עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2008/11

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

                                          

בשם המבקש:                        עו"ד פ' חיר

 

 

 

           לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ר' למלשטריך-לטר) בע"ו 3091-12-10 מיום 6.2.2011, במסגרתו נדחה ערעור על החלטת הוועדה הרפואית העליונה באגף שיקום נכים של משרד הביטחון מיום 14.9.2010, בה נדחתה בקשתו של המבקש לעיון חוזר לפי סעיף 35(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים).

 

רקע עובדתי והליכים קודמים

 

1.        כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המבקש – יליד 1956 – הוכר בשנת 1975 כנכה בגין הפרעה פסיכוטית. המבקש נמצא במעקב וטיפול תרופתי. בשנת 2003 אובחן המבקש כסובל מסוכרת סוג 2. בעקבות זאת הגיש המבקש תביעה לקצין התגמולים ובה טען כי ישנו קשר סיבתי בין מצבו הנפשי והתרופות שנטל לבין מחלת הסוכרת בה לקה. תביעתו של המבקש נדחתה על ידי וועדה רפואית מחוזית (להלן: הוועדה הקודמת) וערעור על החלטתה נדחה אף הוא על ידי וועדה רפואית עליונה. לאחר מכן, הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 35(א) לחוק הנכים, בה טען לקיומה של ראיה חדשה שיש בה כדי לבסס לטעמו את הקשר הסיבתי הנדרש. לבקשה לעיון חוזר שהוגשה צורף תצהירו של המבקש בו טען כי החל משנת 2000, בסמוך לגילוי מחלת הסוכרת, חלה החמרה משמעותית במצבו הנפשי. בקשתו של המבקש לעיון חוזר נדחתה על ידי הוועדה המחוזית (להלן: הוועדה הנוכחית), בין היתר,  מהנימוק שלא הוצגה כל ראיה חדשה ולא חל שינוי נסיבות. ערעור על החלטת הוועדה המחוזית נדחה אף הוא על ידי הוועדה הרפואית העליונה, בין היתר, מהנימוק שהמבקש לא המציא כל ראיה חדשה הקושרת בין מצבו הנפשי לבין מחלת הסוכרת. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

 

ההליכים לפני בית המשפט המחוזי

 

2.        בבית המשפט המחוזי טען המבקש, בין היתר, כי הוועדות הרפואיות שדנו בעניינו התעלמו מההחמרה במצבו הנפשי בסמיכות לאבחון הסוכרת. עוד טען המבקש כי בוועדה הרפואית העליונה לא היה חבר שהוא מומחה בתחום הסוכרת. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בית המשפט המחוזי הדגיש כי המבקש לא הצביע על שינוי נסיבות או ראיה חדשה שכן, הגם שלוועדה הרפואית הקודמת הוגש מסמך שונה מקופת חולים בה חבר המבקש בהשוואה למסמך מקופת החולים שהוגש לוועדה הנוכחית, אולם השוואת תוכן המסמכים מצביע על כך שבמסמך שהוגש לוועדה הנוכחית אין שוני מהותי או חידוש ביחס לנאמר במסמך שהוגש לוועדה הקודמת. בית המשפט המחוזי ציין כי המבקש נשמע על ידי הוועדות הרפואיות וכן הפנה לקביעותיהן כי אין במחקר הרפואי הקיים הכרה בקשר סיבתי בין התרופות שנוטל המבקש לטיפול במצבו הנפשי לבין התפרצות מחלת הסוכרת וכי בעניינו של המבקש ישנם נתונים פיסיולוגיים נוספים המשפיעים על התפתחות סוכרת סוג 2.  בית המשפט המחוזי הטעים כי בתיעוד הרפואי שהוגש לוועדה הנוכחית אין כל התייחסות מפורשת למצב של החמרה במצבו הנפשי של המבקש שכבר לוקה במחלתו מזה 35 שנים.

