|
בבית המשפט העליון
|
|
ע"א 4078/11 - א'
|
|
בפני:
|
כבוד השופט ח' מלצר |
|
המבקש: |
שלמה הלפרן |
|
|
נ ג ד |
|
המשיב: |
מנהל מיסוי מקרקעין |
|
בקשה לסעד זמני בערעור, בגדרי ערעור על פסק דינה של ועדת ערר לעניין חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק ו"ע 1263/09 שניתנה ע"י כב' השופט וסגן הנשיא (בדימ') ד' בר-אופיר, יו"ר הועדה, ועו"ד דן מרגליות, חבר הועדה
|
בשם המבקש: עו"ד ד"ר אמנון רפאל, עו"ד יעקב לביא
בשם המשיב: עו"ד קמיל עטילה
|
החלטה |
1. בפניי בקשה לסעד זמני בגדרי ערעור על פסק דינה של ועדת ערר לעניין חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (להלן: ועדת הערר), במסגרתו נדחה על הסף עררו בעניין שטחו המבונה של נכס שבגין מכירתו חויב במס.
2. ברקע ההליכים המשפטיים עומדת דירה, אשר המבקש מכר את הזכויות בה לאחר בשנת 1988, בלא שידווח על כך לרשויות המס. דבר המכירה נודע למשיב רק בשנת 1999, עת אותו אחר מכר את זכויותיו בדירה. המשיב הוציא למבקש דרישת הצהרה בגין עסקת המכר, ומשלא נענה – הוציא למבקש שומה, שבגדרה נקבעו מס המכירה ומס הרכישה. המבקש השיג על אותה שומה, לרבות בסוגיית גודל השטח המבונה של הנכס וסכום הוצאות הבנייה למ"ר, אך משלא הביא ראיות – עררו נדחה (וע 1154/04).
המבקש ערער על פסק הדין האמור לבית משפט זה, אשר החליט בהסכמת הצדדים להכריע בערעור על דרך הפשרה, כאשר השאלה היחידה שתעמוד להכרעה היא סכום הוצאות הבנייה למ"ר, וכך עשה (ע"א 2204/07; כלל ההליכים שנסקרו עד הנה יכונו יחדיו: ההליכים הקודמים). ברם בשנת 2009 יזם המבקש הליכים חדשים בעניין שטחו המבונה של הנכס הנמכר (שלא נפרטם), ואשר סופם בדיון בפני ועדת הערר בסוגייה האמורה.
3. המשיב עתר בפני ועדת הערר למחיקת עררו של המבקש, נוכח מיצוי נטען של המחלוקת בהליכים הקודמים. המבקש מצדו עתר לעיכוב הליכי גבייה כנגדו.
ועדת הערר (בהרכב של כב' השופט וסגן הנשיא (בדימ') ד' בר-אופיר, יו"ר הועדה, ועו"ד דן מרגליות, חבר הועדה) קיבלה את בקשת המחיקה, בקובעה – כל חבר ועדה לפי שיטתו – כי המבקש מיצה את זכויותיו הדיוניות בגדרי ההליכים הקודמים. ממילא נדחתה בקשתו של המבקש.
4. המבקש הגיש עתה ערעור על פסק הדין האמור כאשר טענתו העיקרית היא כי שאלת גודל השטח המבונה של הנכס לא הוכרעה בהליכים הקודמים, ולכן לא היה מקום לדחיית עררו על הסף. כן טוען המבקש כי הרכב ועדת הערר היה חסר, ומכאן שפסק הדין שניתן – יש לבטלו.
5. בגדרי הערעור הגיש המבקש בקשה לסעד זמני, במעמד צד אחד, שהיא במוקד הדיון הנוכחי. המבקש טוען כי המשיב מתכוון לפעול לגביית חובו של המבקש כלפיו, בסכום של כ-1.8 מיליון ש"ח, בדרך של מכירת דירת מגוריו (להלן: הדירה). בבקשה לא מצוינים כל פרטים של הדירה, למעט מספר הגוש/חלקה שלה. לבקשה צורפה הודעת המשיב מתאריך 27.1.2011 למבקש, לפיה בדעתו לפנות לראש ההוצאה לפועל ולבקשו לפתוח בהליכים לשם מכירת הדירה. מכירה זו, כך טוען המבקש, תגרום לקבלת תשואה שאינה מקסימלית עבור הדירה. כן תמה המבקש כיצד מהין המשיב למנוע מן המבקש וממשפחתו "כר לישון עליו ושולחן לאכול".
6. המשיב מתנגד לבקשה לסעד זמני, וגורס כי דיונית היה מקום להגישה כבקשה לעיכוב ביצוע. הוא מעריך עוד כי המבקש קיבל העתק מפסק הדין, מושא הערעור, זמן רב לפני שנטען על-ידו, ולפיכך המדובר בערעור שהוגש באיחור – אף שהמשיב טרם השלים את בדיקתו בעניין זה. לגוף הדברים גורס המשיב כי סיכויי הערעור קלושים ואלו גוברים על נטיית מאזן הנוחות לטובת המבקש. המשיב מטעים עוד כי טענת המבקש, לפיה מכירת הדירה כמבוקש לא תביא להשאת הנכס – לא בוססה.
7. יצוין כי המבקש הגיש בקשה להגיב לתשובה האמורה, ובאופן בלתי ראוי הוא אף הגיש במקביל את תגובתו הנ"ל. טעם זה די בו כדי להביא לדחיית הבקשה להוספת תשובה, מה גם שלא מצאתי כי היה בתגובה כדי לשנות מהחלטתי.
