עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3866/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תאריך הישיבה: ט"ז באייר התשע"א (20.5.2011)

 

 

 

 

 

 

1. בפני שתי בקשות רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי הנכבד בתל אביב-יפו (כב' השופט צ' קפאח), מכוח סעיף 53(א1)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). בהחלטה, מושא הבקשות, התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט המשפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' ברק-נבו), והוחלט על מעצרם של המבקשים בשתי הבקשות (להלן ביחד: המבקשים) עד לתאריך 23.5.2011.

 

 

 

 

להלן נביא נתונים רלבנטיים לבקשות ונתאר ההליכים שהתקיימו במכלול עד הנה.

 

 

 

 

השתלשלות העניינים

 

 

 

 

2. בתאריך 23.9.2009 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את המבקש 1 ב-בש"פ 3867/11, שרלי נג'אר (להלן: שרלי) – במסגרת ת"פ 40281/08 – בעבירות של ניסיון לגרום חבלה בכוונה מחמירה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, אי ציות לתמרורים ואי ציות להוראות שוטר. בגזר הדין הושתו עליו 40 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי ופסילת רישיון הנהיגה שלו למשך חמש שנים מיום שחרורו מן הכלא.

 

 

 

 

3. לאחר שהחל לרצות את עונשו, עירער שרלי על פסק הדין ב-ת"פ 40281/08 בפני בית משפט זה (ע"פ 2818/10). במסגרת הערעור טען בא-כוחו כי נתגלו ראיות חדשות המוכיחות, כך לסברתו, כי מרשו חף מפשע וכי אדם אחר ביצע את העבירות שיוחסו לו.

 

 

 

 

4. בתאריך 24.1.2011, ניתנה החלטה בבית משפט זה במסגרת ע"פ 2818/10 הנ"ל (בהרכב השופטים: א' א' לוי, ס' ג'ובראן וי' עמית), בגדרה נקבע כי הגם שהראיות החדשות "מעלות קשיים לא מעטים", הדיון יוחזר ל בית המשפט המחוזי לשם הגשתן, ובעקבות כך יחליט בית המשפט אם יש בהליך המשלים כדי להוביל אותו לשנות מהכרעת דינו.

 

 

 

 

5. בתאריך 29.3.2011 התחיל הדיון החוזר בעניינו של שרלי בפני בית המשפט המחוזי הנכבד בתל אביב-יפו ובו העידו שלושה מבין ארבעת המבקשים שלפני. בתום הדיון ניתנה ההחלטה הבאה, מפי כב' השופט ד' רוזן:

"מכלל הדיון שנערך לפני היום עולה כי לגישת ההגנה, קיים אדם ששמו שמעון חבס, שהוא זה אשר נהג ברכב הונדה סיוויק, ובטעות קבע בית המשפט כי הנאשם היה זה שנהג ברכב.

 

 

באי כוח הצדדים מסכימים ועותרים לחקירתו של שמעון חבס, שזומן ל בית המשפט כחוק. בוצעה מסירה כדין...

 

 

הנני מורה איפוא ל משטרת ישראל לפתוח בחקירה מיידית בכל הכרוך ונוגע למעורבותו של שמעון חבס בפרשה...

 

 

ראוי כי המשטרה תפעל במהירות וביעילות, שכן הנאשם נמצא עתה במאסר ויכול שחקירת המשטרה תביא למהפך בתיק ולשחרורו. אשר על כן אבקשך (ראש אגף החקירות – תוספת שלי – ח"מ) להורות על הקמת צוות חקירה מיוחד שיעשה מלאכתו בתיאום עם הפרקליטות, ואפשר בהיוועצות עם פרקליטו של הנאשם – הכל על פי שיקול דעת החוקרים שייקבעו על ידך"

 

 

 

 

6. ככל שניתן להבין מן החומר שלפני ומטענות הצדדים, צוות חקירה מיוחד אכן הוקם ופרקליטות המחוז הורתה למשטרה לפתוח בחקירה, כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד. בתאריך 18.5.2011 ביקשה המשטרה, במסגרת החקירה האמורה, לעצור את המבקשים, בחשד לקשירת קשר, בידוי ראיות ושיבוש מהלכי המשפט. לטענת המשטרה קשרו הארבעה קשר ובידו את הראיות החדשות שהוצגו בפני בית המשפט העליון.

