עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6371/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תאריך הישיבה: כ"ו בחשון התשע"ב (23.11.11)

 

 

בשם המערערת: עו"ד שאול כהן

בשם המשיב 1: עו"ד בנימין נהרי

 

 

בשם המשיבים 3-2: עו"ד ריאד טאהא

 

 

בשם שירות המבחן: גב' חגית לייבנר

 

 

השופט א' רובינשטיין:

 

 

 

א. ערעור המדינה על קולת העונש שהשית בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט סעב) על שלושת המשיבים בתיק ת"פ 41956-04-10. עניינה של הפרשה, חלק ממסכת רחבה, רבת עבריינים, של עבריינות סחר בנשק, כפי שיפורט. הערעור מוסב על רף הענישה (המשיבים נדונו לעונשי מאסר, בהתאמה, של 30, 38 ו-45 חודשי מאסר).

 

 

רקע והליכים

 

 

ב. המשיבים הודו בכתב אישום מתוקן והורשעו במספר עבירות נשק שונות. האירועים שבענייננו הם חלק מפרשה אשר במסגרתה נעשו 24 מעצרים, כחלק מתכנית משטרתית לחשיפה ותפיסה של סחר בנשק. במסגרת התכנית הופעל סוכן משטרתי אשר נשא ונתן ורכש נשקים מסוגים שונים מן המשיבים ומאחרים. הנה תמצית האירועים בהם הואשמו והורשעו המשיבים דנא.

 

 

ג. כמתואר באישום הראשון (לגבי המשיבים 2-1 אנס וראמי הייבי; ילידי 1987), ביום 14.7.09 שוחח המשיב 1 עם הסוכן המשטרתי בטלפון והשניים סיכמו כי המשיב 1 ימכור לסוכן שלושה פגזי זיקוקים, ובתמורה ישלם לו הסוכן 900 ₪. באותו יום קבע המשיב 2 עם הסוכן כי ייפגש עימו בתחנת דלק לשם ביצוע העסקה. השניים נפגשו, והעסקה יצאה לפועל כמתוכנן. בגין המעשים הורשעו המשיבים 2-1 בצוותא בקשירת קשר לביצוע פשע ובסחר בנשק שלא כדין.

 

 

ד. כמתואר באישום השלישי (לגבי המשיב 3, סלים הייבי; יליד 1985), ביום 19.10.09 נפגש המשיב 3 עם אדם אחר (המתווך) והסוכן בכפר כאבול, בעודו נושא עימו אקדח גז/הזנקה, במטרה למכרו לסוכן. בפגישה ירה המשיב ארבעה כדורים על מנת לבדוק את תקינותו של האקדח. למחרת היום נפגשו השלושה במונית בכפר כאבול. המשיב 3 העביר את האקדח לסוכן, ובתמורה קיבל ממנו 9,500 ₪, ו-1,000 ₪ נוספים בעבור המתווך. בגין המעשים הורשע המשיב 3 בקשירת קשר, נשיאת נשק, וסחר בנשק.

 

 

ה. כמתואר באישום הרביעי (לגבי המשיב 1), ביום 24.12.09 הציע המשיב 1 לסוכן בשיחה טלפונית, כי ימכור לו אקדח. לאחר תיאומים נוספים, נפגשו השניים בכפר שעב ביום 26.12.09; המשיב 1 מסר לסוכן אקדח 7.65 מ"מ עם מחסנית ריקה, ובתמורה קיבל ממנו 7,000 ₪. בגין המעשים, הורשע המשיב 1 בנשיאת נשק והובלתו, ובסחר בנשק.

 

 

ו. כמתואר באישום החמישי (לגבי המשיבים 3-2), ביום 4.1.10 שוחח המשיב 3 עם הסוכן, והציע כי ימכור לו אקדח מסוג FN תמורת 15,000 ₪. בהמשך היום נפגשו השניים בכפר כאבול, והסוכן העביר למשיב 3 את סכום הכסף כמוסכם. השניים נסעו (בנפרד) מספר דקות, פגשו במשיב 2 והוא העביר לסוכן אקדח, מחסנית ושישה כדורים. בגין המעשים הורשעו המשיבים 3-2 בצוותא בקשירת קשר, נשיאת נשק, הובלתו וסחר בו.

