עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6165/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תאריך הישיבה: ה' באלול התשע"א (04.09.11)

 

 

בשם העורר: עו"ד שי לוי; עו"ד גיא מימון

 

 

בשם המשיבה: עו"ד יורם הירשברג

 

 

 

 

 

א. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט סוקול) מיום 24.8.11 במ"ת 49963-05-11, שלפיה הוארך מעצרו של העורר עד תום ההליכים. הפרשה עניינה עבירות אלימות ונשיאת נשק.

 

 

 

 

רקע והליכים

 

 

 

 

ב. נגד העורר הוגש ביום 27.5.11 כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, עבירה של נשיאת והחזקת נשק, לפי סעיף 144(א) ביחד עם (ב) ו-(ג) לחוק, ועבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 344 ביחד עם סעיף 335(א)(1) ו-(2) לחוק. על פי הנטען בכתב האישום, ב-6.5.11 לאחר חצות שבה חבורת בחורים (ניסים איסקוב, אלמן איסקוב, אילן איסקוב וזאור יונייב) מאירוע משפחתי של אחד, טימור איסקוב, אשר התקיים במסעדת פראגה באור עקיבא. בשל הרעש שעוררו בני החבורה בלכתם ברחוב, יצאו הוריו של העורר מביתם, ובין אביו של העורר לחבורה התפתחה מריבה. אמו של העורר התקשרה אליו והזעיקה אותו. העורר ואחיו הגיעו למקום ברכב המשפחה. העורר התקדם -כנטען- לעבר אלמן איסקוב וזאור יונייב שעמדו על הכביש בנתיב הנגדי, ופגע בהם ברכבו, וכתוצאה מכך נפצעו השניים. בהמשך יצאו העורר ואחיו מן הרכב והתקוטטו עם אדם נוסף מהחבורה ופצעו גם אותו. החבורה התרחקה מהבית והזעיקה קרובי משפחה שנותרו במסעדה (טימור איסקוב, רוסלן איסקוב ואיגור אהרונוב). לאחר ששבו למקום, התחדשה המריבה בינם לבין העורר ומקורביו, העורר שלף, כנטען, כלי נשק, שאותו החזיק שלא כדין, וירה בטימור בבטנו, בניסים בחזהו, ובאיגור בבטנו. השלושה הובהלו במצב קשה לבית החולים.

 

 

 

 

ג. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. עיקר המחלוקת נסב על התשתית הראייתית בתיק: האם פגיעת העורר ברכבו במתלוננים היתה דריסה מכוונת, והאם העורר הוא זה שירה לעבר המתלוננים. בהחלטה מיום 1.8.11 נקבע (מפי סגן הנשיאה שיף), כי קיימות ראיות לכאורה הן לגבי אירוע הדריסה, והן לגבי אירוע הירי, המקימות יסוד סביר להרשעה. עם זאת הצביע בית המשפט המחוזי על קשיים העולים מחומר הראיות ומחלישים אותן. בסופו של יום נקבע, כי נוכח המסוכנות הנשקפת מהעורר קמה עילת מעצר. עם זאת נוכח הקושי בזיהויו של העורר כמי שירה באקדח, ונוכח היעדר עבר פלילי ונוכח העובדה שהמתלוננים היו שתויים ותקפו את אביו של העורר והלה נפצע, ביקש בית המשפט לבחון חלופת מעצר והורה על הכנת תסקיר שירות מבחן.

 

 

 

 

ד. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי המפקחים שהוצעו ראויים ומסוגלים להציב גבולות ולדווח לרשויות אכיפת החוק על הפרה, ועל כן המליץ שירות המבחן לשחרר את העורר למעצר בית מלא ולחזק החלופה באיזוק אלקטרוני. בית המשפט בהחלטה מיום 24.8.11 (השופט סוקול) קבע, כי אף שמדובר בחלופת מעצר סבירה ובמפקחים ראויים, אין בחלופה זו כדי לאיין את מסוכנותו של העורר בשל חומרת העבירות המיוחסות לו; המרחק בין אור עקיבא לחדרה אינו רב, וקיים חשש ממשי שמא התלקחות הסכסוך בין המשפחות תביא את העורר לשוב למעשיו; לזאת מצטרפת שתיקת העורר בחקירתו. בית המשפט הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. הוסף, שאם תוצע חלופת אחרת מרוחקת יותר וככל שיחלוף זמן, יהיה מקום לבחון חלופה כזו במסגרת בקשה לעיון חוזר, אם תוגש. על החלטה זו הוגש הערר.

 

 

 

 

הערר והדיון

 

 

 

 

ה. לטענת העורר אין בתשתית הראיות שהוצגה כדי לבסס הרשעה בעבירות המיוחסות לו. כך למשל, לא נמצאו שרידי ירי על ידיו של העורר ועל חולצתו, ועדי הירי מסרו כי העורר אינו היורה אלא אך דומה ליורה. הוסף באשר לאירוע הדריסה, כי אין מדובר באירוע מכוון, זאת בהסתמך על דו"ח בוחן התנועה ועל נסיבות המקרה. נאמר, כי חולשת הראיות; המלצת שירות המבחן לשחרר לחלופה שהוצעה; היעדר היכרות מוקדמת בין המשפחות והיעדר כל קשר ביניהן לאחר האירועים; מסירת גירסה על ידי העורר בשלבים המוקדמים של החקירה; והיעדר עבר פלילי – כל אלה מובילים למסקנה כי היה על בית המשפט להורות על שחרורו של העורר לחלופה המוצעת.

