עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5737/08

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

 

 

 

 

 

ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד הנשיאה ב' גילאור) במסגרתו ניתנו צווי פירוק לשתי חברות – הן המערערות, ונקבע כי יש להתייחס לחובותיהן כמשותפים.

 

 

 

 

רקע עובדתי והליכים קודמים

 

 

 

 

1. המשיבה 1, שתיקרא להלן חברת נעאמנה, הגישה בקשות למתן צווי פירוק נגד החברות המערערות. חברת נעאמנה היא חברה העוסקת בייבוא ובשיווק ברזל לבנייה, וביסוד בקשות הפירוק עומדות מספר עסקאות בינה לבין המערערות, שייקראו להלן חברת הסלע האדום וחברת בני סלים. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשות ונתן צווי פירוק בעילה של חדלות פירעון, ולפי סעיף 258(1) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: הפקודה), הקובע חזקה בדבר חדלות פירעון של חברה שלא נענית לדרישת תשלום של נושה, בהתקיים התנאים המנויים בסעיף ובתנאי שאין מחלוקת אמיתית וכנה על קיומו של החוב. המשיב 3 מונה למפרק זמני של החברות המערערות (להלן: המפרק הזמני).

 

 

 

 

בעלי המניות של חברת הסלע האדום הם סלים עתמאנה (להלן: סלים), הרשום במסמכי ההתאגדות גם כמנהלה, ובנו. בעלי המניות של חברת בני סלים הם שניים מבניו האחרים של סלים, ואחד מהם רשום גם כמנהלה. בבית המשפט המחוזי טענה חברת נעאמנה כי בן נוסף של סלים, וחיד עתמאנה (להלן: וחיד) הוא מנהלן בפועל של שתי המערערות.

 

 

 

 

2. בית המשפט המחוזי קבע כי חברת הסלע האדום נהגה לרכוש מחברת נעאמנה ברזל לצרכי בנייה החל משנת 2006. חברת נעאמנה שימשה כמתווכת בעסקאות ברזל אלה בין הסלע האדום לחברה אחרת ששמה יהודה פלדות בע"מ (להלן: יהודה פלדות), כך שחברת הסלע האדום שילמה את תמורת הברזל לידי חברת נעאמנה, ואספה את הסחורה ישירות ממחסניה של יהודה פלדות. תחילה נהגה חברת הסלע האדום לרכוש ברזל בהיקפים קטנים (עד 200,000 ש"ח). איש הקשר מטעם חברת הסלע האדום בביצוע העסקאות היה וחיד, ותמורתן הועברה ללא תקלות לידי חברת נעאמנה. שלב זה של ההתקשרות, כך נקבע, תרם לבניית יחסי אמון בין חברת נעאמנה לבין חברת הסלע האדום ואף בינה לבין וחיד באופן אישי. בהמשך הגדילה חברת הסלע האדום את היקף רכישות הברזל וגם בתקופה זו חובותיה נפרעו כסדרם.

 

 

 

 

לאחר שנוצלה במלואה יתרת האשראי שהעמידה חברת נעאמנה לסלע האדום, ביקש וחיד לבצע רכישה של ברזל בהיקף גדול מאוד – והפעם באמצעות חברת בני סלים, שאותה הציג, כך נטען, כחברה בבעלותו. במהלך ימי חג "עיד-אל-פיטר" ביצע וחיד הזמנות של סחורה בשווי מיליוני שקלים ונתן תמורתה המחאות של חברת בני סלים. הסחורה, כאמור, נלקחה ישירות ממחסני יהודה פלדות. עקב החג לא ניתן היה לוודא את פירעון ההמחאות בעת קבלתן. בסמוך לביצוע הזמנות אלה, ולאור יחסי האמון ששררו בין הצדדים, נקשרה חברת נעאמנה עם חברת בני סלים בעסקאות נוספות, ובהן עסקאות לניכיון שיקים, והלוואת כספים לחברת בני סלים.

 

 

 

 

3. לאחר שהסתיים החג התברר כי להמחאות שניתנו אין כיסוי מתאים. חברת הסלע האדום העבירה אף היא המחאות לחברת נעאמנה – המחאות שנועדו, לפי עמדת חברת נעאמנה, לכסות את חובה של חברת בני סלים. גם המחאות אלה לא נפרעו.