 

 

7. בית משפט השלום הנכבד בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' ברק-נבו) דחה את בקשת המשטרה בתאריך 18.5.2011, בקובעו כי על פני הדברים אכן קיימים עניינים שצריכים להיבדק לעומקם ואולם לא ניתן לעשות הדבר בשלב זה, מבלי להפריע למשפט המתנהל בפני כב' השופט ד' רוזן. בית משפט השלום הנכבד קבע כי אין לפניו מידע מספיק בשביל לקבוע כי יש לאפשר למשטרה להמשיך בכיוון זה. אשר על כן, נקבע כי המבקשים ישוחררו מן המעצר, בכפוף להפקדת התחייבויות עצמיות וערבויות צד ג', הפקדות במזומן ואיסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה עד להחלטה אחרת של כב' השופט ד' רוזן.

 

 

על החלטה זו הגישה המשטרה ערר לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

 

 

 

 

8. בית המשפט המחוזי הנכבד בתל אביב-יפו (כב' השופט צ' קפאח) קיבל את הערר וקבע כי קיים חשד סביר הקושר את המבקשים למיוחס להם. בית המשפט הוסיף וקבע כי המחלוקת הפרשנית לגבי החלטת כב' השופט ד' רוזן מתאריך 29.3.2011 "מיותרת לחלוטין" וכי בנסיבות אלה צדק קצין המשטרה שאמר כי שיקול הדעת היה נתון למשטרה – להחליט באיזה תוואי היא בוחרת לניהול החקירה. בית המשפט הנכבד קמא התרשם עוד כי ישנן פעולות חקירה עדכניות שיש חשש רב לשיבושן אם ישוחררו המבקשים ממעצר ולכן האריך את מעצרם עד לתאריך 23.5.2011 בשעה 12:00.

על החלטה זו משיגים המבקשים בבקשות שלפני.

 

 

 

 

9. מפאת הדחיפות שבעניין זימנתי את הצדדים לדיון בפני עוד ביום שישי, 20.5.2011. בדיון טענו באי-כוח המבקשים כי ההליך שבו נקטה המשטרה הינו בעייתי וכי לא הודע לבא-כוחו של שרלי (הנאשם ב-ת"פ 40281/08) מבעוד מועד כי יש כוונה לחקור את המבקשים, שהם עדי הגנה במשפטו המחודש של שרלי. כן נטען כי לגבי אותם מבקשים, אשר העידו בדיון ההשלמה בפני כב' השופט ד' רוזן, כבר לא מתקיימת עילת מעצר של חשד לשיבוש, שכן עדותם כבר נמסרה. לשיטת באי-כוח המבקשים, החלטת בית משפט השלום הנכבד היתה צודקת ומאוזנת בנסיבות המיוחדות של המקרה.

 

 

 

 

באת-כוח המדינה טענה מנגד כי אין כל בעייתיות בתיק זה המצדיקה מתן רשות ערעור וכי בכל מקרה מדובר בסוגייה ספציפית לעניינם של המבקשים.

 

 

 

 

10. לאחר שקיבלתי בדיון השלמות עובדתיות מסוימות ומסמכים רלבנטיים שלא צורפו במקור לבקשות, ושמעתי את טענות הצדדים בהרחבה – הוריתי כי המבקשים יישארו במעצר עד להחלטה אחרת. יחד עם זאת איפשרתי לבאי-כוח הצדדים להשלים את טיעוניהם בכתב ולהצביע על אסמכתאות משפטיות התומכות בטיעוניהם השונים, ככל שיימצאו כאלה. בהודעותיהם, שהוגשו היום, לא הצביעו באי-כוח המבקשים על אסמכתאות משמעותיות התומכות בטיעוניהם. עם זאת הפנו המבקשים ל"הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11 – השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום" (להלן: הנחיית פרקליט המדינה), בגדרה נקבע, לדעתם, המתווה הנכון שבו יש לנקוט בעת שעולה הצורך לנהל השלמת חקירה לאחר הגשת כתב האישום.

 

 

נוכח חשיבותו של מסמך זה לעניינו אביא את האמור בו להלן:

 

 

"6.11 השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום

 

 

סעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, קובע את סמכותה של התביעה להורות על השלמת חקירה, אם מצאה שיש צורך בכך לקבלת החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.

 

 

בהנחייה זו תפורט הדרך, לפיה יש לנהוג במקרים בהם מעוניינת התביעה להורות על השלמת חקירה לאחר כתב אישום, כאמור בסעיף 61:

 

 

1. ככלל, על התביעה לעשות כל מאמץ על מנת לפתור קשיים ראייתיים שניתן לצפותם מראש, בהשלמת חקירה בטרם מוגש כתב אישום, על מנת למנוע את הצורך בהשלמת חקירה לאחר מכן, אף שקיימת סמכות לכך בחוק.

