורשע בשל החרדה בה הוא מצוי מאז נפצע בצורה קשה באירוע ירי.

          

           תסקיר שירות מבחן שהוגש לבית המשפט תיאר את האירוע בו נפצע המבקש ואת תהליך השיקום שעבר. עוד ציין שירות המבחן כי המבקש עבר במהלך מאסרו האחרון הליך גמילה מהסמים הקשים להם היה מכור, והמשיך בטיפול גם במשך שנה לאחר שהשתחרר. לאחר שחזר ללוד, חידש את מגעיו עם גורמים עברייניים וחזר להשתמש בסמים. שירות המבחן התקשה לבוא בהמלצה בפני בית המשפט לעניין בקשתו של המבקש להשתלב בהליך שיקומי.

 

4.        בית המשפט השלום קבע כי העבירה בה הורשע המבקש הינה חמורה בשל הפוטנציאל המסוכן הטמון בשימוש בנשק. לאחר שבחן את השיקולים לחומרא ולקולא בעניינו של המבקש, השית בית המשפט על המבקש עונש מאסר בפועל 15 חודשים. עוד נקבע כי עונש מאסר על תנאי של 10 חודשים העומד ותלוי נגד המבקש יופעל, וירוצה חלקו בחופף וחלקו במצטבר כך שסך הכל, ירצה המבקש 22 חודשי מאסר בפועל. בנוסף הושת על המבקש עונש מאסר על תנאי של 12 חודשים.

 

5.        על פסק דינו של בית המשפט השלום הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי. בערעורה טענה המשיבה כי בית המשפט השלום לא ייחס את החומרה הראויה לנסיבות החזקת הנשק כפי שנטענו בפניו. עוד נטען כי היה על בית המשפט השלום להתייחס לעברו הפלילי המכביד של המבקש, אשר כבר ריצה עונשי מאסר בגין הרשעתו בעבירות דומות ולא נרתע מלבצע את העבירה בה הורשע במקרה דנן, גם כאשר עונש מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו. המשיבה טענה כי בית המשפט השלום נתן משקל יתר לנסיבותיו האישיות של המבקש, אשר לא מצדיקות הקלה כה משמעותית בעונשו, זאת במיוחד נוכח מסקנותיו של שירות המבחן בתסקירו. המשיבה ביקשה להחמיר בעונשו של המבקש נוכח שכיחותן של עבירות נשק באזור מגוריו של המבקש והסכנה שיש בעבירות אלו לציבור. בא כוחו של המבקש טען כי עונשו שהשית בית המשפט השלום על המבקש אינו סוטה ממדיניות הענישה הנוהגת בגין עבירות החזקת נשק, וזאת גם בהתחשב בנסיבותיו האישיות.

 

6.        בית המשפט המחוזי קבע כי בית המשפט השלום נתן משקל יתר לנסיבותיו האישיות של המבקש. כתוצאה מכך נקבע כי העונש שנקבע בגזר דינו של בית המשפט השלום הקל עם המבקש יתר על המידה. בית המשפט המחוזי הדגיש את החומרה הרבה שיש בעבירות נשק ואת העובדה שיש להחמיר בענישה כלפי המצבעים עבירות אלו, זאת כדי להגן על האינטרס הציבורי וליצור הרתעה מהחזקת נשק. בית המשפט המחוזי הדגיש כי אינו מקל ראש בנסיבותיו האישיות של המבקש, אך קבע כי במקרה דנן, בו המבקש הורשע כבר שלוש פעמים בעבר בעבירות דומות, מדובר בעבירת החזקת נשק מהרף העליון. אשר על כן, נקבע כי העונש שהשית בית המשפט השלום על המבקש חרג לקולא מהעונש הראוי באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. בית המשפט ראה לנכון להתערב הן בעונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש, הן באופן הפעלת המאסר המותנה. נקבע כי על המבקש יושת עונש מאסר בפועל של 20 חודשים וכי יופעל עונש המאסר על התנאי בן 10 חודשים, במצטבר, כך שסך הכל ירצה המבקש 30 חודשי מאסר בפועל.

 

7.        על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש המבקש את הבקשה דנן. את בקשתו תומך המבקש במספר טיעונים וביניהם: חריגתו של בית המשפט המחוזי מהכלל הנוהג לפיו ערכאת ערעור תתערב בגזר הדין אשר אינו ממצא את העונש עם נאשם שבפניהּ, רק במקרים בהם העונש חרג בצורה קיצונית לקולא; העובדה כי המבקש הורשע בהחזקת אקדח אחד בלבד מחוץ למקום מגוריו, כך שמדובר בעבירת החזקת נשק ממדרג נמוך; העובדה שהמבקש הורשע במסגרת עסקת טיעון אליה הגיע עם המשיבה, וללא שניהל הוכחות, ובכך סייע בחסכון זמן שיפוטי; סירובו של בית המשפט המחוזי לאפשר לשירות המבחן להכין תסקיר משלים בעניינו של המבקש. המבקש טוען כי במקרה זה ראוי ליתן רשות ערעור בגלגול שלישי, זאת בשל שיקולי הצדק העולים בעניינו ובשל הפגמים שנפלו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

 

דיון והכרעה

 

8.        דין הבקשה להידחות.

 

9.        אין בידי לקבל את הטענה כי מקרה זה מעלה שאלה משפטית או מוסרית המצדיקה ליתן למבקש רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כלל נקוט הוא בידינו כי בקשות רשות ערעור על חומרת העונש תתקבל אך במקרים חריגים. הלכה זו חלה גם כאשר עונשו של המבקש רשות לערער הוחמר במסגרת ערעור על קולת העונש. (ראו: רע"פ 5469/08 נחמני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 23.6.2008); רע"פ 2426/12 מחאמיד מדינת ישראל (טרם פורסם, 1.4.2012)). מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים חריגים ועל כן אין מקום לקבל את הבקשה.

 

10.      בבחינת למעלה מן הצורך אעיר כי גם לגופם של דברים, נראה כי אין מקום ליתן רשות ערעור. המבקש הורשע בעבר מספר פעמים בעבירות נשק, ואף ריצה תקופת מאסר בשל הרשעות אלו. בכל זאת, לא נרתע המבקש לחזור ולהחזיק בנשק, גם כאשר עונש מאסר עומד ותלוי נגדו. המבקש הראה כי הוא אינו ירא את הדין, ועל כן צדק בית המשפט המחוזי כשקבע כי יש להחמיר בעונש שהושת עליו.

 

11.      הבקשה נדחית.

 

           ניתנה היום, ג' באייר, התשע"ב (25.4.2012).

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12028220_C01.doc   עע

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il