עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5406/11

רשלנות בלידה היא עניין רציני ושכיח. בכדי להחליט אם ישנה עילה להגשת תביעת רשלנות בלידה יש לאסוף את כל תיק הלידה (תיק יילוד ותיק יולדת) ולבדוק אם יש משהו לא תקין כגון תשניק, מצוקה עוברית וכדומה שלא אובחנו בזמן. תביעת רשלנות בלידה אורכת לא מעט זמן. פיצוי בגין רשלנות בלידה יכול להגיע למיליוני שקלים אם הערכאה פוסקת כי מדובר בנזק שנגרם עקב רשלנות בלידה. למידע נוסף בנושא זה, היכנסו אל העמוד: רשלנות בלידה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ע' צ'רניאק), מיום 6.6.2011.

 

 

 

 

להלן השתלשלות העניינים בקליפת אגוז: המבקשת הגיש כנגד המשיבה 2 תביעה לפיצוי כספי (בסכום של למעלה מ- 48,000,000 ₪). היא עתרה לפטור אותה מתשלום אגרה, אך בקשתה נדחתה על-ידי כבוד רשם בית המשפט המחוזי, ח' ברנר, שסבר כי סכום הנזק מופרז ומשולל יסוד על פני הדברים. כבוד הרשם מצא כי מצבה הכלכלי של המבקשת בכי רע, אך קבע כי ביכולתה לשלם אגרה בשיעור של עשרות אלפי ₪ - כפי שיהא עליה לעשות אם תעמיד את תביעתה על סכום סביר. כבוד הרשם דחה אפוא את בקשת הפטור, אך ציין כי בידי המבקשת להגיש תביעה חדשה בסכום נמוך יותר, ולשלם אגרה כדין (החלטה מיום 28.1.2010). המבקשת ערערה על החלטה זו. הערעור נמחק, שכן הוגש באיחור, אך עם זאת בית המשפט ציין כי אם אכן תוגש תביעה חדשה ובצדה בקשה לפטור מאגרה, אזי נכון יהיה שכבוד הרשם ייכנס לעובי הקורה ויכריע אף לעניין סכום התביעה – להבדיל מהותרת העניין בידי המבקשת (פסק-דין מיום 10.5.2010).

 

 

 

 

המבקשת הגישה תביעה חדשה, בסכום של 47,000,000 ₪, וביקשה – שוב – פטור מתשלום אגרה. הבקשה נדחתה על-הסף, וכבוד הרשם הדגיש כי סכום התביעה הראוי אינו יכול לעלות על 3,600,000 ₪ (החלטה מיום 30.5.2010). ערעור על החלטה זו התקבל, והתיק הוחזר לכבוד הרשם לצורך דיון בבקשה לפטור מתשלום אגרה לגופה (פסק-דין מיום 8.2.2011). כבוד הרשם אכן דן בבקשת הפטור לגופה, ודחה אותה בקבעו כי הסכום הסביר של התביעה אינו יכול לעלות על 3,600,000 ₪, וכי יש ביכולתה של המבקשת לשלם אגרה בגין תביעה בסכום זה (החלטה מיום 28.4.2011). המבקשת ערערה על החלטה זו, ופסק-הדין של בית המשפט המחוזי בערעור הוא נשוא בקשת רשות הערעור שהמבקשת חפצה להגיש. בפסק-הדין נקבע כי ככל שהמערערת תשלם אגרה בשיעור של 100,000 ₪, היא תהא פטורה מתשלום יתרת האגרה עד לתביעה בסכום של 20,000,000 ₪.

 

 

 

 

פסק-הדין של בית המשפט המחוזי ניתן, כאמור, ביום 6.6.2011, במעמד הצדדים. המועד להגשת בקשת רשות ערעור הינו תוך שלושים ימים (קרי, בענייננו, עד ליום 6.7.2011). המבקשים הגישו את בקשת רשות הערעור ביום 18.7.2011, קרי: באיחור של 12 ימים. ההליך לא נתקבל לרישום, ולפיכך הוגשה הבקשה להארכת מועד. המבקשת אינה מיוצגת על-ידי עורך-דין ומי שפועל בשמה הוא מנהלה, מר אהוד רן. בבקשה שלפניי נטען כי מר רן אינו עורך-דין וסבר כי עומדים לרשותו 45 ימים להגשת ההליך. בשל טעות זו, וסיכויי ההליך אליבא דהמבקשת, מבוקשת ארכה עד מועד הגשת בקשת רשות הערעור בפועל. המשיבות מתנגדות למתן הארכה המבוקשת.

 

 

 

 

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

 

 

 

 

המועד להגשת בקשת רשות ערעור הוא מועד הקבוע בחיקוק. לפיכך, נדרש "טעם מיוחד" על מנת ליתן ארכה להגשתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). טעמים מיוחדים כאמור נבחנים בכל מקרה לפי נסיבותיו, ולאור מכלול השיקולים הרלוונטיים, כגון: מועד הגשת הבקשה ומשך האיחור; סיבת האיחור; וסיכוייו הלכאוריים של ההליך אשר לגביו מתבקשת הארכת המועד. האיחור בענייננו הוא איחור לא מבוטל – 12 ימים, כאמור. המבקשת טוענת כי אי-הגשת ההליך במועד הקצוב בדין נבעה מטעות באשר לפרק הזמן העומד לרשותה, אולם אין בבקשה טיעון כלשהו לגבי בירור מוקדם שערכה המבקשת בעניין זה. המבקשת אמנם אינה מיוצגת, אך ברי כי עובדה זו כשלעצמה אינה פוטרת אותה משקידה נאותה על קיום סדרי-הדין, שאם לא תֹאמר כך אזי משמעות הדבר היא שבעל-דין לא מיוצג יזכה באופן כמעט אוטומטי לארכה על-יסוד טענה כללית של אי-ידיעת הדין (ראו בעניין זה, למשל, בש"א 6533/98 שרביט נ' שרביט (לא פורסם, 8.11.1998)). ודוק: המועד להגשת בקשת רשות ערעור הוא מועד ברור, ידוע ו מושרש, ואפשר להניח כי בשקידה סבירה יכולה הייתה המבקשת לבררו. אין בבקשה שלפניי כדי ללמד על ניסיון כלשהו מצד המבקשת לוודא כי השערתו של מר רן לגבי המועד להגשת הליך מסוג זה היא השערה נכונה.

 

 

 

 

עוד אציין כי ההליך שלגביו מבוקשת הארכה הוא בקשת רשות ערעור ב"גל גול שלישי" בעניין אגרה, זאת לאחר שהנושא נדון הלוך ושוב הן לפני רשם בית המשפט המחוזי הן בערעורים לפני שופטת בית המשפט המחוזי; כבוד השופטת צ'רניאק קבעה בפסק-הדין נשוא בקשת רשות הערעור כי ככל שהמערערת תשלם אגרה בשיעור של 100,000 ₪, היא תהא פטורה מתשלום יתרת האגרה עד לתביעה בסכום של 20,000,000 ₪. ראוי להזכיר גם כי הערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי, על החלטתו הראשונה של כבוד הרשם ברנר, נמחק מחמת איחור בהגשתו, כך שאפשר היה לצפות כי המבקשת תקפיד ביתר שאת על הגשת הליכי ערעור במועד.

 

 

 

 

כל אלה מטים את הכף לדחיית הבקשה שלפניי. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך-דין למשיבות, בסכום של 1,500 ₪ לכל אחת מהן.

 

 

ניתנה היום, י"ד באב תשע"א (14.8.2011).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11054060_D02.doc טו

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il