 

 

 

 

סך כל חובה של בני סלים למשיבה הסתכם לסך של כ-5 מיליון ש"ח. שתיים מהמחאותיה של חברת הסלע האדום, שניתנו לפי הנטען לכיסוי חובה של חברת בני סלים, הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בעכו. על פי החלטת כבוד הרשם א' אוחיון ניתנה לחברת הסלע האדום רשות להתגונן בטענת היעדר תמורה.

 

 

 

 

4. בית המשפט המחוזי קבע כי תנאי סעיף 258(1) לפקודה מתקיימים במלואם וכי לא קיימת מחלוקת אמיתית בנוגע לחוב הנטען. בית המשפט המחוזי דחה את גרסת המערערות לאירועים, שלפיה נקשרה בין חברת נעאמנה לבין חברת בני סלים עסקה נוספת בהיקף רחב, וההמחאות מחברת בני סלים ניתנו במסגרת עסקה זו. לפי גרסתן של המערערות, עסקה זו בוטלה ולא סופקה להם סחורה כנגד ההמחאות שניתנו במסגרתה. משכך, טוענות המערערות, לא היה מקום להגיש את ההמחאות לפירעון או להגיש בקשת פירוק בגין ההימנעות מפירעונן. בתמיכה לגרסה זו הציגו המערערות חשבוניות שהוצאו לכאורה לחובת חברת נעאמנה, וחשבוניות זיכוי שהוצאו ללקוחותיה בגין ביטול העסקה. בית המשפט דחה טענות אלה, בהתבסס, בין היתר, על חוות-דעתו של רו"ח דראושה, שאת שירותיו שכר המפרק הזמני לשם בדיקת ספרי הנהלת החשבונות והרישומים החשבונאיים של המערערות. בבדיקה שערך רו"ח דראושה נמצא כי החיובים בספרי הנהלת החשבונות בגין "סחורה ביתר", שעל-פיהם הוצאו החשבוניות למערערות, היו נטולי בסיס חשבונאי, ולא צורף להם פירוט כלשהו ביחס למקור הסחורה או לסיבת קיומו של הפרש לחובת חברת נעאמנה. כמו כן, בחקירתו הנגדית של וחיד עלה כי חשבוניות אלה ככל הנראה לא נשלחו לחברת נעאמנה וכי חברת בני סלים לא העבירה לרשויות המס תשלומי מע"מ בגינן. אחד מן החיובים הנטענים, כך נקבע, אף לא הופיע בכרטסת הנהלת החשבונות על שם חברת נעאמנה. סיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי לא מצא תימוכין לטענה כי נעשתה עסקה נוספת, שבוטלה מבלי שסופקה סחורה שבגינה ניתנו המחאות. מנגד קבע בית המשפט המחוזי כי הגרסה העובדתית של חברת נעאמנה מפורטת, מבוססת ומגובה במסמכים הרלוונטיים. משכך, קבע בית המשפט המחוזי כי חובה של חברת בני סלים אינו נתון במחלוקת אמיתית וכי יש ליתן צו לפירוקה.

 

 

 

 

5. בית המשפט המחוזי קבע עוד כי יש לראות בשתי החברות המערערות – חברת הסלע האדום וחברת בני סלים – כישות משפטית אחת. לפיכך קבע בית המשפט המחוזי כי חובותיה של חברת בני סלים הם גם חובותיה של חברת הסלע האדום, והורה גם על פירוקה של חברת הסלע האדום. לעניין זה נשען בית המשפט המחוזי על המצג שהציגו המערערות לנושיהן, שלפיו הן פועלות כישות אחת, ועל אי-סדרים משמעותיים, רישומים פיקטיביים, עירוב נכסים ואף עבירות מס לכאורה שהתגלו בניהול החברות המערערות. כך למשל, העבירו החברות ביניהן כספים מבלי שביצעו רישום מסודר של העברות אלה. החברות אף פעלו מאותם המשרדים ועשו שימוש באותו מספר טלפון, ומספרי הפקס ותא הדואר שלהן היו זהים. עוד נקבע כי חברת בני סלים פעלה במשך כחודשיים בלבד – שבמהלכם ביצעה את המעשים המתוארים לעיל.

