עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1364/11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"פ 28449-05-10, כבוד השופטים ד' ברלינר - נשיאה, ג'' קרא ו-מ' סוקולוב) מיום 31.1.2011 במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (ת"פ 5473-08 ות"פ 2390-09, כבוד השופט א' דורון).

 

 

 

 

כנגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); שתי עבירות של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 425 לחוק; וכן עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק. כתב האישום כולל שלושה אישומים. לפי המתואר באישום הראשון, בחודש נובמבר 2006 תקף המבקש את בתו של בת זוגו המתגוררת עמם בדירה בכך שסטר לה בפניה לאחר שיצאה מהבית ללא רשותו. לפי המתואר באישום השני, בין חודש מאי לחודש יוני 2008 הרס המבקש במזיד שולחן זכוכית בדירה בכך שהרים אותו והשליך אותו. לפי המתואר באישום השלישי, ביום 1.8.2008 איים המבקש על בת זוגו לאחר שהביעה את רצונה לעזוב את הדירה בכך שהרים סכין מטבח גדולה לעברה ואמר לה: "זונה בת זונה, אם את תיכנסי לסופר אני הורג אותך" וזאת בשל חשדו כי היא בוגדת בו. באותן נסיבות הרס המבקש במזיד בגדים של בת זוגו ושל בתה, וכן את המזוודה בה היו הבגדים.

 

 

 

 

ביום 2.3.2009 הורשע המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום בעקבות הודאתו. ביום 8.2.2009 הוגש כנגד המבקש כתב אישום נוסף המייחס לו עבירה של העסקה שלא כדין, לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. לפי המתואר בכתב האישום הנוסף, ביום 25.1.2008 נתפס המבקש כאשר הוא מעסיק עובד ששוהה ועובד בישראל שלא כדין. ביום 19.10.2009 הורשע המבקש בעקבות הודאתו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום הנוסף והדיון בשני התיקים אוחד.

 

 

 

 

ביום 21.4.2010 הוטל על המבקש עונש של הפעלת עונש של 9 חודשי מאסר על תנאי שהוטל עליו בתיק קודם בגין עבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי (ת.פ. 7993/06); 6 חודשי מאסר בפועל מהם 3 ירוצו במצטבר ו-3 בחופף לעונש המאסר שהופעל; הפעלת התחייבות בסך של 5,000 ש"ח עליה חתם המבקש בתיק קודם; קנס נוסף, במצטבר, בסך של 2,000 ש"ח; וכן שישה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, והתנאי שלא יעבור אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה. בגזר דינו התייחס בית המשפט לכך שהמבקש לא נרתע בעקבות העונש שהוטל עליו בתיק קודם, בו הורשע בגין עבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי ולא הפנים את הבעייתיות שבהתנהגותו, ולכן לא מתקיימות נסיבות מיוחדות אשר מצדיקות הימנעות מעונש של מאסר בפועל.

 

 

 

 

על גזר דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי אשר דחה את הערעור בקובעו כי העונש שהוטל על המבקש הינו עונש ראוי, מידתי והולם ולכן אין מקום להתערבותו. בית המשפט התייחס לחומרת העבירות המתוארות בכתב האישום הראשון בהם נקט המבקש באלימות כלפי אשתו וכלפי בתה במספר אירועים שונים. עוד התייחס בית המשפט לכך שהמבקש הורשע בעבר בעבירה של העסקה בלתי חוקית ולמרות זאת שב וביצע את העבירה הנוכחית על אף שידע שהוטל עליו עונש של מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה.

 

 

 

 

מכאן הבקשה שבפניי, במסגרתה טוען המבקש כי יש להקל בעונשו וזאת, בין היתר, על סמך המלצתו של שירות המבחן ועל סמך נסיבותיו האישיות יוצאות הדופן. עוד טוען המבקש כי מתקיימות במקרה זה נסיבות אשר מצדיקות את הארכת תקופת התנאי שהוטלה עליו בתיק הקודם חלף הפעלתו.

 

 

 

 

מנגד, טוענת המשיבה כי דין הבקשה להדחות כיוון שהיא אינה מעלה שאלה משפטית אשר מצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית. עוד טוענת המשיבה כי דין הבקשה להדחות אף לגופו של ענין, שכן העונש שהוטל על המבקש הינו עונש ראוי אשר הולם את העבירות בהן הורשע.

 

 

 

 

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

 

 

 

 

הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982) (להלן: חניון חיפה)). על אף האמור בבקשה, היא אינה מעלה טענה בעלת חשיבות כללית כאמור ועניינה אך בנסיבותיו של מקרה זה. יתרה מכך, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירות אותן ביצע המבקש ומטעם זה בלבד דין הבקשה להדחות.

 

 

 

 

אף לגופו של ענין, דין הבקשה להדחות. מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה העונש שהוטל על המבקש הינו עונש ראוי ומידתי בנסיבות הענין מקובלת עלי ולא מצאתי מקום להתערב בה, וזאת, בין היתר, לאור העובדה שהמערער הורשע בעבר בעבירה של העסקת עובד בלתי חוקי והעובדה שהוטל עליו עונש מאסר על תנאי לא הרתיעה אותו מלחזור ולבצע את אותה עבירה תוך פרק זמן קצר. בנוסף, כפי שקבעו הערכאות הקודמות, עבירות האלימות והאיומים בהן הורשע המבקש בכתב האישום הראשון הינן עבירות חמורות וזאת בין היתר לנוכח העובדה שמדובר במספר אירועים במועדים שונים. על כן, עונש המאסר שהוטל על המבקש, כולל הפעלת עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו, הינו עונש הולם וזאת אף בשים לב לנסיבותיו האישיות ולאמור בתסקיר שירות המבחן.

 

 

 

 

סוף דבר הבקשה נדחית.

 

 

 

 

החלטתי מיום 21.2.2011 בענין עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש מבוטלת בזאת.

 

 

 

 

המבקש יתייצב ביום 1.6.11 בשעה 9:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לשם תחילת ריצוי עונשו.

 

 

 

 

ניתנה היום, ה' באייר התשע"א (9.5.2011).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

_________________________

 

 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11013640_H02.doc שצ

 

 

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il