עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 234/12

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

בשם המבקש:                        עו"ד צ' כהן

 

 

           לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט י' שפירא) בע"ו 20910-09-11 מיום 20.11.2011, בו נדחה ערר של המבקש על החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 26.7.2011, שקבעה כי דרגת נכותו הכוללת של המבקש נותרה בשיעור של 44%, זאת בגין דלקת כיבית של המעי הגס.

 

תמצית עובדות המקרה

 

1.        המבקש לא פירט את הרקע העובדתי לבקשתו, ועל-כן אתמקד אך בהליכים המשפטים הנוגעים לעניינו. אין חולק כי המבקש סובל מדלקת כיבית במעי הגס (להלן: המחלה או הדלקת). ביום 23.2.2011 החליטה הועדה הרפואית המחוזית (להלן: הועדה) כי אחוזי הנכות של המבקש בשל המחלה יעמדו על 44%, שכן המחלה הינה "בצורה בינונית עם התלקחויות לעיתים קרובות" כאמור בתקנה 13(2)(ב) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), התש"ל-1969 (להלן: התקנות), המקנה 30% נכות. אחוזי נכות נוספים נקבעו למבקש על יסוד תקנה 34(ג) לתקנות וזאת בגין תגובה נפשית הנובעת ממחלתו.

 

2.        על קביעה זו ערר המבקש לפני הועדה הרפואית העליונה (להלן: הועדה העליונה), בטענה כי קביעת הועדה הייתה שגויה, שכן מצבו עונה בדיוק על המתואר בתקנה 13(2)(ג) לתקנות, כלומר דלקת כיבית של המעי הגס "בצורה יותר מבינונית, עם התלקחויות תכופות, אנמיה, מצב תזונתי ירוד", המקנה 50% נכות. בעררו טען המבקש כי הוא סובל מאנמיה וממצב תזונתי ירוד, וכראיה לכך הצביע על כך שמשקלו ירד ב-14 ק"ג בתוך שנה. 

 

3.        ביום 28.6.2011 דחתה הועדה הרפואית העליונה את עררו של המבקש, בציינה כי אף להתרשמותה המחלה עונה למתואר בתקנה 13(2)(ב) לתקנות. הועדה קבעה על סמך עיון בדו"חות בדיקת קולונוסקופיה ובתוצאות בדיקות דם כי המחלה אינה מלווה במצב תזונתי ירוד או ב"חוסר דם משמעותי". הועדה העליונה אף סברה כי יש לייחס חלק מתלונותיו של המבקש למצבו הנפשי הירוד על רקע המחלה, ומכיוון שבגין אותו מצב נפשי כבר נקבעו למבקש אחוזי נכות, קבעה כי אין סיבה לשנות את אחוזי הנכות שנקבעו על-ידי הועדה.

 

4.        על החלטה זו ערער המבקש לפני בית המשפט המחוזי. בערעורו הפנה המבקש לחוות דעת של ד"ר טד מילר, מומחה לרפואת משפחה (להלן: חוות הדעת). בחוות הדעת נכתב כי אנמיה משמעותה חוסר דם, וכי מבדיקות דם שנערכו למבקש עולה כי הוא סובל מאנמיה באופן ברור. עוד נכתב כי אין זה ברור מדוע קבעו חברי הועדה הרפואית העליונה כי אין למבקש "חוסר דם משמעותי", שהרי התקנות מתייחסות לאנמיה, ללא כל דרישה כי זו תהא משמעותית. עוד נכתב בחוות הדעת כי הועדה העליונה לא התייחסה לירידה החדה במשקלו של המבקש. כן נטען כי הועדה העליונה התעלמה מאינדיקציות לכך שהדלקת הוחמרה בשנים האחרונות.

 

5.        בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, מן הטעם שחוות הדעת פותחת שיח רפואי אודות האנמיה ממנה לכאורה סובל המבקש, בעוד סעיף 12א(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים) קובע מפורשות כי ערעור לפני בית המשפט המחוזי על החלטת ועדה רפואית עליונה יעסוק בנקודה משפטית בלבד. משלא מצא כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה העליונה, דחה בית המשפט את ערעורו של המבקש.

 

נימוקי הבקשה

 

6.        המבקש טוען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי לא נפלה טעות כלשהי בהחלטת הועדה העליונה. בניגוד לאשר עולה מהחלטת הועדה העליונה, תקנה 13(2)(ג) אינה דורשת מצב של חוסר דם משמעותי. עוד חוזר המבקש על טענתו כי הועדה העליונה לא התייחסה לירידתו במשקל.

