|
בבית המשפט העליון
|
|
רע"פ 4869/11 - א'
|
|
בפני:
|
כבוד השופט ס' ג'ובראן |
|
המבקש: |
סלי צפריר |
|
|
נ ג ד |
|
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה מיום 6.6.11 בע"פ 6366-04-11 שניתן על ידי כבוד השופטים: א' טל, ז' בוסתן וע' גרוסקומפף
ובקשה לעיכוב ביצוע
|
|
בשם המבקש: |
עו"ד מירית בן-נתן |
|
החלטה |
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (ע"פ 6366-04-11 כבוד השופטים א' טל, ז' בוסתן, ע' גרוסקופף) מיום 6.6.2011 בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בכפר סבא (ת.פ 1164/09 כבוד השופטת נ' מימון שעשוע) מיום 22.12.2009 בו נדחתה בקשת המבקש לחזרה מהודיה; ועל גזר הדין שניתן ביום 24.2.2011. כמו כן, מצרף המבקש בקשה לעיכוב ביצוע של גזר הדין.
בית משפט השלום בכפר-סבא הרשיע את המבקש ביום 5.5.2009 על יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום: עבירות של ניסיון הסעת תושב זר שלא כדין; מעשה פזיזות ורשלנות ברכב; הסעת נוסעים בשכר; הסעת נוסעים מעל לכמות המותרת וללא חגורת בטיחות; ונהיגה בפסילה, ללא רישיון וללא ביטוח. בטרם ניתן גזר הדין בעניינו, הגיש המבקש בקשה לחזרה מהודאתו. בית המשפט דחה את בקשתו וציין כי השתכנע שהמבקש הודה מתוך רצון חופשי ולאחר היוועצות עם סנגוריו שהכירו את חומר הראיות בתיק ונתנו לו יעוץ משפטי מקצועי וראוי. בית המשפט הוסיף, כי לאחר בחינת חומר הראיות, לא נמצא כל טעם מיוחד של צדק והוכחת חפות, המצדיק חזרה מהודאה שניתנה באופן רצוני ומושכל. בית המשפט גזר על המבקש עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי, 6 חודשי פסילת רישיון וקנס בסך 10,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש והותיר את הרשעתו ואת העונש שהושת עליו על כנם.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה טוען המבקש כי פנייתו במסגרת הליך זה הינה הדרך היחידה להימנע מתוצאה בלתי צודקת ומעיוות דין, ועל כן יש לתת לו רשות ערעור. לדבריו, הודייתו נבעה מהמצב הנפשי הקשה בו היה שרוי שמנע ממנו להפעיל שיקול דעת רציונאלי וכן מהעובדה שהתביעה התנתה את הסכמתה להקלה בתנאי מעצרו, בכך שיודה בעבירות שיוחסו לו. כמו כן, הוא טוען כי התצהיר המהווה ראיה עיקרית למצבו הנפשי בעת מתן ההודאה לא צורף, בשל טעות, למסמכים שהוצגו בפני בית המשפט המחוזי.המבקש מלין על כך שהערכאה שדנה בבקשתו לחזרה מהודאה, קיבלה לידיה את תיק החקירה כולו לצורך עיון. לדבריו, על בית המשפט שדן בבקשת נאשם לחזרה מהודאה, להתרכז בנסיבות בהן ניתנה ההודאה בלבד ולא בחומר החקירה כולו אשר עלול להשפיע על מסקנותיו שלא בצדק. בשולי דבריו, מוסיף המבקש כי עונש המאסר שנגזר עליו, חורג ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה מטעם המשיבה. בקשת המבקש אינה מעלה כל סוגיה חדשה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית אשר טרם נדונה בבית משפט זה, המצדיקה מתן רשות ערעור (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982). עניינו של המבקש נדון כבר בפני שתי ערכאות, אשר קבעו כי הודאתו נעשתה מרצון. כמו כן קבעו, כי הבקשה לחזרה מהודאה איננה נתמכת בבסיס עובדתי וכי אין בראיות שהונחו בפניהן כדי לסתור את הודאתו באופן המצדיק לאפשר לו לחזור מהודאתו. על כן, ומאחר שהמבקש היה מיוצג בעת שמסר הודאתו, אין לטעמי, במקרה דנן, חשש לעיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור. אוסיף, לעניין התצהיר שאמור להעיד על מצבו הנפשי של המבקש ונעדר מהודעת הערעור, כי משקלו הראיתי נדון ונקבע בערכאה הדיונית, ואין בו כדי להעלות או להוריד ממסקנתי. לבסוף, בנוגע לעונש, כלל ידוע הוא, כי רק סטייה ניכרת ממדיניות הענישה המקובלת, תצדיק מתן רשות ערעור (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997) וסטייה כזו אינה מתקיימת בענייננו. די בטעמים הללו בלבד, כדי לדחות את הבקשה.
לגופו של עניין יוער, למעלה מן הנדרש, כי דין הבקשה להידחות. פסקי הדין של הערכאות הקודמות מפורטים ומנומקים. מקובלת עליי מסקנתם לפיה לא הועלו בפני בית המשפט ה"נימוקים המיוחדים" הנדרשים לביסוס הצדקה להתיר חזרה מהודאה. אציין, לעניין טענות המבקש בנוגע לעיון בחומר החקירה על ידי הערכאה הדיונית שדנה בבקשתו לחזרה מההודאה, כי עיון זה שימש את בית המשפט על מנת לבחון האם המבקש הוכיח שנפל פגם ברצונו בעת מתן הודאתו או שאם לא יותר לו לחזור בו מההודאה - יגרם לו עוול. בחינה זו הייתה הכרחית לצורך ההכרעה בבקשה, ולא היה בה כדי לפגוע באופן כלשהו במבקש. על כן לא מצאתי כל מקום להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
סוף דבר, הבקשה נדחית, וממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהוגשה עימה.
ניתנה היום, ב' בתמוז התשע"א (4.7.2011).
|
|
|
ש ו פ ט
|
תביעה רפואית הינה תביעה המוגשת תוך 7 שנים ממועד התגבשות הנזק. רוב המקרים הם רשלנות רפואית בהריון או רשלנות רפואית בלידה. יש לצרף לתביעה חוות דעת רפואית והן מטופלות ע"י עו"ד לרשלנות רפואית אשר בקיאים בתחום ועברו השתלמויות רלבנטיות בנושא.
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11048690_H01.doc שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il