 

 

 

 

ו. בדיון בפני חזר בא כוח העורר על טענותיו שבכתב והדגיש, כי לעורר - בעל עבר נקי - לא היתה כוונה לדרוס, וכי הפגיעה אירעה עקב זוית הכביש. כן צוין, שלא נמצאו על ידיו של היורה שרידי ירי. הודגש לעניין החלופה שבמשך הזמן שחלף מאז האירוע, לא היו גילויי תוקפנות, ושהחשש להישנות אירועי אלימות הוא תיאורטי בלבד. בא כוח המשיבה הדגיש מנגד, כי ניסים איסקוב זיהה את העורר במסדר זיהוי תמונות. נטען, כי ספק אם התהיות שמעלה בית המשפט קמא פוגעות בעוצמת הראיות, אך הדברים יתבררו בהליך העיקרי. הוסף, כי קיים חשש שיתלקח עימות נוסף, ומכאן החשש משחרורו של העורר לחלופה.

 

 

 

 

הכרעה

 

 

 

 

ז. לאחר עיון בחומר הראיות באתי למסקנה, כבית המשפט קמא, כי ישנה תשתית ראייתית להוכחת האישומים המיוחסים לעורר. אשר לאירוע הדריסה, העורר כאמור אינו מכחיש שנהג ברכב, אלא טוען כי אין מדובר בדריסה מכוונת. המתלוננים מסרו בהודעותיהם במשטרה כי שעה שאלמן וזאור עמדו בצד הכביש, סטה הרכב לכיוונם ופגע בהם (הודעת אלמן מיום 18.5.11- "שמעתי רק רעש של רכב נוסע במהירות ואז מה שאני זוכר זה רק רעש של אוטו ואני וזאור עפים באויר" (עמ' 2 שורות 30-27; ראו הודעת ניסים איסקוב מיום 9.5.11: "אני ראיתי רכב... נוסע לדעתי במהירות של חמישים קמ"ש והתנגש באלמן ובזאור וראיתי אותם עפים קדימה לכביש- עמ' 1, שורות 21-19). כך גם עולה מדו"ח בודק התנועה, כי הרכב סטה לשמאל הדרך ביחס לכיוון נסיעתו, והכביש ישר ואין הפרעה לשדה הראיה.

 

 

 

 

ח. אשר לאירוע הירי, ניסים איסקוב ציין בהודעתו כי לאחר ששב לזירת האירוע יחד עם טימור ואיגור, ירד טימור מן הרכב, העורר נראה מחזיק אקדח, נשמע קול ירייה וטימור נפל ("וראיתי את אחד האחים היותר ג'ינג'י מחזיק אקדח בידו וטימור התקפל ונפל אני לא האמנתי בהתחלה שזה אקדח אמיתי אבל כאשר טימור נפל אני רציתי להתחבא מאחורי אוטו שהיה שם ואז שמעתי קול של יריה והרגשתי כאב בגב... אני ראיתי גם את יגאל שוכב על הרצפה"- הודעה מיום 9.5.11, עמ' 2, שורות 15-10). כן זיהה ניסים את העורר כיורה במסדר זיהוי תמונות. חיזוק לאלה נמצא בשתיקתו של העורר בחקירתו, ואיני מקל ראש כלל בחיזוק זה. אכן, לשאלתי השיב הסניגור כי המשטרה דחקה בעורר לומר מי ירה אם לא הוא, ובמשתמע היה עליו להפליל את זולתו (אוסיף – הכוונה לאחיו) ומכאן השתיקה; אך דבר זה אינו עונה, למשל על חוסר הסבר לפצע שנמצא באצבעו של העורר. אחיהם של השלושה, רוסלן, ציין כי נשך את הבחור שירה באיגור כשזה כיון אקדח לאמו, ואכן פצע נשיכה נמצא באצבעו של העורר. עם זאת, כפי שציין בית המשפט קמא, עדותו של רוסלן מעלה שאלות שכן במסדר זיהוי תמונות הצביע על אדם שחום ממוצא ערבי; עולה ספק אם רוסלן נכח בירי, ומהשחזור שנערך על ידי ניסים לא ברור האם חלף פרק זמן בין המאבק לירי. בית המשפט המחוזי ציין, בנוגע לאירוע הדריסה, שמדו"ח בוחן התנועה עולה, כי המהירות היתה פחותה מ- 40 קמ"ש, והפגיעה היתה נקודתית. צוין, שיש באלה כדי להפחית מעוצמת הראיות. עם שדי במתואר מעלה כדי לבסס תשתית לכאורית, לתהיות השונות שפורטו יהא צורך כמובן להידרש בהליך העיקרי, שעה שיהא על בית המשפט להכריע בין הגירסאות השונות.

 

 

 

 

ט. נוכח עברו הנקי של העורר ובשל אותה חולשה מסוימת בראיות ביקש בית המשפט קמא לבחון את האפשרות לשחרור לחלופה. בסופו של יום לא התקבלה החלופה שהוצעה, עקב החשש (המוצדק לטעמי) שהמרחק הפיסי הקצר בין העורר לבין המתלוננים - מחדרה לאור עקיבא - יוביל להתלקחות מחודשת. המעשים חמורים, והנסיבות - בודאי הירי - מעלות חשש למסוכנות רבה. נוכח זאת דומה כי לעת זו אין להסתפק בחלופה שהוצעה; ואולם, בידי העורר אפשרות להציע חלופה אחרת, שהיא מרוחקת דיה, וזו תיבדק ככל הנחוץ. בשלב זה יוותר העותר במעצר.

 

 

 

 

י. אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.

 

 

 

 

ניתנה היום, י"ג באלול תשע"א (12.9.11).

 

 

 

 

שיתוק מוחין הוא נושא מורכב מאד. באתרים הבאים תוכלו למצוא מידע בנושא שיתוק או תביעות שיתוק מוחין

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11061650_T01.doc רח

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il