 

 

 

 

גם מעדויות בני המשפחה עלה כי הם עצמם ראו בשתי החברות כ"חברה משפחתית", ולא יצרו הפרדה של ממש ביניהן. בעדותו של וחיד נתפס הלה באי-דיוקים, בלשון המעטה, כאשר בתצהיר שהוגש בתמיכה להתנגדות לבקשת הפירוק, הצהיר שמעולם לא שימש בתפקיד בחברת הסלע האדום – ורק לאחר שבמהלך חקירתו הנגדית עומת עם דיווחו כעובד בחברה זו למוסד לביטוח לאומי, הוא שינה את גרסתו ואישר שעבר בחברה במשך כ-11 שנים. עוד קבע בית המשפט המחוזי שעדויותיהם של וחיד וסלים אינן מהימנות עליו. במיוחד צוינה עדותו של סלים בחקירתו הנגדית אשר הייתה רוויה בהתחמקויות ובמתן תשובות מזלזלות לשאלות המפרק הזמני.

 

 

 

 

לאור כל אלה, נענה בית המשפט כאמור לבקשת המשיבה ליתן צו פירוק כנגד שתי החברות. כיומיים לאחר מתן צו הפירוק, הקימו מנהלי המערערות חברה אחרת במקום החברות שפורקו (חברת "בלוק עירון בע"מ"), אשר עוסקת באותן תחומי עיסוק של המערערות. לטענת בעלי המניות של המערערות, הציוד והמלאי של החברות שבפירוק נקנו על ידי חברת בלוק עירון בע"מ במחיר מלא. לפי החלטתו של בית המשפט המחוזי בבש"א 12381/08 (שהוגשה בתיק פש"ר 194/07) מיום 2.10.2008, הוחזר הציוד והמלאי לידי המנהל המיוחד, שכן העסקאות בנכסי החברות שבפירוק נעשו ללא סמכות וללא הסכמתו או ידיעתו של המנהל המיוחד.

 

 

 

 

6. לאחר מתן צו הפירוק, הגיש המפרק הזמני בקשה לבית המשפט המחוזי למנות את רו"ח דראושה כבעל תפקיד, לשם בחינה של מסמכי הנהלת החשבונות של החברות, וזאת שכן הוא סבר כי המסמכים שסופקו במהלך הבדיקה הקודמת היו חלקיים בלבד. המערערות, שהתנגדו לבקשה, טענו כי רו"ח דראושה נמצא בניגוד עניינים שכן הוא נמצא בדרגת קרבה שלישית לבעלי מניותיה של חברת נעאמנה, וכיוון שהוא הועסק על ידי חברת נעאמנה כרואה-חשבון מבקר. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המפרק הזמני חרף התנגדות המערערות. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 8388/08 עתמאנה נ' עו"ד איתן ארז מנהל מיוחד (טרם פורסם, 22.2.2009). השופט א' גרוניס ביטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי וקבע כי הצטרפות הזיקות שבין רואה-חשבון דראושה למשיבה מעוררת חשש לניגוד עניינים, וזאת אף "שאין כל עילה שלא לתת אמון בהצהרתו של רו"ח דראושה, כי המידע לו נחשף אגב בדיקת מסמכי החברות לא היו מועבר על ידו לאף גורם בלתי מורשה..." שכן "השאלה האם מצב מסוים כרוך בניגוד עניינים פסול היא שאלה אובייקטיבית..." (פסקה 4).

 

 

 

 

טענות הצדדים

 

 

 

 

7. טענותיהן העיקריות של המערערות מתרכזות בשלושה עניינים. ראשית, המערערות טוענות כי חברת נעאמנה נקטה בהליך כפול לגביית חובותיה הנטענים מאת החברות המערערות. תחילה הגישה חברת נעאמנה את ההמחאות שנתנה לה חברת הסלע האדום לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בעכו, ורק לאחר שניתנה לחברת הסלע האדום רשות להתגונן, הגישה חברת נעאמנה את בקשת הפירוק לבית המשפט המחוזי. לטענת המערערות, באופן פועלה זה יש ניצול לרעה של הליכי משפט, וראוי היה כי בית המשפט המחוזי ימתין לסיום הבירור העובדתי לפני רשם ההוצאה לפועל ביחס לעצם קיומו של החוב. המערערות טוענות כי לא ניתן לקבוע שאין "מחלוקת אמיתית" לגבי החוב, מקום בו ניתנה רשות להתגונן ביחס אליו. בירור המחלוקת בדרך של בקשת הפירוק, כך טוענות המערערות, אף מנעה מהן את יומן בבית המשפט – שכן אילו היה מתנהל ההליך לפני רשם ההוצאה לפועל, היה באפשרותם לערוך בירור עובדתי מקיף יותר.

