3104/11

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת הבכירה אהד) מיום 20.3.11 בתיק עפ"ת 48896-02-11, בגדרו התקבל באופן חלקי ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה ברמלה (השופטת שלזינגר שמאי) בפ"ל 425/07 מיום 5.1.11. עניינה של הבקשה – חומרת העונש שהושת על המבקש בעבירת נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה, רשיון רכב וביטוח.

רקע והליכים

ב.        על פי כתב האישום המתוקן בו הודה המבקש ולפיו הורשע, נמצא נוהג ברכבו בזמן תקופת פסילה שנגזרה עליו בגין עבירה בתיק קודם (2951/06). נוסף על כך המבקש ידע בעת שנהג, כי אינו אוחז ברשיון נהיגה שכן אינו מורשה לנהוג, וכי נהג ללא ביטוח וללא רישיון רכב בתוקף.

ג.        בגין אלה גזר בית משפט השלום את דינו של המבקש לשנתיים מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי, פסילת רישיון לשנתיים, פסילה על תנאי למשך חצי שנה וכן התחייבות להימנע מהעבירות בהן הורשע. בגזרו את דינו, נתן בית המשפט דעתו לכך שאף שהמבקש אינו מורשה לנהיגה, עלה בידו לצבור ארבע עשרה הרשעות תעבורה קודמות, בהן שמונה בגין נהיגה ללא רישיון. העבירה האחרונה בה הורשע המבקש היא נהיגה בזמן פסילה, ובגינה נפסל המבקש מהחזקת רישיון למשך שנתיים נוספות, וכן הוטל עליו מאסר בפועל של 15 חודשים. לחובתו של המבקש גם שלוש הרשעות קודמות בפלילים, בגין נהיגה ללא רישיון ושימוש בלתי חוקי ברכב, אשר גם בשלהן נפסל המבקש מלנהוג למשך תקופה ארוכה. נוסף על אלו, למבקש הרשעות רבות בעבירות אלימות, סמים ורכוש בגינן ריצה מאסרים ממושכים. בשל הישנות העבירות כמתואר ובשל חומרת העבירות בהן הורשע במקרה הנוכחי, קבע בית המשפט כי יש צורך בעונש מוחשי, כדי שהמבקש יפנים את חומרת העבירות בהן הוא מורשע שוב ושוב. מנגד, נשקלה לזכותו הודאתו.

ד.        המבקש עירער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי, וערעורו התקבל, כך שעונש המאסר בפועל הופחת ל-15 חודשים. בית המשפט עמד על חומרת העבירות בהן הורשע המבקש והישנותן, אולם ציין, כי בית משפט השלום לא היה ער לכך שעבירתו האחרונה של המבקש, בגינה סיים לרצות 15 חודשי מאסר בפועל, אירעה לאחר מועד עבירה זו, ועל כן אין מקום לקבוע על סמך עבירה זו, כי המבקש לא למד לקח מן ההליך המשפטי הקודם והעונש שהוטל עליו.

הבקשה

ה.        בבקשה נטען, כי העונש שנגזר על המבקש חורג ממדיניות הענישה הנוהגת. כן נטען, כי בית המשפט המחוזי לא התחשב דיו בכך שהמבקש הורשע על עבירה דומה שנעברה לאחר זו בה הורשע עתה, ובגינה נשלח גם למאסר של 15 חודשים, ובחיבורן של שתי תקופות המאסר יש סטיה ניכרת עוד יותר ממדיניות הענישה.

דיון והכרעה