עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 9044/11

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

 

 

                                          

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השופט ס' ג'ובראן:

 

          לפנינו שני ערעורים וערעורים שכנגד. הערעור (והערעור שכנגד) הראשון מופנה נגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 2.11.2011 (ת"פ 56024-01-11, כבוד השופטת ו' מרוז); הערעור (והערעור שכנגד) השני מופנה נגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 22.12.2011 (ת"פ 56066-01-11, כבוד השופטת ק' רג'יניאנו).

 

רקע ופסקי הדין של בית המשפט המחוזי

 

1.        נגד המערער בע"פ 9159/11 (להלן: אלמליח) ונגד המערער בע"פ 851/12 (להלן: דאבוש) הוגשו שני כתבי אישום מתוקנים נפרדים, במסגרתם הואשם כל אחד מהם בעבירה של  שוד בחבורה, לפי סעיף 420(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לפי המתואר בכתבי האישום המתוקנים, ביום 26.1.2011 המתינו אלמליח ודאבוש סמוך לבית עסק להמרת כספים בנתניה, כשהם אוחזים אקדחי פלסטיק. המתלוננת, אזרחית הודית המתגוררת בעיר, הגיעה לבית העסק ורכשה 900 דולר. משיצאה המתלוננת מבית העסק, המתינו לה השניים ועקבו אחריה עד אשר נכנסה לבניין מגוריה. כשעלתה במדרגות הבניין הם התנפלו עליה, הצמידו את האקדחים לראשה ולבטנה ודרשו ממנה כי תיתן להם את כספה תוך שהם מאיימים עליה כי יפגעו בה. דאבוש הכניס את ידו לכיסה של המתלוננת, משך ממנו את ארנקה ולאחר מכן ברחו השניים מהמקום.

 

2.        אלמליח הורשע במיוחס לו, בעקבות הודאתו, וביום 2.11.2011 הוטל עליו עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, וכן פיצוי למתלוננת בסך של 5,000 ש"ח. בגזר דינו, התייחס בית המשפט לתסקיר מטעם שירות המבחן שהוגש בעניינו של אלמליח. בתסקיר הומלץ על שילובו בטיפול גמילה מהימורים, הן במסגרת קבוצת גמילה, הן במסגרת טיפול פרטני. עוד צוין כי שירות המבחן התרשם כי אלמליח לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומביע חרטה. המלצת שירות המבחן הייתה להימנע משליחתו למאסר בפועל ולהטיל עליו עונש שירוצה בעבודות שירות בנוסף לצו מבחן לתקופה של שנה וחצי. בית המשפט התייחס גם לחומרת העבירה, תוך התייחסות לכך שמדובר בשוד שתוכנן מראש ובוצע בצוותא. עוד התייחס בית המשפט לכך שאלמליח ודאבוש בחרו קורבן "קל" לתוכניתם – עובדת זרה חסרת אונים. כמו כן, התייחס בית המשפט לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של אלמליח, לכך שהודה והביע חרטה וכן ציין שעברו הפלילי אינו מכביד. בית המשפט התייחס גם לכך שאלמליח החל בהליך גמילה מהתמכרות להימורים. בהקשר זה התייחס בית המשפט לתסקיר שהוכן מטעם שירות המבחן, אך קבע כי עמדת שירות המבחן "מפליגה בקולתה" וכי ההליך השיקומי שעובר אלמליח נמצא בראשיתו ונולד רק לאחר ביצוע העבירה. לבסוף, קבע בית המשפט כי נסיבותיו האישיות אמנם מצדיקות הקלה מסוימת בעונש שיוטל עליו, אבל אין בהן כדי להצדיק הטלת עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