 

3.        באשר לטענתו של המבקש בנוגע להרכבה המקצועי של הוועדה הרפואית העליונה, הצביע בית המשפט המחוזי על כך שהוועדה מנתה ארבעה רופאים מהם שני רופאים מומחים פנימיים ושני מומחים פסיכיאטריים. בית המשפט המחוזי הצביע על כך שתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973 אינן מכירות במומחיות של "מקצוע ראשי" או של "מקצוע על" בתחום הסוכרת. כך, הטעים בית המשפט המחוזי כי המומחיות המוכרת היא "רפואה פנימית". בית המשפט המחוזי ציין כי סקירת הוראות חוק הנכים והתקנות שהותקנו מכוחו מלמדת כי אין הוראה מפורשת המחייבת שכל הרופאים היושבים בוועדה הרפואית העליונה יהיו בעלי מומחיות בתחום הפגימה של הנכה וכי הסמכות לקבוע את הרכב הוועדה מסורה בידיו של יושב ראש הוועדה. בית המשפט המחוזי הצביע על כך שיש לקיים איזון נכון בין העומס הנתון על הוועדה לבין הצבת דרישות נוקשות מדי ביחס להרכבה הנדרש באופן שעלול ליצור קשיים ממשיים בכינוס הוועדה.

 

                   כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני.

 

נימוקי הבקשה

 

4.        לטענת המבקש הוועדות הרפואיות שדנו בעניינו התעלמו מההחמרה במצבו הנפשי בסמוך לגילוי הסוכרת. כן טוען המבקש כי קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר הרכבה המקצועי של הוועדה הרפואית העליונה אינה יכולה לעמוד בעידן של התמקצעות והתמחות רפואית בתחומים ממוקדים. לטענת המבקש שאלת הרכבה המקצועי של הוועדה הרפואית מעוררת שאלה משפטית החורגת מעניינו ומשום כך מצדיקה ליתן בידו רשות ערעור.

דיון והכרעה

 

5.        לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיב.

 

6.        כידוע, ההלכה שנקבעה בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982) חלה גם על פסקי דין של בית המשפט המחוזי על החלטותיהם של קצין התגמולים והוועדות הרפואיות הפועלות מכוח חוק הנכים, באופן שרשות ערעור תינתן מקום שבו מעלה הבקשה שאלה כללית שחשיבותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת. ודוק, גם בהתקיים שאלה כללית לא די, שכן רשות ערעור לא תינתן אם לא יהיה בפתרון השאלה כדי לפתור את המחלוקת הפרטנית בין הצדדים למעט במקרים חריגים [ראו למשל: החלטתו של השופט ע' פוגלמן ברע"א 1613/11 פלוני נ' קצין תגמולים (לא פורסם, 6.6.2011), סעיף 5]. 

 

7.        גם אם הייתי נכון להכיר בקיומה של שאלה משפטית הנוגעת להרכבן המקצועי של הוועדות הרפואיות הפועלות מכוח חוק הנכים, הרי שאין בהכרעה בשאלה זו כדי לשנות את התוצאה בעניינו של המבקש. במה דברים אמורים? סעיף 35(א) לחוק הנכים קובע כדלקמן:

 

"קצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה בה כבר החלטה סופית לפי סעיף 33, 34, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה".

 

 

           בנסיבות המקרה לא עלה בידי המבקש להצביע על ראיה חדשה, שכן תוכנו של התיעוד הרפואי שהוגש לוועדה הרפואית הנוכחית אינו שונה מהאמור בתיעוד הרפואי שהוגש לוועדה הקודמת. לפיכך, מלכתחילה לא התקיימה דרישת חוק הנכים לעיון חוזר בעניינו של המבקש. משכך, גם אם יתכן לכאורה שהרכבה המקצועי של הוועדה הרפואית העליונה היה צריך להיות שונה, ואיני קובע כי זהו המצב, אין בכך כדי להועיל למבקש. יש להדגיש כי אין מדובר בביקורת שיפוטית על החלטתה של הוועדה הקודמת אלא על החלטתה של הוועדה הנוכחית שניתנה בבקשה לעיון חוזר המותנית בהתאם לסעיף 35(א) לחוק הנכים כאמור בקיומן של "ראיות חדשות".

 

8.        אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיב איני עושה צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, י' בסיון תשע"א (12.6.2011).

 

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11020080_W01.doc   חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il