 

 

2. ככל שמצויים בשלבים מתקדמים של המשפט, לאחר תחילת ההוכחות, ובייחוד לאחר תום פרשת התביעה, תבוצע השלמת חקירה רק במקרים בהם ההשלמה הכרחית להמשך ניהול ההליך המשפטי.

 

 

3. במקרה בו מתעורר צורך חיוני בהשלמת חקירה לאחר הגשת כתב האישום יש להבחין בין שני מצבים:

 

 

א. ככל שמדובר בהשלמת חקירה שאינה כרוכה בחקירה של הנאשם או אחרים, לגביהם הצהיר הנאשם כי הם מהווים עדי הגנה מטעמו, יש לבצע את ההשלמה, ולהעביר לידי ב"כ הנאשם את חומר החקירה שהתקבל במסגרתה, מיד לכשיתקבל.

 

 

ב. ככל שמדובר בהשלמת חקירה שכרוכה בחקירה של הנאשם או אחרים, לגביהם הצהיר הנאשם כי הם מהווים עדי הגנה מטעמו, יש להודיע על השלמת החקירה המתוכננת לנאשם או לב"כ. באם הנאשם או ב"כ יביעו התנגדות להשלמת החקירה, במקרים החיוניים תובא בקשת ההשלמה בפני בית המשפט ותתבקש הכרעתו.

 

 

בנסיבות בהן נוצר הכרח מבחינת התביעה לחקור עד הגנה כתנאי להמשך ניהול המשפט, תבקש התביעה מ בית המשפט לחקור את עד ההגנה.

 

 

4. השלמת חקירה לאחר כתב אישום תיערך רק באישורו של פרקליט המחוז, או ראש יחידת התביעה".

 

 

 

 

11. המדינה שבה וטענה, תוך הפנייה למקרים ספציפיים, כי המשטרה רשאית, ואף חייבת, לפתוח בחקירה, כאשר במהלך ניהולו של משפט פלילי עולה חשד לעבירות נוספות בהקשר של ניהול המשפט. המדינה הוסיפה וטענה כי בתאריך 4.5.2011 נמסר ל בית המשפט המחוזי הנכבד ב תל אביב, הדן בהליך העיקרי, אודות התפתחות החקירה וכי אותו שמעון חבס אותר ונגבתה ממנו הודעה. עם זאת לא עולה מן הפרוטוקול כי בית המשפט עודכן על הכוונה לעצור את המבקש ב-בש"פ 3866/11 ( אליהו אבי) ואת המבקשים 3-2 ב-בש"פ 3867/11 (הערה: שרלי כלוא ממילא בעקבות הרשעתו ב-ת"פ 40281/08 הנ"ל).

 

 

12. עתה, משסקרנו את ההתפתחויות במכלול –הגיעה העת להכריע בבקשות.

 

 

דיון והכרעה

 

 

 

 

13. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין הרשות לערור, החלטתי לנוכח השיקולים המיוחדים של המקרה לדון בבקשות הרשות לערור כאילו ניתנה רשות והוגשו עררים על פי הרשות שניתנה, זאת בהתאם לסמכות המסורה לי בסעיף 53(א1)(2) לחוק המעצרים.

 

 

14. דין העררים להידחות, בכפוף להערותיי בפיסקאות 20 ו-21 שלהלן.

 

 

 

 

15. מעיון בחומר החקירה שהועבר לעיוני בתום הדיון שקיימתי במעמד הצדדים, אף אני התרשמתי, כבית משפט השלום ו בית המשפט המחוזי – כי קיים אכן בדין חשד סביר שהמבקשים עברו את העבירות שבביצועם הם חשודים. מפאת השלב הראשוני שבו מצוי תיק החקירה ונוכח לחץ הזמנים לא ארחיב כאן לגבי נקודה זו. עוד התרשמתי כי מתקיימות שתיים מבין העילות (החלופיות) המנויות בסעיף 13 לחוק המעצרים (הנסיבות שאינן רלבנטיות – הושמטו):

 

 

(א) זו הקבועה בס"ק א(1): "קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר... להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת".

 

 

 

 

(ב) זו המנויה בס"ק א(2): "קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור...".

 

 

 

 

אשר על כן, ונוכח עוצמת החששות הנ"ל – נראה כי בדין קבע בית המשפט המחוזי כי יש להאריך את מעצרם של המבקשים.

 

 

16. על אף האמור בפיסקה 15 שלעיל, לא ניתן להתעלם מן העובדה שהמבקשים הם אמנם עדי הגנה במשפטו של שרלי וכי חקירתם אכן עלולה להשפיע על ניהול משפטו המחודש. מהו איפוא מקור הסמכות לנהל חקירה שכזו ומהם האיזונים הראויים במקרה זה? נבהיר הדברים להלן.

