תיקון 3 לפקודת הקרקעות - הפקעות

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם
הדפסה

פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 – תיקון מס' 3, התש"ע -2010                                                                      מאת עו"ד גיא אורן ועו"ד דנית הרוש

 

מאז שנות ה-90 השימוש בפקודת הקרקעות הולך ופוחת זאת מאחר והפקודה מבחינה רעיונית מהפקעה לפני תכנון להבדיל מהפקעה הנעשית לפי חוק התכנון והבניה לאחר תכנון מוקדם לפני הפקעה. על פניו מדובר במצב בעייתי וזאת מאחר והפקודה בעצם "שמה את העגלה לפני הסוס".

 

ביום 15/2/2010 נכנס לתוקפו תיקון מספר 3 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), התש"ע-2010, אשר חוקק בעקבות הלכת קרסיק[1] , לפיה קרקע שהופקעה מבעליה ולא נעשה בה שימוש למטרה ציבורית, תוחזר לבעליה, וזאת מכוח ההגנה שניתנה לזכות הקניין של בעל הקרקע המופקעת המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. התיקון האמור הביא עימו מס' חידושים, ושינויים במצב המשפטי הקיים, שיש בהם כדי לשנות את פניה של הפקודה הקודמת. חלק מהשינויים מיטיבים את מצבו של בעל הקרקע, כגון הסדרת נושא ביטול ההפקעה או השבת הקרקע לבעלי הקרקע לאחר שהופקעה או רכישה מחדש של הקרקע וחלקם מרעים את מצבו, כגון חסימת דרכו של בעל הקרקע להגיש תביעה בגין השבת הקרקע או פיצויים בגין חלוף תקופת ההתיישנות.

 

להלן יוצגו חלק מהחידושים/השינויים המוצאים בפקודה החדשה כיום:

  1. לאור הפקודה החדשה הסמכות להפקיע נתונה לשר האוצר. הוקמה וועדה מייעצת, המורכבת ממספר חברים (כגון מנהל רשות מקרקעי ישראל, השמאי הממשלתי, נציג לשכת עוה"ד וכו'), אשר ממליצה לשר האוצר לפעול עפ"י הסמכויות שנתנו לו בפקודה.
  2. במסגרת הפקודה הוספו מספר מטרות ציבוריות מוגדרות להפקעה, המעוגנות בסעיף 2 לפקודה במסגרת הגדרת "צורך ציבורי" או "צורך לתשתית ציבורית".
  3. נקבעה בפקודה זכות שימוע לנפקע בטרם ביצוע ההפקעה במטרה לשכנע את הרשות שלא להפקיע.
  4. נקבעו פרקי זמן חדשים בהליך הפקעה כדלקמן:
  1. במידה והרשות לא תוציא הודעה לפי סעיף 7 תוך 4 שנים- תבוטל ההפקעה.
  2. במידה ולא תיתפס חזקה ותסתיים תקופת תחילת הביצוע- תבוטל ההפקעה.
  3. במידה ולא תיתפס חזקה ויסתיים הצורך הציבורי ושר האוצר לא יחליט על צורך ציבורי אחר- תבוטל ההפקעה.
  4. במידה והרשות לא תחל בביצוע הצורך הציבורי בתוך תקופת הביצוע ושר האוצר לא יחליט על צורך ציבורי אחר (ס' 14 (1ב)(ב)(1), הסעד שיכול לעמוד לנפקע הינו השבת הקרקע.
  5. במידה ולא תחל הרשות בביצוע הצורך הציבורי ויסתיים הצורך הציבורי בקרקע ושר האוצר לא יחליט על צורך ציבורי אחר  (ס' 14 (1ב)(ב)(1), הסעד שיכול לעמוד לנפקע הינו השבת הקרקע.
  6. במידה והרשות התחילה בביצוע הצורך הציבורי ותם הצורך הציבורי שלשמו הופקעה הקרקע ושר האוצר לא החליט על צורך חדש (ס' 14ב(ב)), יכולה לעמוד לנפקע הזכות לרכישה מחדש של הקרקע.
  7. במסגרת הפקודה נקבעה גם הוראה באשר להתיישנות הסעדים כפי שזו מעוגנת בסעיף 14ד(ב) ולפיה, במידה ויחלפו 25 שנים ממועד פרסום הודעה לפי ס' 7, ושר האוצר לא יחזור בו מההפקעה ולא יודיע לבעלים על זכותו לרכוש מחדש את הקרקע, רשאי שר האוצר להחליט כי הזכויות שנרכשו דרושות לצורך ציבורי שונה ממטרת הרכישה המקורית, או להשתמש בזכויות כאמור לכל מטרה אחרת בלא תשלום פיצוי נוסף. לפיכך, אם בעל הקרקע לא יתבע השבת הקרקע תוך 25 שנה ממועד פרסום הודעה על הפקעה לפי סעיף 7 כשתם הצורך הציבורי תתיישן זכות תביעתו להשבת הקרקע והוא לא יוכל לקבלה בחזרה מהרשות המפקיעה. בהקשר זה, אין הפקודה מספקת הגנה לבעלי קרקעות היסטוריות, שהופקעו לפני 1985, שכן חלפה תקופת ההתיישנות לגבי אותם בעלי קרקע, שכן הפקודה נכנסה לתוקף ביום 15.2.10 וממועד זה מונים רטרואקטיבית  25 שנה.
  8. במסגרת הפקודה נקבע כי לרשות המפקיעה עומדת האפשרות להחליף את המטרה הציבורית לשמה הופקעה הקרקע מלכתחילה במטרה ציבורית אחרת.
  9. נקבעו מנגנונים שונים להגשת תביעה ע"י בעלי קרקע לקבלת פיצויים בגין ההפקעה.