 

 

 

 

שנית, טוענות המערערות כי לא היה מקום להסתמכותו של בית המשפט על עדותו של רו"ח דראושה לשם ביסוס עילת הפירוק, לאור קביעתו (בדיעבד) של בית המשפט העליון כי רו"ח דראושה נמצא בניגוד עניינים. המערערות סבורות כי ניגוד עניינים זה משליך על מהימנות חוות דעתו של רו"ח דראושה, שנמסרה בשלב בקשת הפירוק, ולפיכך יש לבטלה.

 

 

 

 

שלישית, המערערות מבקשות להשיג על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי באשר לאופן ניהול חברת הסלע האדום וחברת בני סלים. המערערות טוענות כי החברות נוהלו באופן נפרד ולגיטימי; כי לא הוכח שחברת הסלע אינה סולבטנית; וכי לא הורם הנטל להוכחת זהות בין החברות. כן כופרות המערערות בטענה כי חברת בני סלים הוקמה אך לצורך הערמה על נושים.

 

 

 

 

8. חברת נעאמנה והמפרק הזמני (להלן: המשיבים), מצידם, תומכים יתדותיהם בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי. המשיבים סבורים שניתן למערערות יומן בבית המשפט, ומציינים כי הדיון בבקשת הפירוק התנהל לפני בית המשפט המחוזי במשך זמן רב; כי קוימו מספר דיונים; וכי אף הוגשו שלוש חוות דעת מומחים, ואלה נחקרו ממושכות על ידי בא-כוח המערערות. ביחס לחוות דעתו של רו"ח דראושה, טוענים המשיבים כי הלה הינו בעל מקצוע ללא רבב, וכי לא מתעורר "חשש אמיתי" לניגוד עניינים. המשיבים מוסיפים כי לעמדתם הוכח לפני בית המשפט המחוזי כדבעי כי החברות פעלו תוך עירוב נכסיהן, ומתוך מגמה להערים על נושיהם, וביניהם על חברת נעאמנה. המשיבים עוד טענו באריכות לגבי אופן התנהלותם של מנהלי החברות המערערות ובעלי מניותיהן, הן בשלב הדיון בבקשות הפירוק הן לאחריו. המשיבים טוענים כי אלה התנהגו בחוסר-תום לב לאורך כל הדרך, ומתוך מטרה להקשות על המפרק הזמני במילוי תפקידו. עוד ציינו המשיבים כי יומיים בלבד לאחר שניתן צו הפירוק, פעלו המנהלים ובעלי המניות להברחת הנכסים מן חברות שבפירוק לחברה אחרת שהוקמה לצורך כך.

 

 

 

 

בירור קיומה של מחלוקת אמיתית לגבי החוב

 

 

 

 

8. ככלל, מקום בו עומדת בבסיס בקשת הפירוק שאלה עובדתית בדבר עצם הנשייה, הדרך המקובלת לכפות את קיומו של חיוב כספי היא באמצעות הגשת תובענה כספית, ולא באמצעות הגשת בקשת פירוק. הגשת בקשת פירוק היא דרך מתאימה וראויה לכפות את קיום החיוב רק אם אין מחלוקת אמיתית וכנה לגבי החבות ולגבי שיעורה (ע"א 13/73 ריבק נ' חברת חלקה 708 בגוש 6199 בע"מ, פ"ד כח(1) 179, 182 (1973); ע"א 312/07 ערבות פיתוח הנגב והשפלה (1995) בע"מ נ' מנור (טרם פורסם, 2.2.2009)). הטעם להלכה זו נעוץ, בין היתר, בכך שהליכי הפירוק עלולים לשמש כלי לסחטנות בידי נושים, על-מנת לאלץ חייב להודות או להתפשר בקשר לחוב שהוא כופר בו, וזאת משום שעצם פתיחת הליך פירוק נגד חברה עלולה להסב לה נזק רב. גם מבחינה דיונית, בקשת פירוק אינה הדרך המתאימה ביותר לבירור מחלוקות עובדתיות.