8. דין הבקשה שבפניי – להידחות. הטעמים לכך יובאו בקיצור להלן, ואולם טרם שנכנס לאלה נעיר כי טענתו הדיונית של המשיב, לפיה היה על המבקש להגיש את בקשתו בדרך של בקשה לעיכוב ביצוע – איננה מבוססת. אשר לספקותיו של המשיב בשאלה האם הערעור הוגש במועד, הרי שטענה זו תוכל להתברר בגדרי בקשה למחיקת הערעור, שאכן הוגשה, ואשר תיבחן על-ידי הרשמים הנכבדים.
9. דין הבקשה, שהוגשה במעמד צד אחד – להידחות על הסף כבר מחמת אי-גילוי מלא של כל המסמכים הרלבנטיים. המבקש מאשר בבקשתו כי בדיון בפני ועדת הערר, בתאריך 14.12.2010, שבו נכחו רק שניים מחברי הוועדה, הסכים בא-כוח המבקש לקיים את הדיון בהרכב חסר, אולם לסברתו "ממילא לא היתה כוונה להכרעה בהרכב חסר". המבקש לא צירף את פרוטוקול הדיון לבקשתו, ורק המשיב עשה כן. עיון בפרוטוקול מגלה כי מפי בא-כוח המבקש, עו"ד יעקב לביא, נרשם שהוא: "מסכים כי הדיון יתקיים בהרכב חסר. ... אבקש שינתנו החלטות בשתי הבקשות". יו"ר הוועדה החליט בעקבות האמור כי: "נראה כי התיק בשל למתן החלטות בשתי הבקשות. החלטה תינתן על ידינו ותומצא לצדדים ...". דברים אלה ודאי מחלישים עד למאד את טענת המבקש, לפיה לא צפה ולא הסכים שההחלטות יינתנו בהרכב חסר. בכל מקרה, וזה העיקר, ברי כי על המבקש, שעתר לבית משפט זה לסעד זמני במעמד צד אחד, היה להמציא את הפרוטוקול האמור, ומשלא עשה כן – דין בקשתו להידחות על הסף, ולו מטעם זה.
10. על מנת להניח דעתו של המבקש אציין כי דין בקשתו להידחות אף לגוף הדברים. סיכויי הערעור אינם נחזים על פניהם כמבטיחים. מבלי להרחיב, הרי שאדגיש כי קיים לכאורה קושי נכבד לא רק בטענה בדבר המותב החסר, אלא אף בטענה בעניין אי-מיצוי זכויותיו של המבקש, בגדרי ההליכים הקודמים. השיקול היחיד הנוטה לטובת המבקש נעוץ במאזן הנוחות, והוא העובדה שבמכירתה של דירת מגורים עסקינן. עם זאת, אף בעניין זה לא פירט המבקש, כנדרש. אין בתצהירו אמירה פשוטה ומפורשת (למעט התיאור בדבר הסיכון שלא ייוותר לו "כר לישון עליו" וגו'), לפיה זו אכן הדירה היחידה היכולה לשמש אותו ואת משפחתו למגורים. קושי זה מתעצם, בשים לב לכך שהמבקש הוא בעל דרכון אוסטרי בלבד, שלא הובררה זיקתו המדויקת לישראל, או מצבת נכסיו בשתי המדינות. עוד נמנע המבקש מלהבהיר האם אין לו מקורות אחרים כלשהם, שיאפשרו למשיב להיפרע הימנו, כפי זכותו הנטענת, שלא בדרך של מכירת הדירה. שיקול נוסף, המצדיק דחיית הבקשה לעת הזו, הוא שהמשיב רק החל בהליכים ראשוניים למכירת הדירה, והשלמת ההליך איננה עומדת על הפרק לעת הזו, כך שאין כל הצדקה לגרום בשלב זה לעיכובים מיותרים בדרכו של המשיב לגביית החוב מן המבקש.
11. נוכח כל האמור לעיל – דין הבקשה להידחות. המשיב יהיה רשאי לנקוט הליכים בהוצאה לפועל לשם מכירת הדירה. עם זאת, טרם שיושלמו הליכי המכירה והדירה תימכר בפועל, וככל שלא יוכרע הערעור עד אז, ייתן המשיב למבקש הודעה, בהתראה של 21 ימים מראש, בדבר כוונתו להשלים את הליכי המכירה. המבקש יהיה רשאי אז לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב השלמתם של הליכי המכירה של הדירה. ברי כי בקשה מעין זו, אם תוגש, חייבת להיות מפורטת כיאות ומגובה בתצהיר כדין, כמובהר בפיסקה 10 לעיל. מובן גם שאינני נוטע מסמרות בשאלת הצדקתה של בקשה כאמור.
12. המבקש יישא בהוצאות המשיב בקשר עם בקשה זו בסכום של 7,500 ש"ח.
ניתנה היום, ט' אב, תשע"א (09.08.2011).
|
|
|
ש ו פ ט
|
_________________________
תביעות רבות מוגשות בגין שיתוק מוחין. שיתוק מוחין הינו נזק מוחי שיכול להיות קל עד קשה. התמודדות עם שיתוק מוחין לא פשוטה כלל.
בתביעות רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין עשויים להיפסק פיצויי ענק לאור העובדה כי חיים עם שיתוק מוחין הינם סבל להורים ולילדם גם יחד.
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11040780_K03.doc אצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il