עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5796/11

תביעות רבות מוגשות בגין שיתוק מוחין. שיתוק מוחין הינו נזק מוחי שיכול להיות קל עד קשה. התמודדות עם שיתוק מוחין לא פשוטה כלל.

בתביעות רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין עשויים להיפסק פיצויי ענק לאור העובדה כי חיים עם שיתוק מוחין הינם סבל להורים ולילדם גם יחד.

 

 

 

 

 

 

 

 

בשם המבקש: עו"ד איתמר סיון

 

 

 

 

1. זוהי בקשת רשות לערור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטת חני סלוטקי), בגדרה התקבל ערר על החלטה של בית-משפט השלום באשדוד.

 

 

 

 

2. כנגד המבקש הוגש כתב-אישום המייחס לו עבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לפי המתואר, התקשר המבקש למשרדי הסוכנות היהודית בירושלים, ובמהלך שיחה עם אחת הפקידות איים כי ייסע לבניין העירייה באשדוד, כשהוא מצויד "בסכין גדולה", וידקור את ראש העיר ואת כל מי שייקרה בדרכו. לפי הנטען, המבקש הגדיל לעשות וציין כי "הוא יהיה יותר גרוע ממחבל". בשל אופי השיחה, האזינה לה פקידה נוספת.

 

 

 

 

3. עם הגשתו של כתב-האישום, עתרה המשיבה להורות על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים. בית-משפט השלום דחה את הבקשה וציין כי המשטרה לא טרחה לגבות הודעות מהפקידות, והסתפקה במכתבים שכתבו ונשלחו על ידן, ועל כן מדובר בראיות שמשקלן נמוך עד שאין בהן לבסס עילת מעצר. בית-משפט הוסיף, כי אי-התייצבותן של הפקידות במשטרה לשם מסירת הודעות, מעלה חשש שהן תסרבנה בעתיד להעיד בבית המשפט. על החלטה זו הגישה המשיבה ערר לבית-המשפט המחוזי, שם נקבע כי אין בסיס לחששו של בית-משפט השלום. עוד נקבע, כי על-אף שהיה על המשטרה לגבות את הודעותיהן של הפקידות, אין מניעה מלהגיש את מכתביהן מכוח סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. בית המשפט הוסיף וציין, כי יחד עם הראיות הנוספות הקיימות בתיק (הודאתו של המבקש בכך שהתקשר לסוכנות היהודית בשעה הרלוונטית; וההתאמה בין הפרטים המופיעים במכתב הפקידות למצבו של המבקש), יש כדי לבסס אשמה לכאורה. לפיכך, הערר התקבל ונקבע כי הדיון בחלופת המעצר יתקיים בפני בית-משפט השלום.

 

 

 

 

4. בבקשה שבפני חוזר המבקש על השקפתו לפיה לא היה מקום להסתפק במכתביהן של הפקידות כדי לבסס רמת חשד המספיקה לצורך מעצר עד תום ההליכים. בנוסף, סבור בא-כוח המבקש כי במחדל חקירה זה (אי-גביית העדויות) בנוסף למחדלי חקירה אחרים, יש להצדיק קיומו של ערר שני בעניינו של שולחו.

 

 

 

 

5. אין בידי להיענות לבקשה. השגותיו של המבקש נשענות כולן על הנסיבות הפרטניות של עניינו, ואינן מעלות שאלה בעלת חשיבות כללית או היבט ציבורי עקרוני (בש"פ 5092/11 צ'צ'לינצ'קי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 10.7.11)). גם לגופם של דברים, דין הבקשה להידחות. לא השתכנעתי כי יש במחדלה של המשטרה לגבות הודעות מפי הפקידות כדי לשנות ממסקנתו של בית-המשפט המחוזי, לפיה קיימת, לכאורה, תשתית ראייתית מספקת להוכחת אשמתו של המבקש. לצד הודעותיהן של הפקידות, קיימת גם הודאה חלקית של המבקש לפיה שוחח עם פקידה מהסוכנות, וכי אמר לה כי "יעשה בלגאן בלשכה [של ראש העיר] ומשטרה תבוא" (עמ' 6 להחלטתו של בית-המשפט המחוזי). לכך יש להוסיף את העובדה כי חלופות המעצר טרם נבחנו על ידי בית-משפט השלום, ואפשר שבדרך זו יימצא כי מעצרו של המבקש אינו נדרש.

 

 

 

 

 

 

אי-לכך, הבקשה נדחית.

 

 

 

 

ניתנה היום, ט' באב התשע"א (09.08.11).

 

 

 

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11057960_O01.doc אז

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il