 

 

ז. כמתואר באישום השישי (לגבי המשיבים 3-2), ביום 24.2.10 שוחח המשיב 3 עם הסוכן והציע כי ימכור לו שני אקדחים תמורת 22,000 ₪. בהמשך היום הודיע לסוכן כי בידיו רק אקדח אחד, ודרש תמורתו 14,000 ₪. השניים נפגשו, הסוכן העביר למשיב 3 14,000 ₪, והמשיב הורה לו לנסוע לבדו למקום אחר בכפר, שם יקבל את הנשק ממשיב 2. הסוכן עשה כן, פגש את המשיב 2 וקיבל ממנו אקדח, מחסנית וארבעה כדורים. בגין המעשים הורשעו המשיבים 3-2 בצוותא בקשירת קשר, בנשיאת נשק והובלתו ובסחר בנשק.

 

 

ח. כמתואר באישום השביעי (המשיב 3), במועד לא ידוע, הציע המשיב 3 לסוכן כי ימכור לו אקדח תמורת 7,500 ₪. ביום 3.4.10 שוחח המשיב 3 עם הסוכן בטלפון וקבע להיפגש עמו בערב בכפר כאבול. השניים נפגשו, המשיב 3 מסר לסוכן אקדח מסוג ברטה, מחסנית ושלושה כדורים ובתמורה קיבל ממנו 7,500 ₪. בגין המעשים הורשע המשיב 3 בנשיאת נשק והובלתו, ובסחר בנשק.

 

 

תסקירי שירות המבחן

 

 

לבית המשפט קמא הוגשו תסקירי מבחן לעניין המשיבים.

 

 

 

 

המשיב 1 (אנס הייבי)

 

 

ט. לפי התסקיר (ניתן ביום 11.5.11) המשיב 1, נטול עבר פלילי, מאורס; עד מעצרו התגורר עם משפחתו בכפר כאבול, ועתיד היה להינשא בקיץ 2011. הוא עבד עם אחיו ואביו בעבודות עפר וסלילה. להערכת השירות למשיב זה זהות עצמית לא בשלה, של אדם נגרר וחלש אופי. צוין כי הוא מתבייש, חש אשמה על הסתבכותו בפלילים ומצר על כך; הוא מקבל אחריות על מעשיו, אך רואה עצמו קרבן, בשל לחצים חיצוניים שהופעלו עליו. המשיב 1 ציין, כי הקלות בה קיבל סכום כספי גדול הניעה אותו לשוב על העבירות; להערכת השירות בוצעו העבירות מתוך צורך של חיפוש אחר תחושת משמעות וביטחון עצמי. השירות נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו.

 

 

המשיב 2 (ראמי הייבי)

 

 

י. לפי התסקיר (ניתן ביום 24.5.11) המשיב 2 נטול עבר פלילי, מאורס אף הוא ומתגורר בכפר כאבול. עד מעצרו עבד לפרקים בעבודות בנין. לדבריו, פרט לאביו אשר מעורב בפלילים ומכור לסמים, שאר משפחתו מנהלת חיים נורמטיביים. המשיב 2 סיפר, כי בגיל 14 עזב את לימודיו והחל לתפקד כמפרנס עיקרי במשפחתו – דבר אשר, להתרשמות השירות, הביא לפגיעה בהתפתחות התקינה. הוא הודה בעובדות, אך התנער מן האחריות הפלילית הנובעת מהן. לדבריו, לא ידע מה הוא מעביר, ולא יכול היה לסרב לבן דודו אשר ביקש ממנו לבצע את המשימה. המשיב 2 הביע חרטה על מעשיו, אך להתרשמות השירות, הדבר נבע מן המחירים שעליו לשלם. השירות התרשם מאדם בעל דימוי עצמי נמוך, קרבני, המתנהל מתוך מוקד שליטה חיצוני; התנהגותו אימפולסיבית, והוא אינו מחובר לחומרת מעשיו. נוכח האמור נמנע השירות מהמלצה טיפולית, והמליץ על ענישה מוחשית.

