2537/11

2.        במסגרת עת"א 143-04-10 עתר המבקש לכך שיותר לו לעיין במאגרים משפטיים ובפסיקה, וכי תינתן לו גישה למאגרים משפטיים מקוונים. העתירה ב-עת"א 143-04-10 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז, אשר ביום 30.8.2010 החליט על מתן פטור מאגרה למבקש. ביום 8.2.2011 הורה בית המשפט המחוזי מרכז על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לנוכח מעברו של המבקש לבית סוהר אחר. המשיב 1 הגיש את תגובתו ל-עת"א 143-04-10 ולעתירות נוספות שהגיש המבקש. בפתח התגובה טען המשיב 1 כי המבקש הינו עותר סדרתי, אשר "מציף" את בית המשפט בעתירות רבות, חלקן עתירות סרק. כן נטען כי העתירות הרבות שהוגשו על ידי המבקש מצריכות מהמשיב 1 זמן רב, והופכות את הטיפול בהן לבלתי אפשרי. על כן, ביקש המשיב 1 מבית המשפט כי ייתן לו הוראות בדבר אופן הטיפול בעתירות נשוא התגובה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ש' פרידלנדר) קבע כי המבקש יוכל להגיב לתגובת המשיב 1 ולבקשתו למתן הוראות עד ליום 17.3.2011.

3.        לפני שחלף המועד להגשת התגובה, ניתן ביום 14.3.2011 פסק הדין שהוזכר לעיל, שניתן כאמור בעתירה אחרת שהגיש המבקש (עת"א 47483-10-10) לפיו כל העתירות התלויות והעומדות של המבקש, שלא שולמה בגינן אגרה, יימחקו. בעקבות החלטה זו, נמחקה, כאמור, גם עתירתו של המבקש ב-עת"א 143-04-10, לפני שתם הזמן שהוקצב על ידי בית המשפט להגשת תגובתו. בקשה שהגיש המבקש לביטול פסק הדין, ככל שהוא נוגע ל-עת"א 143-04-10, בכל הנוגע לגישה למאגרים משפטיים, נדחתה ביום 23.3.2011. כנגד פסק הדין המוחק למעשה את עתירתו ב-עת"א 143-04-10 הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שלפנינו. המבקש טען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שנתן את פסק דינו בטרם חלף המועד להגשת תגובתו של המבקש, מועד עליו הורה בית המשפט. על כן, עתר המבקש לביטול פסק הדין בכל הנוגע ל-עת"א 143-04-10, ולחלופין, כי תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני בית המשפט. 

4.        המשיבים, בתגובתם, מסכימים כי יש להחזיר את הדיון ב-עת"א 143-04-10 לבית המשפט המחוזי, מהטעם שבית המשפט המחוזי הורה על מחיקת כל העתירות של המבקש בהן לא שולמה האגרה. ואולם, בעתירה נשוא הבקשה, ניתן כאמור למבקש פטור מאגרה, ולכן היא לא באה בגדר העתירות אליהן התייחס פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

5.        החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. נוכח הסכמת המשיב דין הערעור להתקבל במובן זה שהדיון ב-עת"א 143-04-10 יוחזר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, על מנת שידון בעתירה לגופה. ממילא אין צריך להכריע האם אכן נמחקה עתירתו בטרם חלף המועד להגשת התגובה.   

6.        לאחר שנכתב פסק דין זה, הגיש המבקש, מבלי שקיבל רשות לכך, תשובה לתגובת המשיבים. בתשובתו, טען המבקש כי הוא מסכים לכך שהדיון ב-עת"א 143-04-10 יוחזר לבית המשפט המחוזי. יחד עם זאת המבקש לא הסתפק בכך, אלא הוא הוסיף וביקש את ביטולו של פסק הדין ב-עת"א 47483-10-10, מאחר שזה ניתן לפני תום המועד לקבלת תגובת המבקש. טענה זו לא ניתן לקבל. המבקש צירף לבקשתו רק את החלטת בית המשפט ב-עת"א 143-04-10, המתירה לו להגיש תגובה עד ליום 17.3.2011, ולא צירף כל מסמך המעיד על כך שגם ב-עת"א 47483-10-10 הותר לו להגיש תגובה עד ליום זה. בנסיבות אלה אין בידנו להיעתר לבקשתו של המבקש.   

7.        הדיון בעתירה 143-04-10 יוחזר אפוא לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. אין צו להוצאות.

           ניתן היום, ‏‏כ"ח ניסן, תשע"א (2.5.2011).

_________________________