 

 

 

 

ואולם – למרות חשיבותה של ההלכה בדבר העדפת מסלול התביעה האזרחית על מסלול הפירוק מקום בו קיימת מחלוקת אמיתית לגבי החוב, הרי שיש להישמר גם מהפניית הצדדים להליך אזרחי רגיל מקום בו מעלה החברה החייבת טענות הגנה פיקטיביות, שעשויות לשמש אותה ככלי טקטי להטרדת נושיה ב"לך שוב", עד שאלה יתייאשו מניסיונם לגבות את חובם. מטעם זו בית המשפט שלפירוק ידחה את בקשת הפירוק רק אם יש מחלוקת אמיתית וכנה לגבי החוב (פש"ר (מחוזי ת"א) 2607/08 אייזנברג נ' חברת דוד צאלח ובניו בע"מ (טרם פורסם, 15.2.2009)). התנאי בדבר קיומה של מחלוקת אמיתית וכנה מאזן כראוי בין האינטרסים המנוגדים של החייב ושל נושיו, ומונע ניצול לרעה של ההליך המשפטי על-ידי מי מן הצדדים. במקרה זה מצא בית המשפט המחוזי, לאחר שבחן ביסודיות את הראיות שהוצגו לפניו, כי לא מתקיימת מחלוקת אמיתית לגבי החוב.

 

 

 

 

9. אמנם, במקרה זה טרם הוכרע ההליך שבין הצדדים ביחס לבקשת הביצוע שהגישה חברת נעאמנה ללשכת ההוצאה לפועל, וככלל הדרך המתאימה לכפות קיום של חיוב כספי הינו הגשת תובענה אזרחית (ע"א 877/07 גפן נ' ג'ירוטק השקעות בע"מ (לא פורסם, 2.9.2010)). הגשת בקשת פירוק מתאימה רק כאשר אין מחלוקת כנה לגבי החבות או לגבי שיעורה. כאמור, במסגרת ההליך הקודם שהתנהל בין הצדדים ניתנה לחברת הסלע האדום רשות להתגונן. עם זאת, אין מקום לומר כי בכל מקרה שבו ניתנה רשות להתגונן ביחס לבקשת הביצוע שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל, קמה הנחה כלשהי שלפיה קיימת מחלוקת אמיתית לגבי החוב.

 

 

 

 

במסגרת הדיון בבקשת הפירוק נדרש החייב להראות כי קיימת מחלוקת אמיתית וכנה לגבי החוב. במקרה זה חברת נעאמנה הציגה רקע עובדתי מלא ומפורט במסגרת בקשת הפירוק, וטענותיה גובו באסמכתאות ובמסמכים רבים. מנגד, בחן בית המשפט המחוזי את הראיות שהציגו לפניו המערערות ומצא כי לגרסתן אין כל אחיזה בחומר ראיות. עדויותיהם של העדים מטעם המערערות נמצאו בלתי מהימנות, ופעמים אף תמכו בטענות המשיבים. ניכר כי בית המשפט המחוזי בחן את חומר הראיות ביסודיות, ולא ניתן לומר כי למערערות לא ניתן יומן בבית המשפט. פרישת מלוא היריעה העובדתית לפני בית המשפט המחוזי הובילה אותו – ובצדק – למסקנה כי לא קיימת מחלוקת אמיתית לגבי החוב. יתרה מכך, סכום התביעה בבקשת הפירוק עמד על כ-5 מיליון ש"ח, בעוד שהבקשה שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל מתייחסת רק לשתי המחאות, בסך של 320,000 ש"ח. עוד יצוין כי גם מבחינה מהותית, בית המשפט המחוזי לא ראה צורך להכריע בשאלת טיב הנסיבות שבהן נתנה חברת הסלע האדום לחברת נעאמנה את שתי ההמחאות שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. זאת שכן בית המשפט המחוזי מצא כאמור כי ממילא יש לייחס את חובותיה של חברת בני סלים גם לחברת הסלע אדום.

