רשלנות רפואית - כריתת רחם, אובדן של הרחם

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם
הדפסה



תובעת 5 מיליון ₪: איבדתי את הרחם ואת הסיכוי ללדת

בבית משפט המחוזי בת"א הוגשה הבוקר תביעה שעניינה רשלנות רפואית מזעזעת, אשר ארעה במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר. בעקבות ביצוע פעולת גרידה במקום בו היה נדרש טיפול אחר, נגרם נזק קשה ובלתי הפיך לרחמה של התובעת עד שאיבדה את הרחם ונותרה ללא יכולת להרות.

האשה, בת 35 מראשל"צ ובעלה, תובעים באמצעות באי כוחם עו"ד טל נבו ועו"ד ענת מולסון פיצוי המוערך בחמישה מיליון ₪ בגין אובדן הרחם ואי היכולת ללדת בנוסף לנזקים נפשייים אשר נגרמו להם.

פרופ’ מומחה במיילדות וגניקולוגיה, מי שניהל בפועל במשך שנים רבות מחלקת נשים ויולדות בבי"ח במרכז הארץ, בדק את התיעוד הרפואי הרלבנטי בעניינה של התובעת וקבע בחוות דעתו, אשר צורפה לכתב התביעה כי לאור הממצאים לאחר הניתוח הקיסרי שבוצע לתובעת ולאור תוצאות בדיקת ה- US היה על הצוות הרפואי להניח כי הדימום הלדני בגינו פנתה התובעת לבי"ח נגרם כתוצאה מאי התחדשות הרירית העוטפת את הרחם באזור התפתחות השליה והחלמתו, וכי לא מדובר בשאריי שליה.

המומחה קובע כי עם הגיעה של התובעת לבית החולים היה על הצוות הרפואי ליתן טיפול תרופתי לעצירת הדימום ולכיווץ הרחם בהקדם האפשרי ולהימנע מכל פעולה פולשנית אשר עלולה לפגוע בפוריות. הצוות הרפואי לא ביצע דיון קליני על סיבות הדימום וקביעת אבחנה מבדלת בטרם התקבלה החלטה שגויה על ביצוע הליך ריקון הרחם.

לדברי המומחה, השאיבה של הרחם בוצעה בצורה אגרסיבית וגרמה לפגיעה באזור השרשת השליה בפרט וביתר שטחי חלל הרחם, לרבות בשכבת השריר. החומר הרב שהוצא בשאיבה מן הרחם, הכיל את המרכיבים האופייניים של אזור השרשרת השליה.

לסיום קובע המומחה כי כתוצאה מן הנזק שנגרם לדפנות הרחם ושכבת השריר בביצוע שאיבת הרחם הפולשנית התפתחו הדבקויות קשות, שאטמו את חלל הרחם ובכך אבד כושרו התפקודי לחלוטין.

כתוצאה מאבחון שגוי וביצוע פעולות באופן רשלני ואגרסיבי, נפגעה פוריותה של התובעת והפכה לעקרה. המומחה קובע בחוות דעתו, נכות בשיעור 40%.

התובעים טוענים כי רשלנות ביה"ח גרמה לאובדן כושר תפקודי מלא של הרחם, ולפגיעה בפוריותה של התובעת והפיכתה לעקרה, כאשר עד ליום זה וחרף ניסיונות ניתוחיים חוזרים לתקן את הרחם, לא צלח הדבר.

חרף הטיפולים האינטנסיביים שעברה התובעת, לא ניתן היה להחזיר את האנטומיה והתפקוד לרחם, לכן הומלץ לתובעים להביא ילדים נוספים על ידי פונדקאות.

בעקבות הטיפולים האינטנסיביים, הן להחזרת האנטומיה והתפקוד לרחם והן לפונדקאות, נגרמו לתובעים הפסדי שכר רבים בגין היעדרויות רבות מעבודתם ויגרמו להם הפסדים ניכרים גם בעתיד.

בנוסף נגרמו לתובעים ויגרמו להם גם בעתיד הוצאות כספיות רבות, הכוללות הוצאות רפואיות לטיפולי הפריה חוץ גופית והשתלת העוברים ברחמה של פונדקאית, וכן, שכר הפונדקאית לרבות בדיקותיה, הוצאות נסיעה לצורך קבלת טיפולים אלו והמעקב אחר תהליך הפונדקאות. סבל קשה מאוד נגרם לתובעים גם בשל שלילת חווית ההריון הלידה והכמיהה לילד משלהם בסוף תהליך הריון רגיל.

לתובעים נגרם נזק נפשי כתוצאה מהפגיעה הקשה. מדובר בפגיעה בדימוי העצמי, לתחושה זו יש משנה תוקף במקרה זה, בו האיבר שאבד הינו חלק מרכזי מהדימוי הנשי של התובעת.

הם מבקשים מבית המשפט פיצוי המוערך בחמישה מיליון ₪.