עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 2812/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השופט י' דנציגר:

 

 

 

עניינה של העתירה שלפנינו במתן היתרי שהייה לעותר, נוכח טענתו בדבר סכנה הנשקפת לו אם יוחזר לשטחי הגדה המערבית, לאחר שיסיים לרצות עונש מאסר בפועל אותו הוא מרצה.

 

 

 

 

1. העותר הינו יליד שכם, המרצה עונש מאסר בפועל בן ארבעה חודשים מיום 19.2.2011 אשר הושת עליו בגין שהייה בלתי חוקית בישראל. מועד שחרורו המנהלי ביום 4.6.2011. קודם למאסרו זה ריצה העותר שבעה עונשי מאסר בפועל, בגין הרשעות בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, עבירות רכוש ועבירות סחר בסמים. בעבר פנה העותר מספר פעמים לועדת המאוימים בבקשה כי יינתנו לו היתרי שהייה בישראל נוכח הסכנה הנשקפת לו בשטחי הגדה המערבית. בשנת 2001 ניתן לו היתר שהייה בישראל לתקופה של חודש אך לאחר מכן החליטה הועדה כי אין מקום ליתן לו היתרי שהייה בישראל בהעדר אינדיקציות עדכניות לסכנה הנשקפת לחייו בשטחי הגדה המערבית ולנוכח הסכנה הנשקפת ממנו לשלום הציבור. החלטתה האחרונה בעניין ניתנה בחודש יולי 2006. יצויין כי העותר פנה לועדת המאוימים בשנת 2007 אך בהמשך ויתר על בדיקת טענותיו בדבר הסכנה הנשקפת לו על ידי הועדה.

 

 

 

 

2. בגדרה של העתירה שוטח העותר את קורות חייו וטוען כי נשקפת לו סכנה אם ישוחרר לשטחי הגדה המערבית נוכח החשדות כלפיו כי הוא משתף פעולה עם גורמי ביטחון בישראל, נוכח הודאתו בעבר בשיתוף פעולה כאמור בפני רשויות הביטחון הפלסטיניות (שלטענתו נגבתה תחת עינויים קשים) ונוכח העובדה כי שיתף פעולה עם המשטרה במהלך שהותו בישראל במסירת מידע על מעשי שוד ועסקאות סמים. בנוסף, טוען העותר כי מן העובדה שהוא אינו שב לשטחי הגדה המערבית אלא מעדיף לשהות בכלא יש כדי ללמוד על מידת הסכנה הנשקפת לו ככל שישוחרר לשטחים אלו.

 

 

 

 

3. בתגובתם המקדמית טוענים המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים וזאת בהעדר פנייה מוקדמת מצד העותר לועדת המאוימים שהיא הגורם המוסמך לבחינת טענות העותר. כן נטען כי ככל שהעתירה מכוונת כנגד החלטתה האחרונה של ועדת המאוימים שניתנה כאמור בשנת 2006, הרי שהיא לוקה בשיהוי כבד, שכן חלפו כחמש שנים מאז שניתנה.

 

 

 

 

4. דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. כידוע, קודם להגשת עתירה, על מבקש הסעד לפנות לרשויות המוסמכות ולמצות את ההליכים מולן [ראו: בג"ץ 8686/09 פלוני נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (לא פורסם, 12.11.2009); בג"ץ 661/10 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.3.2010); בג"ץ 2973/10 קדיח נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.5.2010); בג"ץ 1165/10 סנימה נ' שר הפנים (לא פורסם, 3.5.2010)]. העותר לא פנה בעת האחרונה וקודם להגשת עתירה זו לועדת המאוימים ועל כן העתירה לוקה בפגם של אי מיצוי הליכים. אין בפנינו החלטה של הגורם המוסמך ועל כן אין באפשרותנו לערוך ביקורת שיפוטית על ההחלטה שלא להכיר בסכנה הנשקפת לעותר. אין די בעובדה כי בפעמים קודמות דחתה הועדה את טענות העותר בדבר מאוימות ועל העותר להקדים ולפנות תחילה לרשות המוסמכת [ראו: בג"ץ 6939/09 פלונית נ' שר הפנים (לא פורסם, 23.9.2009)]. אציין כי לא נראה שהעתירה מופנית כנגד החלטת ועדת המאוימים משנת 2006 אך אף אם הייתה היא מכוונת כנגדה, בצדק טוענים המשיבים כי לוקה היא בשיהוי ניכר.

 

 

 

 

5. אשר על כן, העתירה נדחית. נוכח נסיבותיו האישיות של העותר, אין צו להוצאות.

 

 

 

 

ניתן היום, ‏י"ט אייר תשע"א (23.5.2011).

 

 

 

 

למידע נוסף - עורכי דין בישראל- תביעות רשלנות רפואית

 

 

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11028120_W05.doc חה

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il