 

 

המשיב 3 (סלים הייבי)

 

 

י"א. לפי התסקיר (ניתן ביום 29.5.11), המשיב 3 נטול עבר פלילי, נשוי ואב לשלושה. עד מעצרו התגורר עם משפחתו בכאבול ועבד כעצמאי באיטליז, אשר לדבריו נסגר בסמוך למעצרו בשל חובות. המשיב 3 עזב את לימודיו לאחר 9 שנות לימוד, כדי לסייע בפרנסת המשפחה. את ביצוע העבירות קשר לקשיים הכלכליים שחוה, וציין כי הוא מתחרט על מעשיו, אך להתרשמות השירות מקור החרטה במחיר שעמד לשלם ולא בשל חומרת המעשים, שאותה התקשה להפנים וגילה גישה קרבנית. השירות נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו.

 

 

גזר הדין של בית המשפט המחוזי

 

 

י"ב. בגזר דינו עמד בית המשפט המחוזי על חומרתן של עבירות נשק והפוטנציאל של סיכון חיי אדם הגלום בהן; תדירותן ההולכת וגוברת; ההסתברות לעבירות נלוות; והפיתוי הגדול שברווחים המהירים בצידן. נוכח האמור, הדגיש בית המשפט את חשיבותה של הרתעה, ועמד על הצורך בהחמרת הענישה בגין עבירות אלה, בעקבות פסיקתו של בית משפט זה. מאידך גיסא, הזכיר בית המשפט כי הענישה במחוזותינו היא אינדיבידואלית, המתחשבת בנטילת אחריות על-ידי הודיה. לבסוף הוטעם כי חרף נסיבותיהם של המשיבים, ובפרט היעדר עבר פלילי, יש להגן על האינטרס הציבורי, אשר לו הבכורה. לפיכך, גזר בית המשפט את העונשים הבאים:

 

 

י"ד. על המשיב 1, אשר הודה והורשע בביצוע 2 עסקאות נשק – מכירת 3 פגזי זיקוקים ומכירת אקדח 7.65 עם מחסנית ריקה – הושתו 30 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים; קנס של 5,000 ₪.

 

 

ט"ו. על משיב 2, אשר הודה והורשע בביצוע 3 עסקאות – מכירת 3 פגזי זיקוקים; מכירת אקדח FN 9 ו-6 כדורים; מכירת אקדח 9 מ"מ ו-4 כדורים – הושתו 38 חודשי מאסר בפועל; 18 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים; קנס של 15,000 ₪.

 

 

ט"ז. על משיב 3, אשר הודה והורשע בביצוע 4 עסקאות – מכירת אקדח גז/הזנקה; מכירת אקדח מסוג FN 9 ו-6 כדורים; מכירת אקדח 9 מ"מ ו-4 כדורים; מכירת אקדח ברטה 7.65 ו-3 כדורים – הושתו 45 חודשי מאסר בפועל; 18 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים; קנס של 20,000 ₪.

 

 

נימוקי הערעור

 

 

י"ז. המערערת טוענת כי חומרת המעשים של המשיבים ויחסם לעבירה, והצורך בהתמודדות אפקטיבית ומרתיעה עם תופעת הסחר בנשק, מחייבים החמרה בעונשם. כנטען, סחר בנשק הפך לדבר שבשגרה, חרף חומרתה של העבירה ופוטנציאל הסיכון שבה. זמינותם של נשקים מסוגים שונים מביאה להסלמה, בה סכסוכים שגרתיים עלולים להפוך לזירת קרב עקובה מדם. נטען כי הפשטות שבביצוע העבירה; התגמול הכספי הגלום בה; הסיכון הקטן להיתפס; ואי קיומו (לכאורה) של קרבן ממשי – הופכות את עבירות הנשק לתופעה מסוכנת שיש לעצרה.

 

 

י"ח. בנסיבות העניין נטען, כי מעורבותם של המשיבים אינה עניין חד פעמי; המדובר ברצף אירועים המצביעים על מעורבות ממשית. נטען, כי יש ליחס משקל לתסקירי שירות המבחן לפיהם מתקשים המשיבים ליטול אחריות למעשיהם; ובפרט משיב 2, אשר שירות המבחן התרשם כי אינו מכיר בפליליות מעשיו, והמליץ בעניינו על ענישה מוחשית. לפיכך נטען, כי נדרשת החמרה משמעותית בעונשם של המשיבים, באופן שיבהיר את רף הענישה הראוי.

