במאמר הקודם הסברנו את מהותה של זכות המצרנות (Preemption Right) שעניינה, אם לתמצת למשפט קצר וברור, זכות הקדימה של בעלי מניות מסוימים לרכוש מניות שהחברה מתכוונת להציע למשקיעים חיצוניים.
במאמר הנוכחי נעסוק בזכותם של בעלי מניות מסוימים לרכוש מניות שבעל מניות אחר בחברה מבקש למכור או להעביר, וכן לממש את מניותיהם על ידי הצטרפות לאותה מכירה.
זכות סירוב ראשונה (ROFR – Right of First Refusal)
בדומה לזכות המצרנות, גם במקרה של זכות הסירוב הראשונה, לבעלי המניות הזכאים זכות ראשונים לקבל את ההצעה לרכוש את המניות. אלא שהפעם החובה להציע לאותם בעלי מניות זכאים לרכוש את המניות מוטלת על בעל המניות המבקש למכור או להעביר את מניותיו (כולן או חלקן). זאת בשונה מזכות המצרנות שם החובה מוטלת על החברה.
רצה בעל מניות למכור או להעביר את מניותיו בחברה – חייב הוא להציע קודם כל את המניות, באותם תנאים שבהם ביקש למכור או להעביר אותן, לבעלי המניות הזכאים.
גם כאן, התקנון יפרט את ההליך הפרוצדורלי שיש לקיים על מנת שהחובה תתמלא (העברת הודעה לבעלי המניות הזכאים, משך הזמן שניתן לבעלי המניות הזכאים להשיב על ההצעה וכד').
זכות זו לא תתקיים בהעברת המניות ל"נעברים מותרים" (Permitted Transferees), מונח שיוגדר בתקנון ויכלול את כל אותם חריגים לזכות. למשל העברה בין חברות קשורות (חברת אם לחברת בת), העברה בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה וכד'.
וכי למה זה טוב? בדומה לזכות המצרנות, גם במקרה של ROFR, ניתנת לבעלי המניות הזכאים האפשרות לשמר את אחזקותיהם בחברה ובמידה והתקנון מציין זאת, אף האפשרות להגדיל את אחזקותיהם בחברה, וזאת בעדיפות על פני בעלי המניות האחרים ו/או המשקיעים החיצוניים.
זכות הצטרפות למכירה (Co-Sale Right)
יתכן ותחת ה ROFR יווצר מצב בו נותרו בידי בעל המניות המוכר, מניות שלא נדרשו על ידי בעלי המניות הזכאים, והוא בוחר להמשיך בתהליך המכירה ולמכור למשקיע חיצוני.
במקרה כזה בעלי המניות הזכאים רשאים להצטרף למכירה ולמכור את מניותיהם שלהם למשקיע החיצוני, באותם תנאים שבהם מציע בעל המניות הראשון את מניותיו למכירה.
גם כאן, יש הליך פרוצדורלי ברור המפורט בתקנון – בעל המניות הראשון מציע לבעלי המניות הזכאים להצטרף למכירה, ובהתאם לביקוש יוחלט כמה מניות יוכל כל משתתף למכור (בד"כ על בסיס החלק היחסי של אחזקותיהם בחברה).
זכות ההצטרפות למכירה נותנת לבעלי המניות הזכאים את האפשרות לממש את כל או חלק ממניותיהם, והסיבות לכך יכולות להיות רבות ומגוונות. כל בעל מניות וסיבותיו הוא.
בכן, ראינו בשני המאמרים האחרונים כי זכויות בעלי מניות בחברה אינן מסתכמות אך ורק בזכות ההצבעה והזכות לדיבידנד, וכי במקרים מסוימים החברה יכולה לקבוע בתקנונה זכויות נוספות לבעלי המניות (כולם או חלקם) שנותנות להם את האפשרות לשמר ואף להגדיל את אחזקותיהם בחברה.
במאמר הבא אדון בסעיפים נוספים שקשורים למכירת/העברת מניות בחברה, אבל דווקא מהצד שמגביל או לחילופין מחייב את בעל המניות למכור או להעביר את מניותיו.