 

דיון והכרעה

 

7.        דין הבקשה להידחות, וזאת אף בלא צורך בקבלת תגובת המשיב. כלל הוא כי רשות לערער ב"גלגול שלישי" לא תוענק כעניין שבשגרה, אלא במקרים חריגים המעוררים שאלה משפטית ציבורית או חוקתית שלה חשיבות החורגת מדלת אמותיהם של הצדדים במקרה הקונקרטי [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 2480/06 מידר נ' קצין התגמולים (טרם פורסם, 31.12.2006); רע"א 7698/07 פלוני נ' משרד הביטחון - קצין התגמולים (טרם פורסם, 13.12.2007)]. המקרה שלפני אינו נופל לגדרי אותם מקרים חריגים. כידוע, מקום בו הערכאות דלמטה בחנו את הסוגיה לגופה, בית משפט זה לא יתערב בשיקול-דעתן, ובפרט בקביעות עובדתיות-רפואיות שנקבעו על-ידי הגורמים המוסמכים לכך. ברוח זו, לא יתערב בית משפט זה בשאלה האם ממצאים ספציפיים ממלאים אחר ההגדרות הרפואיות למינוחים הקבועים בתקנות [ראו: רע"א 7919/06 חגאי נ' קצין התגמולים (טרם פורסם, 13.3.2007), פסקה 4 להחלטתה של השופטת ע' ארבל (להלן: עניין חגאי)].

 

8.        בבחינת למעלה מן הצורך, אוסיף כי גם לגופו של עניין דינה של הבקשה להידחות. סעיף 12א(א) לחוק הנכים קובע מפורשות כי ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי על החלטת ועדה רפואית עליונה בנקודה משפטית בלבד. המבקש מלין על כך שהועדה העליונה לא הכירה בכך שהוא סובל מאנמיה ולא נתנה משקל לכך שאיבד ממשקלו. טענות אלה עניינן רפואי, ועל-כן אין עומדת למבקש זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בעטיין, לא כל שכן רשות ערעור בפני בית משפט זה היושב לדון בבקשה כ"גלגול שלישי" [ויש אף הסוברים כי זהו "גלגול רביעי". ראו: רע"א 7044/09 פלוני נ' קצין התגמולים (טרם פורסם, 4.11.2009), פסקה ה' לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (להלן: עניין פלוני)].

 

           בית משפט זה כבר הביע דעתו בעבר כי שאלת שיעורה של נכות שהוכרה מצויה מעצם טבעה במסגרת מומחיות רפואית (ראו עניין פלוני, שם). אכן, הדיבור "נקודה משפטית" כלשונו של חוק הנכים הינו "אפור" ועל-כן מותיר פתח למתן פרשנות "ליברלית", כזו שתתחשב בטבעו הסוציאלי של חוק הנכים (ראו: עניין פלוני, שם). עם זאת, הדבר ייעשה במשורה מקום שבו המחוקק הגביל מפורשות את זכות הערעור, ובמילותיו של השופט א' רובינשטיין: "אין אותו פתח צר ל'אפור' יכול להוות 'פתחו של אולם' שדרכו ייכנסו 'עגלות וקרוניות' של ערעורים" (עניין פלוני, שם). בועדה העליונה בשבתה בעניינו של המבקש, ישבו מומחים רפואיים מתחומים שונים שהכריעו כפי שעשו פה אחד, זאת על סמך עיון בדו"חות הרפואיים שהגיש המבקש מטעמו, ואף לכך יש ליתן משקל (ראו עניין פלוני, שם).

 

           באשר לירידה במשקל; המבקש דיווח לועדה העליונה, כאמור, כי משקלו ירד ב-14 ק"ג בתוך שנה אחת. ואולם, גם אם שגתה הועדה מבחינה עובדתית בקובעה כי המחלה "אינה מלווה במצב תזונתי ירוד" אין בכך כדי לשנות את החלטתי. הלכה כללית היא לעניין בקשות לרשות ערעור ב"גלגול שלישי" כי אין די בכך שבעל-הדין יצביע על אפשרות של טעות, עובדתית או משפטית, בהחלטות שתי הערכאות הקודמות כדי שתתקבל בקשתו אלא עליו להראות שעניינו מעורר שאלה נורמטיבית כללית [ראו: רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק פועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789, פסקה 7 לפסק דינו של המשנה לנשיא ש' לוין (1997)].

 

9.        נוכח כך, ובהינתן זכות ערעור מוגבלת ממילא, אין בידי לקבל את בקשת רשות הערעור דנן ב"גלגול שלישי".

 

10.      בשולי הדברים אוסיף כי מקובלת עלי הערתו של בית המשפט המחוזי בפסק דינו, לפיה העובדה שאחד משלושת חברי הועדה העליונה היה פרופ' צימרמן, שהיה רופאו של המבקש עובר לדיון בעניינו, מעוררת אי-נחת. אולם משלא עלתה כל טענה בעניין זה במסגרת הבקשה דנן, אין לי צורך להידרש לכך.

          

11.      בנסיבות העניין, משלא התבקשה תגובת המשיב איני עושה צו להוצאות.

 

 

           ניתנה היום, ‏ט"ז בניסן התשע"ב (8.4.2012).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12002340_W04.doc   צמ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il