 

 

 

 

10. אין לומר גם כי אופן בירור המחלוקת העובדתית גרם למערערות עוול דיוני כלשהו. כפי שפירט בית המשפט המחוזי, גרסת המערערות לגבי החוב מושא המחלוקת השתנתה במהלך הזמן. הטענה כי בין הצדדים הייתה עסקה מאוחרת שבוטלה, הועלתה רק במסגרת ההתנגדות לבקשת הפירוק המתוקנת. כתימוכין לגרסה זו המציאו המערערות חשבוניות שהתבררו כחסרות בסיס חשבונאי, ואף רואה החשבון של החברה (רו"ח עזורה) לא הצליח לשפוך אור על העסקה שעמדה בבסיס חשבוניות אלה. מחקירתו של רו"ח דראושה עלה כי החשבוניות שהופקו היו פיקטיביות. לצורך בירור גרסתן של המערערות ערך בית המשפט המחוזי מספר ישיבות, שבמסגרתן הובאו חוות דעת מומחים מטעם שני הצדדים ולמערערות ניתנה ההזדמנות לחקור את העדים השונים. לאחר כל זאת, לא הצליחו המערערות להציג אפילו ראשית ראיה לכך שהחוב שנוי במחלוקת עקב שאלה עובדתית אמיתית. בנסיבות אלה כולן, יש להניח כי עריכת בירור עובדתי בבית משפט השלום, לא הייתה מביאה אלא להתמשכות ולסרבול ההליכים. משנמצא כבר לאחר בירור מקיף כי לגרסה העובדתית שהוצגה על ידי המערערות אין כל בסיס, אין טעם כיום להחזיר את התיק לבירור עובדתי נוסף בפני בית המשפט השלום.

 

 

 

 

מינויו של רו"ח דראושה

 

 

 

 

11. כאמור, רו"ח דראושה נפסל מלכהן כבעל מקצוע המסייע לבעל תפקיד במסגרת הליכי הפירוק, משנקבע כי הוא נמצא בניגוד עניינים. טרם דיון לגופו של עניין יש לציין כי בהודעת הערעור לא בא זכרה של טענה זו. הטענה כי רו"ח דראושה נמצא בניגוד עניינים הועלתה בסיכומיהן של המערערות, רק לאחר שניתנה החלטתו של כבוד השופט גרוניס ברע"א 8388/08. המשיבים לא התנגדו להעלאת טענה זו במסגרת הסיכומים ולפיכך נידרש לה לגופה, אולם העלאתה במועד זה מלמדת על כובד משקלה מבחינת המערערות. ויובהר: המערערות לא התוודעו לניגוד העניינים של רו"ח דראושה רק לאחר הגשת הערעור ועם מתן ההחלטה ברע"א 8388/08, שכן כבר בסיכומיהם בבית המשפט מחוזי ציינו המשיבים כי רו"ח דראושה משמש כרואה-החשבון של חברת נעאמנה.

 

 

 

 

עוד יובהר כי קיומו של ניגוד עניינים נקבע כבר בהחלטה קודמת של בית המשפט העליון, ואין מקום לדון מחדש בשאלה זו כיום – כפי שביקשו המשיבים לעשות. השאלה הצריכה בירור במסגרת זו היא אם לניגוד העניינים, שקיומו נקבע בדיעבד, השפעה רטרואקטיבית על חוות דעתו של רו"ח דראושה, ועל הסתמכותו של בית המשפט על הקביעות שבה.

 

 

 

 

12. בהחלטתו בבקשת רשות הערעור לגבי מינויו של רו"ח דראושה כבעל תפקיד, התייחס בית המשפט העליון לטענת המפרק הזמני שלפיה אין טעם לפסול את מינויו של רו"ח דראושה כיוון שהוא כבר סייע למפרק הזמני בהליכים הקודמים ועל-כן הוא מצוי בספרי החשבונות של המערערות, וכך נכתב:

 

 

 

 

לסיום אתייחס לטענת המשיב, כי רו"ח דראושה הועסק על ידו בעבר בנושאים הקשורים לחברות. המשיב לא פירט האם היו המבקשים מודעים בזמנו לעובדה זו. אם היו המבקשים מודעים להעסקתו של רו"ח דראושה ולא מיחו על כך, אפשר שהייתה קמה נגדם עילה של שיהוי או מניעות. אולם, המשיב לא העלה כל טענה מסוג זה ואף לא טען שהמבקשים היו מודעים בנקודת הזמן הרלוונטית להעסקתו של רו"ח דראושה.