3.        דאבוש הורשע אף הוא במיוחס לו, בעקבות הודאתו, וביום 22.12.2011 הוטל עליו עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, וכן פיצוי למתלוננת בסך של 5,000 ש"ח. בית המשפט התייחס בגזר הדין לתסקיר שהוכן בעניינו מטעם שירות המבחן, שבמסגרתו הומלץ להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות. בית המשפט התייחס אף לחומרת העבירה שביצע וכן לכך שענישה סלחנית בעבירות מסוג זה עלולה להעביר מסר שלילי לעבריינים. כמו כן, התייחס בית המשפט לנסיבות ביצוע העבירה, לכך שתוכננה מראש ובוצעה בצוותא, לאור יום וברחוב הומה, וכן לכך שמדובר במעשה שוד שנעשה תחת איומים בכלי נשק. עוד קבע בית המשפט כי אין לייחס משקל לכך שהאיומים בוצעו באמצעות אקדח מפלסטיק, שכן המתלוננת לא ידעה שמדובר באקדח שאינו אמיתי ואין בכך כדי להפחית מתחושת הפחד שחוותה. מבחינת נסיבות לקולה, התייחס בית המשפט לכך שדאבוש הודה והביע צער וחרטה וכן לכך שאין לו עבר פלילי. בית המשפט התייחס לתסקיר שהוגש מטעם שירות המבחן, אך קבע כי לא מצא בו ממש ולא השתכנע ממנו כי יש להטיל על דאבוש עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות. עוד בהקשר זה קבע בית המשפט, כי בניגוד לעמדת שירות המבחן, אין לראות לעמדתו בהתמכרותו של דאבוש להימורים כנסיבה מקלה. בית המשפט התייחס לעונש שהוטל על אלמליח, על אף שלעמדתו מדובר בעונש מקל, וראה בו כסיבה נוספת שבשלה לא ניתן להסתפק במקרה זה בעונש של עבודות שירות.

 

4.        מכאן הערעורים שלפנינו.

 

 

הערעורים על גזר הדין בעניינו של אמליח (ע"פ 9159/11, ע"פ 9044/11)

 

5.        אלמליח טוען בערעורו, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא אימץ את המלצת שירות המבחן ונמנע מלהטיל עליו עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. לטענתו, היה על בית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן ולתת יותר משקל לשיקולי הגמול. זאת, בין היתר, לנוכח העובדה שהעבירה שביצע לא הייתה ברף העליון של עבירות האלימות, ולנוכח סיכוייו הגבוהים להשתקם. עוד טוען אלמליח כי לא ניתן משקל מספק לנסיבותיו האישיות, לנסיבות ביצוע העבירה ולהליך השיקום בו החל.

 

           מנגד, טוענת המערערת בע"פ 9044/11 (להלן: המדינה), כי העונש שהוטל על אלמליח אינו הולם את חומרת המעשה שבגינו הורשע וכן חורג לקולה ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה. המדינה מתייחסת בערעורה לנסיבות ביצוע השוד, וביניהן תכנון מוקדם, ביצוע בצוותא ובחירה של קורבן אקראי – עובדת זרה שזה עתה פדתה את משכורתה. עוד טוענת המדינה כי שגה בית המשפט בכך שראה בהתמכרותו של אמליח להימורים כנסיבה לקולה. זאת, בין היתר, שכן הוא לא נקט כלל בצעדים לגמילה, אלא רק לאחר שהחל ההליך המשפטי נגדו.

 

 

הערעורים על גזר הדין בעניינו של דאבוש (ע"פ 851/12, ע"פ 984/12)

 

 

6.        דאבוש טוען כי העונש שהוטל עליו הוא עונש חמור, שלא נתן משקל מספק לנסיבותיו האישיות, לעברו הפלילי הנקי ולכך שהודה במיוחס לו והביע חרטה כנה על מעשיו. עוד טוען דאבוש כי שגה בית המשפט בכך שלא נתן משקל מספק לאינטרס השיקומי, להמלצת שירות המבחן ולתסקיר החיובי שהוגש בעניינו, כמו גם להליך הטיפולי בו השתתף. עוד טוען דאבוש כי לא ניתן משקל מספק לכך שהוא היה במעצר בית בתנאים מגבילים במשך תקופה ממושכת. עוד טוען דאבוש, בין היתר, כי שגה בית המשפט בכך שהטיל עליו עונש חמור יותר מזה שהוטל על אלמליח, זאת על אף שלאלמליח עבר פלילי בעבירות רכוש.

 

           מנגד, טוענת המדינה, כי העונש שהוטל על דאבוש אינו הולם את חומרת המעשה שבגינו הורשע וכן חורג לקולה ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה. המדינה חוזרת על הנימוקים שהועלו בערעור שהגישה על גזר הדין בעניינו של אלמליח ומוסיפה, כי עונשו של האחרון אינו יכול לשמש כנקודת מוצא לגזירת עונשו של דאבוש שכן מדובר בעונש מקל במיוחד.

