עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1947/10

מידע חשוב על רשלנות רפואית בניתוח, או מקרי רשלנות רפואית בהריון או כאלו שהם רשלנות רפואית בלידה ניתן למצוא באתר זה בקטגוריית רשלנות רפואית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השופטת א' חיות:

 

 

 

1. עניינה של העתירה בבקשת העותר כי תתקבל בקשתו להתאזרחות מכוח סעיף 5 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות). על פי המתואר בעתירה העותר, יליד יהודה ושומרון, קיבל ביום 2.10.1996 רשיון לישיבת קבע בישראל ותעודת זהות ישראלית לאחר שנישא לאזרחית ישראלית. אולם זמן קצר לאחר מכן, ביום 23.2.1997, התגרשו השניים וכעבור מספר שנים, ביום 8.8.2006, נישא העותר בשנית לאזרחית אוקראינה, בארץ מגוריה. לאחר נישואיהם ביקשה אשת העותר היתר כניסה לישראל ואילו העותר הגיש בקשה להתאזרחות וכן בקשה לאיחוד משפחות עבור אשתו. לטענת העותר המשיבים לא נתנו כל החלטה בבקשתו להתאזרחות עד אשר הגיש עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 5240/08) ובעקבותיה הם הודיעו, ביום 26.4.2009, על דחיית הבקשה. העתירה בבג"ץ 5240/08 נמחקה לבקשת העותר, ועתה הוא שב ועותר בפנינו להורות למשיבים להעניק לו אזרחות ישראלית בהדגישו כי מרכז חייו בישראל וכי הוא עומד בכל הקריטריונים הקבועים בסעיף 5 לחוק האזרחות.

 

 

 

 

2. המשיבים טוענים כי יש לדחות את העתירה על הסף נוכח העובדה שבעתירה בבג"ץ 5240/08 הנ"ל, לאחר תיקונה, עתר העותר לסעד זהה לזה המתבקש בגדר העתירה דנן, אך היא נמחקה לבקשתו לאחר הגשת התגובה מטעמם. המשיבים מדגישים כי העותר הגיש את העתירה שבפנינו מבלי שהגיש להם בקשה חדשה או פנה אליהם בשנית לבחון את עניינו ועל כן הוא למעשה שב ועותר לביטול אותה החלטה שביטולה התבקש בעתירה הקודמת שהגיש ושנמחקה לבקשתו. המשיבים מוסיפים וטוענים כי לעתירה שבפנינו צירף העותר ראיות ומסמכים חדשים, ואלו לא עמדו לנגד עיניהם כאשר דחו את בקשתו להתאזרחות, ובנסיבות אלו הם סבורים כי אם העותר מעוניין בכך עליו להגיש בקשה חדשה להתאזרחות המתבססת על נתוניו העדכניים, אליה יצרף את כל הראיות והמסמכים שברשותו, והיא תיבחן על ידם לגופה.

 

 

 

 

נוכח האמור בתגובת המשיבים נדרש העותר להודיע האם הוא עומד על העתירה או מבקש למוחקה (החלטות מיום 7.3.2011 ומיום 12.5.2011). ביום 19.6.2011 הודיע העותר כי הוא עומד על העתירה, אך זאת ללא כל התייחסות לטענות המשיבים.

 

 

 

 

3. דין העתירה להידחות על הסף.

 

 

 

 

הלכה היא כי טרם פנייה לבית המשפט על העותר למצות הליכים ולפנות אל הרשות המינהלית לשם קבלת הסעד המבוקש, על מנת שהרשות תבחן את טענותיו, תגבש עמדתה ותיתן החלטה בעניינו. על כן, מקום שבו מוגשת עתירה מבלי שקדמה לכך פנייה לרשות המוסמכת, אין בית משפט זה נדרש לה בהיותה לוקה באי מיצוי הליכים (ראו בג"ץ 6147/10 פלונית נ' משרד הפנים, פסקה 3 (5.10.2010)). בענייננו, וכעולה מתגובת המשיבים, לאחר שהעתירה בבג"ץ 5240/08 נמחקה לבקשת העותר, הוא לא פנה שוב למשיבים בבקשה כי יבחנו ראיות ומסמכים חדשים אשר יש בידיו התומכים, לטענתו, בבקשתו ובחר להציג אותם לראשונה בבית משפט זה. העותר אף לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו בהחלטתי מיום 7.3.2011 לספק לכך הסבר אלא הודיע באופן סתמי כי הוא עומד על העתירה. בנסיבות אלה יש להניח כי האמור בתגובת המשיבים משקף נכונה את פני הדברים ומכאן מתבקשת המסקנה כי העותר אכן לא מיצה את ההליכים בעניינו טרם שהגיש את העתירה דנן.

 

 

 

 

 

 

העתירה נדחית, אפוא, על הסף. העותר רשאי, כעמדת המשיבים, להגיש בקשה חדשה להתאזרחות וככל שבקשתו זו תדחה, שמורות לו כל זכויותיו וטענותיו.

 

 

 

 

אין צו להוצאות.

 

 

 

 

ניתן היום, כ"ז בסיון תשע"א (29.6.2011).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10019470_V16.doc לב

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il