 

 

 

 

 

 

כעת טוענות המערערות כי הן אכן לא היו מודעות למינויו של רו"ח דראושה שכן המפרק הזמני לא הגיש כל בקשה למינויו. לפיכך, הן טוענות, לא ניתנה להן הזדמנות נאותה להתנגד להעסקתו של רו"ח דראושה, אשר חוות דעתו ומסקנותיו הובאו "כמוצר מוגמר" במסגרת הדו"חות שהוגשו על ידי המפרק הזמני לבית המשפט המחוזי.

 

 

 

 

13. דין טענה זו להידחות אף היא. אמנם המפרק הזמני לא הגיש בקשה להעסיק את רו"ח דראושה, אך הטענה כי המערערות לא היו מודעות לכך שהמפרק הזמני נעזר בשירותיו אינה עולה בקנה אחד עם העובדות. קודם לכתיבת חוות דעתו, ביקר רו"ח דראושה מספר פעמים במשרדי החברות המערערות לשם קבלת מסמכי החברה. יתרה מכך – המערערות חקרו את רו"ח דראושה על חוות דעתו בחקירה נגדית. במסגרת חקירה זו שאל עו"ד עזורה, בא-כוח המערערות בבית המשפט המחוזי, את רו"ח דראושה: "נכון שאני פיניתי וגם הבאתי את וחיד לכל הזמן שאתה ביקשת" ובהמשך לתשובתו החיובית של רו"ח דראושה, הוא מוסיף ושואל: "זה נכון שבפגישה הזאת נתתי לך קלסר מלא מסמכים...". קרי, המערערות נפגשו עם רו"ח דראושה עוד בטרם ניתנה חוות דעתו "כמוצר מוגמר" במסגרת הדו"חות שהגיש לבית המשפט ולפי טענתן הן אף שיתפו עמו פעולה. זאת ועוד. במסגרת הסיכומים שהוגשו לבית המשפט המחוזי, ואף בהודעת הערעור עצמה, ביקשו המערערות להסתמך על עדותו של רו"ח דראושה בבית המשפט המחוזי, בתמיכה לטענתם כי חברת נעאמנה היא שנמצאת ביתרת חוב אצל החברות המערערות.

 

 

 

 

נמצא אם כן, כי המערערות לא דייקו, וזו שוב בלשון המעטה, בטענה כי כלל לא היו מודעות לשימוש בשירותיו של רו"ח דראושה קודם להגשת מסקנותיו. המערערות לא היו מחויבות להמתין להגשת בקשה מצידו של המפרק הזמני להעסקת רו"ח דראושה, ואם לטענתן היה במינויו משום ניגוד עניינים היה עליהן להתכבד ולהגיש בקשה להפסקת השימוש בשירותיו – עוד לפני הגשת חוות דעתו, ולמצער, לאחריה.

 

 

 

 

14. עוד יצוין, כי החשש העיקרי שהוביל לפסילת רו"ח דראושה היה כי רו"ח דראושה יעביר לידי חברת נעאמנה חומר מסחרי סודי של החברות המערערות, שאליו הוא היה נחשף במהלך הבדיקה. בכך התקיים פוטנציאל אובייקטיבי לפגיעה בעסקיהן של החברות המערערות, שכן הן מתחרות עסקיות של חברת נעאמנה (יש להדגיש כי מן הפן הסובייקטיבי בית המשפט העליון קבע כי אין בסיס לפקפק ביושרו של רו"ח דראושה). בעוד שאכן אין הצדקה לחשוף את רו"ח דראושה לחומר סודי נוסף, הרי שאת הנעשה אין להשיב. לפיכך, ומכל הטעמים שלעיל, אין מקום לפסול את חוות דעתו של רו"ח דראושה בשלב זה. משהמערערות נמנעו מלהעלות את טענותיהן לאורך כל שלבי ההליך, אין מקום בשלב זה להחזיר את הגלגל לאחור.