 

 

17. על מקרים כגון אלה חולש, כפי שהדבר מובהר בהנחיית פרקליט המדינה, סעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי), אשר קובע כי תובע רשאי להורות למשטרה להוסיף ולחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם ניהול יעיל של המשפט. כך אכן קרה בעניינו, בעקבות החלטתו של השופט רוזן מתאריך 29.3.2011, כמפורט בהרחבה לעיל.

 

 

18. לשם הבהרת הדרך הדיונית שבה יש לנקוט במצבים שבהם התביעה מורה על השלמת חקירה לאחר הגשת כתב האישום, נקבע בהנחיית פרקליט המדינה כי ככל שמדובר בשלבים מתקדמים של המשפט, לאחר תחילת ההוכחות ובמיוחד לאחר תום פרשת התביעה, השלמת חקירה תבוצע רק במקרים בהם ההשלמה הכרחית להמשך ניהול המשפט (סעיף 2 להנחיה). אשר למקרים שבהם מתעורר צורך חיוני בהשלמת חקירה לאחר הגשת כתב האישום, מבחינה הנחיית פרקליט המדינה בין מצבים שבהם השלמת החקירה איננה כרוכה בחקירה של הנאשם או אחרים המהווים עדי הגנה מטעמו לבין מצבים שבהם השלמת החקירה כרוכה בחקירה של הנאשם, או אחרים המהווים עדי הגנה מטעמו. לגבי מצבים מן הסוג השני, הרלבנטיים לענייננו, נקבע כי יש להודיע על השלמת החקירה המתוכננת לנאשם או לבא-כוחו. באם הנאשם או בא-כוחו מתנגדים להשלמת החקירה, תובא – במקרים החיוניים – בקשת ההשלמה בפני בית המשפט ותתבקש הכרעתו. בנסיבות שבהן נוצר הכרח מבחינת התביעה לחקור עד הגנה כתנאי להמשך ניהול המשפט – תבקש התביעה מ בית המשפט לחקור את עד ההגנה (סעיף 3 להנחיה).

 

 

19. ככל שהצלחתי להבין מן החומר שהובא בפני ומטענות הצדדים, הכוונה לחקור את המבקשים לא הובאה בפני הנאשם או בא-כוחו ובתאריך 4.5.2011 נמסר ל בית המשפט המחוזי הנכבד כי השלמת החקירה מתבצעת, אך לא נמסר על הכוונה לחקור את המבקשים – עדי ההגנה, וממילא לא על הכוונה לעוצרם. על פניו נראה איפוא כי התביעה לא עמדה בכל דקדוקי הנחיית פרקליט המדינה הרלבנטית, ואולם לא ברור איזה משקל יש לייחס לכך בעת בחינת הבקשה לעצור את המבקשים – אם בכלל, שהרי מדובר בהנחייה מינהלית, שניתן לסטות הימנה במקרה המתאים (אף כי ההנחיה מבטאת ככלל מדיניות ראויה). לדעתי מקרה מתאים שכזה נוצר בעת שעולות תהיות לגבי ראיות חדשות, שהגשתן מתבקשת בהליך הפלילי לאחר הרשעה ועולה חשד כי הראיות החדשות מעושות (כפי שהן הנסיבות שבפנינו, ולא ארחיב).

 

 

 

 

20. בנסיבות אלה, נראה כי לעת הזו – אין לקבל את העררים של המבקשים ואולם יש להניח כי ככל שתבקש המשטרה להאריך את מעצרם של המבקשים לתקופה נוספת, יימסרו הסברים מפורטים במכלול ל בית המשפט שידון בבקשה והדברים יתבררו עד תום בפניו. כן יש להניח כי ביני לביני יעודכן גם בית המשפט המחוזי הנכבד הדן בהליך העיקרי (ת"פ 40281/08) בכל ההתפתחויות, לרבות באשר להחלטתי זו, כך שבתזכורת הקבועה להתקיים בפניו בתאריך 26.5.2011 יוכלו הצדדים להוסיף ולטעון בנושא, ככל שיהיה בכך צורך.

 

 

21. לבסוף אציין כי על פני הדברים כל חומר שייאסף במסגרת חקירתם של המבקשים ושל עדי הגנה נוספים במשפטו של שרלי – ייחשב בגדר חומר חקירה רלבנטי במשפטו מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, על כל המשתמע מכך.

 

 

22. נוכח כל האמור לעיל – העררים נדחים איפוא.

 

ניתנה היום, י"ח באייר התשע"א (22.5.2011).

 

 

 

 

 

 

_________________________

 

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11038660_K03.doc דנ

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il