 

 

י"ט. לקראת הדיון הוגשו תסקירים עדכניים של שירות המבחן. לגבי המשיב 1 נאמר, כי תפקודו בבית הסוהר תקין והוא מגלה מוטיבציה לבדיקה עצמית ולמידה, ומתאים לתכנית פיקוח של הרשות לשיקום האסיר. לגבי משיב 2 נאמר כי היתה לחובתו עבירה משמעתית אחת במאסרו, וכי הוא עתיד להשתלב בקבוצות לימוד. לגבי משיב 3 נאמר, כי תפקודו במאסר משביע רצון והוא עתיד להשתלב בקבוצה טיפולית.

 

 

 

 

הדיון בפנינו

 

 

כ. בא כוח המדינה חזר והדגיש בפנינו את חומרתן של עבירות נשק על כל המשתמע מכך. לשיטתו, המדובר במכת מדינה, וראוי כי נקודת המוצא תהא ברף העליון, קרי בין 15-7 שנות מאסר, ומכאן יש לגזור את העונשים; נטען, כי העונשים שהושתו מקלים בנסיבות גם בהתייחס לרף הענישה המקובל כיום.

 

 

כ"א. בא כוח המשיב 1 טען, כי אין זה המקרה המתאים להחמרה בענישה, והזכיר כי המשיב הודה במעשים והתחרט עליהם; כי הוא מאורס, ללא עבר פלילי, ועד למעצרו ניהל אורח חיים נורמטיבי. כן נטען, כי המשיב ביצע שתי עסקאות נשק בלבד, מתוכן אחת של מכירת זיקוקים, אשר יש להבחין בינם לבין כלי נשק מסוג אחר. עוד נטען, כי הימנעות השירות ממתן המלצה טיפולית מקורה בחרטת המשיב, ובכך שציין כי אינו נזקק לטיפול.

 

 

כ"ב. בא כוח המשיבים 3-2 טען, כי בתחילת הפרשה, לא כללה התכנית המשטרתית את המשיבים, אשר אין להם עבר פלילי, אלא מספר יעדים אחרים באותו כפר. אשר למשיב 2, נטען כי באף לא אחת מן העבירות, לא נטל משיב זה חלק בתכנון ובתיאום עם הסוכן, אלא בביצוע בלבד. עוד נטען, כי מעולם לא קיבל כסף בעבור המעשים. אשר למשיב 3 נטען, כי עובר לביצוע העבירות ניהל חיים נורמטיביים; כי התסקיר בעניינו היה חיובי; וכי הוא נשוי ואב לשלושה ילדים. עוד צוין, כי בעת הסדר הטיעון, לא הודיעה המערערת כי בכוונתה לבקש שיועלה רף הענישה.

 

 

הכרעה

 

 