 

עד כה הוצגו מקצת השינויים והחידושים שנעשו במסגרת פקודת הקרקעות החדשה, כמובן שעיון מעמיק בפקודה מעיד על כך שאכן בוצעו בה מספר שיפורים לעומת המצב הקודם (שחלקם מוצגים לעיל), ואשר יש בהם כדי לקדם את ההגנה על זכות הקניין של בעלי קרקע כפי שזו מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יחד עם זאת, התיקון לפקודה חוקק בעקבות פס"ד קרסיק, ולא נתן מענה לאותם בעלי קרקעות היסטוריות, שמבחינתם נותקה הזיקה הקניינית בינם לבין הקרקע, ואין באפשרותם לתבוע סעדים בגין ההפקעה, אפילו לא מומשה המטרה הציבורית שביסוד ההפקעה.

 

אף על פי שנדמה כי יש בתיקון האמור כדיי לסלול דרך חיובית יותר להליך ההפקעה, (הן בעבור הנפקע, והן בעבור הרשות), עדיין סבורים אנו כי  מעוררת היא מספר לא מבוטל של בעיות, לרבות בנושא פרשנות הפקודה, אשר לבטח ירבצו לפתחם של בתי המשפט בשנים הקרובות.

 

חשוב לציין כי לתיקון 3 לפקודה חשיבות מכרעת לגבי מגרשים שיופקעו מבעלי קרקע במגזר החקלאי או העירוני  ע"י מע"צ (כגון, לצרכי הרחבת כבישים, בניית מחלפים או צרכים ציבוריים אחרים)  או רשויות מקומיות ו/או רשויות ממשלתיות אחרות לצרכים ציבוריים אחרים, ככל שההפקעה תבוצע עפ"י פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, וזאת להבדיל מהפקעות עפ"י חוק התכנון והבניה לאחר תכנון, לפיו קיים משטר הפקעות וסעדים שונה בתכלית מהפקודה.

* הכותבים הינם עורכי דין במשרד עורכי דין אורן את הרוש, העוסק בתחום המקרקעין.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 


[1] בג"צ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד נה (2) 625