 

 

 

 

15. לבסוף, באשר לחלקו של הערעור המתמקד בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט, הרי שהלכה היא שלא בנקל יתערב בית המשפט שלערעור בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית. בעניין שלפנינו, אין מקום להתערבות שכזו גם לגופו של עניין. קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי מעוגנות היטב בראיות והן מעלות תמונה קשה לכאורה של הונאת נושים, עירוב נכסים ואף עבירות מס לכאורה. טענתן של המערערות לפיה עירוב הנכסים נבע כתוצאה ממערכת יחסים שבין אב לבנו, והתקיים רק בנקודת זמן מצומצמת אחת, אינה מביאה בחשבון כי חברת בני סלים אף היא התקיימה משך נקודת זמן מצומצמת. במשך פרק זמן קצר זה, התקיימו לכאורה העברות נכסים ללא תמורה בין שתי החברות, נתבצע כיסוי חובות של חברה אחת בידי רעותה, ואי-סדרים חמורים. עדותו המתחמקת והמזלזלת של סלים גם היא מחזקת את המסקנה כי בני המשפחה נהגו בשתי החברות כבחברה משפחתית אחת. לכל זאת נוספים הזהות שבין האורגנים שפעלו בשתי החברות, ועדותו הנפתלת של וחיד – "הנפש החיה" מאחורי החברות, כאמור לעיל.

 

 

 

 

לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

 

 

 

 

המשנה-לנשיאה

 

 

השופט י' עמית:

 

 

 

אני מסכים.

 

 

ש ו פ ט

 

 

השופט א' רובינשטיין:

 

 

 

 

מסכים אני לחוות דעתו של חברי המשנה לנשיאה ריבלין. עם זאת אבקש להטעים, כי ככלל - וכך ראוי שיהא במרבית המקרים - האכסניה המתאימה לבירור עובדתי בדבר קיומה של מחלוקת לגבי חוב היא במסגרת הליך אזרחי וכי "קשה להלום שימוש בהליכי הפירוק כעוקף הליך אזרחי וכזירה להכרעת סכסוכים" (ע"א 877/07 גפן נ' ג'ירוטק השקעות בע"מ (לא פורסם) (להלן פרשת גפן). בנדון דידן ענייננו במקרה פשוט בעיקרו, שבו מתקיימת מחלוקת עובדתית לא מורכבת באשר לקיומו של חוב, הנובע כנטען מאי תשלום בעבור אספקת סחורה, והיא נבדקה בפועל בבית המשפט קמא בחקירות שנערכו בו. בפרשת גפן נדחתה בקשה למינוי מפרק זמני, שכן לא הוכחה נשיה שאינה שנויה במחלוקת, והתעורר סכסוך סבוך אשר העלה שאלות עובדתיות מורכבות, לרבות במישור הבינלאומי, שהצריכו בירור מקיף והכרעה; הועלו טענות שונות באשר למצגים שהוצגו, שעניינן מרמה וכספים שיצאו מן הארץ ונכנסו אליה. על כן, וזו בעיני העיקר כאן, אף אם מוטב היה כי גם המקרה שלפנינו היה מוכרע מתחילה בהליך אזרחי, משבא התיק לבית משפט זה לאחר שכבר נערך בירור עובדתי מקיף, נראה, כפי שגם מציין חברי, כי אין תועלת בשלב זה לבירור עובדתי נוסף בפני בית משפט השלום, וכתוצאה מכך לסרבול ולבזבוז זמן שיפוטי; ולכך ערך רב. אך ככלל, סבורני כי על בתי המשפט של פירוק לעשות מאמץ לשים פדות בין תפקידם ה"פירוקי" לבין מחלוקות אזרחיות, למעט כאשר אלה על פניהן מלאכותיות ונועדו להרויח זמן ולמשוך הליכים. בכפוף לאמור אני מצטרף כאמור לחוות דעתו של חברי.

 

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

 

 

הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין.

 

 

ניתן היום, כ"ו בסיוון התשע"א (28.6.2011).

 

 

 

 

 

 

באתר נפגעי רשלנות רפואית תוכלו למצוא מידע אודות עורך דין רשלנות רפואית, לחפש עורכי דין רשלנות רפואית באזורים שונים בישראל ולקבל ייעוץ ע"י עו"ד רשלנות רפואית ענת מולסון

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08057370_P11.doc גח

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il