פעולת רישום מקרקעין
על פי ההוראות שבחוק, תנאי לכיבודה של זכות במקרקעין הוא רישומה בפנקסי המקרקעין, הצורך בפומביות נובע מכך שהזכות הקניינית היא זכות שחלה כלפי כל העולם (In Ram) וכולם צריכים להיות מודעים לזכות כדי לכבדה. כל עוד לא נרשמה הזכות – יש למקבל הזכות, זכות חוזית, שתוקפה הוא בין הצדדים בלבד (In Persona).
יודגש, כי בהתאם לסעיף 1 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969, רישום המתבצע בגוף שאינו לשכת רישום המקרקעין, כגון: רישום המתבצע במנהל מקרקעי ישראל או בחברה משכנת - אין לו תוקף לפי חוק המקרקעין.
בישראל המקרקעין נחלקים לשני סוגים: מקרקעין רשומים ומקרקעין שאינם רשומים.
רק המקרקעין הרשומים מופיעים באחד משלושת הפנקסים[תקנה 6 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש"ל – 1939]:
האבחנה בין פנקס השטרות לפנקס הזכויות מקבל ביטוי במספר מישורים:
1) מקרקעין הרשומים בפנקס הזכויות – הרישום מהווה ראיה חותכת לתוכנו.
2) מקרקעין הרשומים בפנקס השטרות – הרישום מהווה ראיה לכאורה לתוכנו.
1) כאשר אדם רכש מקרקעין הרשומים בפנקס הזכויות, בתמורה ותוך הסתמכות בתום לב על רישום שגוי – זכותו תעמוד לו חרף הטעות.
2) הכלל בנוגע להסתמכות על רישום שגוי לא חל במקרקעין הרשומים בפנקס השטרות.
1) כאשר מדובר ב מקרקעין הרשומים בפנקס הזכויות – לא חלה התיישנות לגבי תביעה לקיום זכות רשומה. אין בכך כדי למנוע טענת התיישנות שאדם היה זכאי לטעון לפני תחילת חוק המקרקעין.
2) כאשר מדובר ב מקרקעין הרשומים בפנקס השטרות – תקופת ההתיישנות היא 15 שנה.
קיימים חמישה סוגי זכויות במקרקעין (רשימת זכויות סגורה):
הערה – שאילה - זכות שהוקנתה שלא בתמורה להחזיק בקרקע ולהשתמש בהם שלא לצמיתות.
האמור בכתב זה אינו מהווה חוות דעת או יעוץ מקצועי או משפטי, נשמח לעמוד לרשותכם במתן הבהרות והסברים, ולקבל הערות או תגובות.
להתייעצות ראשונית ויצירת קשר | טל: 09-7655502 | פקס: 09-7653763 | התע"ש 20, כפר - סבא 44425