כ"ג. עבירות בנשק חומרתן מכופלת,הן בעצם המעבר על החוק והן ובמוטעם במאטריה הספציפית; נשק שאינו כדין, קרי - ברישיון כדבעי, מועד לפורענות. זכורה האמירה, אם ראית במחזה תיאטרון אקדח במערכה הראשונה, סופו שיירה במערכה השניה או השלישית. הימצאו של נשק בידיים לא נכונות, עלול להביא בסופו של יום אף לקיפוד חיי אדם ר"ל. בע"פ 2251/11 נפאע נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.12.11) שעסק בפרשה זו עצמה לגבי נאשם אחר, ציינה השופטת חיות (פסקה 5), כי "סחר בלתי חוקי בנשק סולל את הדרך לפעילות אלימה ובלתי חוקית, והדבר חמור שבעתיים במציאות הישראלית בה קיים חשש תמיד כי נשק המוחזק באופן בלתי חוקי יתגלגל לא רק לידים עברייניות, עניין חמור לעצמו, כי אם לידיהם של אלה המבקשים להוציא אל הפועל פעילות חבלנית עוינת... על כן, כל מי שהופך עצמו לחוליה במנגנון זה של סחר בלתי חוקי בנשק, מוחזק כמי שמבין ויודע אל נכון מה עלולות להיות התוצאות הנובעות ממעשיו ומהן הסכנות הנשקפות ממעשים אלה לחברה כולה"; וראו גם האסמכתאות שם. דברים אלה, שאנו מצטרפים אליהם, ודומיהם שנכתבו לאורך השנים, משקפים את מדיניות הענישה המבקשת להחמיר עם העבריינים כדי להגן על הציבור באמצעות הרתעה וגמול, ולתרום את חלקם של בתי המשפט במאבק בכך. על-פיהם עלינו להנחות עצמנו גם בתיק דנא. נזכיר כי העונש המירבי שקבע המחוקק לעבירות הנשק הוא בגובה שבע שנים לעניין אחזקה, הובלה ונשיאה (סעיף 144(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977), וחמש עשרה שנים לעניין סחר (סעיף 144 (ב2) לחוק); זאת, בנוסף לעבירת קשירת הקשר, שהעונש המירבי עליה הוא בנסיבות שבע שנים (סעיף 499(א)(1) לחוק). בפרשת נפאע הורשע הנאשם דשם בנשיאה והובלת נשק שלא כדין ובסחר בנשק שלא כדין (מכירת תת מקלע, שתי מחסניות ואקדח ומחסנית ריקה, יחד בשני אירועים), והמדובר בבעל עבר פלילי מכביד. העונש הוחמר מ-38 ל-46 חודשי מאסר. בתיק אחר (ע"פ 319/11 יאסין נ' מדינת ישראל (לא פורסם 5.122.11)), אף הוא באותה פרשה, הוחמר עונשם של שניים שהורשעו בהובלה ונשיאת נשק שלא כדין (האחד בשני אירועים והאחר באירוע אחד), ובסחר בנשק שלא כדין (בשני אירועים). המדובר היה באקדח ומחסנית וארבעה כדורים, וכן בתת מקלע, מחסנית ושני כדורים (וכן ירי), ולגבי אחד הנאשמים - באקדח נוסף. עונש המאסר בפועל הועלה לגבי האחד מ-40 ל-48 חודש ולגבי האחר מ-32 ל-38 חודשים.

 

 

כ"ד. בנידון דידן נעשו העסקאות בעבור בצע כסף, וחרף עברם הנקי של המשיבים וגם תוך התחשבות בנסיבותיהם האישיות כפי שתוארו – אף כי ללא מיצוי הדין, כמקובל בערעור – ראינו להחמיר עמם; זאת, כדי ליתן ביטוי למדיניות הראויה לגבי עבירות מעין אלה. יצוין כי נטען, כאמור, מפי בא כוח המשיבים 3-2 שבעת הסדר הטיעון לא הודיעה התביעה כי תבקש העלאת רף הענישה; בהסדר נאמר כי הטיעון לעונש יהא חופשי, ובטיעונים הכתובים מיום 31.5.11 ביקשה המערערת העלאת רף הענישה, ונושא זה לא הועלה כ"טענת השתק" בטיעוני הסניגורים בבית המשפט קמא. אין אנו סבורים איפוא כי נגרם עוול למשיבים בהקשר זה. הכרעתנו היא, כי לגבי המשיב 1 שהיה מעורב בשני אישומים, אשר עניינם אקדח ופגזי זיקוקין ללא תחמושת - יועלה עונש המאסר בפועל ל-35 חודשי מאסר (במקום 30); עונש המשיב 2, שהיה מעורב בשלושה אישומים, בפגזי זיקוקין ואקדחים וכדורים, יועמד עונשו על 44 חודשי מאסר (במקום 38); המשיב 3 , שהיה מעורב בארבעה אישומים, ובהם ארבעה אקדחים וגם כדורים יועמד עונשו על 52 חודשים (במקום 45). המאסרים על תנאי והקנסות יישארו בעינם. הערעור מתקבל לפי האמור.

 

 

 

 

ניתן היום, כ"ב כסלו התשע"ב (18.12.11).

 

 

 

 

 

 

 

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11063710_T04.doc רח

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il