 

 

דיון

 

7.        לאחר עיון בגזרי הדין של בית המשפט המחוזי, בהודעות הערעור ובנספחיהן, בתסקירים שהוגשו מטעם שירות המבחן ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעורים שהוגשו על גזר הדין שניתן בעניינו של דאבוש להידחות, ודין הערעור שהגישה המדינה על גזר דינו של אלמליח להתקבל באופן שעונש המאסר בפועל שיוטל עליו יעמוד על 18 חודשים.

 

8.        הלכה ידועה היא, כי ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית רק במקרים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה (ראו למשל: ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (לא פורסם, 3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 29.1.2009, בפסקה 11)). בענייננו, הגענו למסקנה כי העונש שהוטל על אלמליח חורג, לקולה, ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירה שבה הורשע ומצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. יחד עם זאת, לא מצאנו מקום להתערב בעונש שהוטל על דאבוש. אמנם, עונש זה אף הוא על הצד המקל, אך לא מדובר בסטייה חריגה ממדיניות הענישה.

 

9.        נדמה כי אין צורך להכביר מילים על חומרת המעשה שביצעו אלמליח ודאבוש. השניים תכננו מראש את מעשה השוד, הצטיידו באקדחים מפלסטיק ובחרו להם קורבן קל – עובדת זרה אותה שדדו במדרגות ביתה באמצעות איומים וכיוון האקדחים לראשה ולבטנה. ברי כי מדובר במעשה חמור שמצדיק עונש משמעותי, הנותן משקל מתאים לשיקולי הגמול וההרתעה. יחד עם זאת, יש לתת משקל גם לנסיבותיהם האישיות של דאבוש ואלמליח ולעובדה שהודו במיוחס להם, וכך אכן עשו שופטי בית המשפט המחוזי כשדנו בעניינם. השניים טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא אימץ את המלצת שירות המבחן שניתנה בעניינם ולא נתן לתסקיר משקל גדול יותר במסגרת העונש. אין בידינו לקבל טענה זאת. כידוע, המלצת שירות המבחן, כשמה כן היא, בגדר המלצה בלבד ואין בית המשפט מחויב לפעול לפיה. כך, נקבע בהקשר זה כי:

 

"ברי, כי על בית המשפט המקבל לידיו תסקיר מעצר בעניינו של נאשם להביא בחשבון את המלצת שירות המבחן. יחד עם זאת, ועם כל ההערכה לתסקירי שירות המבחן ולעבודתו המקצועית והחשובה של השירות, מדובר בהמלצה בלבד ובית המשפט עצמאי בהפעלת שיקול דעתו.. לא למותר לציין גם כי השיקולים המנחים את שירות המבחן בהמלצתו והשיקולים והאינטרסים שעל בית המשפט לשקול לצורך החלטתו לא בהכרח זהים וחופפים הם" (בש"פ 5309/05 צמח נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.6.2005)).

 

 

           בענייננו, קבע בית המשפט המחוזי בעניינו של אלמליח כי "עמדת שרות המבחן מפליגה בקולתה", בית המשפט שדן בעניינו של דאבוש התייחס אף הוא לתסקיר שירות המבחן, וקבע כי לא מצא בו נימוק ממשי להמלצה להסתפק בעונש שירוצה עבודות שירות. הנה כי כן, בגזרי הדין בעניינם של השניים ישנה התייחסות להמלצת שירות המבחן ומסקנתם של בתי המשפט, שלא לאמץ המלצה זו, מקובלת עלינו.   

 

10.      שוכנענו, כי העונש שהוטל על דאבוש הוא עונש הולם בנסיבות העניין, אף אם הוא הנוטה לצד המקל. יחד עם זאת, מצאנו לנכון להשוות בין העונשים שהוטלו על השניים, שכן אין לטעמנו טעם המצדיק הבחנה ביניהם. זאת, שכן הם ביצעו את השוד בצוותא ואין פער מהותי בנסיבותיהם האישיות המצדיק את השוני באורך תקופות המאסר שהוטלו עליהם. לפיכך, ולנוכח העובדה שהעונש שהוטל על אלמליח הוא עונש החורג לקולה ממדיניות הענישה באופן חריג, הגענו לכלל מסקנה כי יש להחמיר בעונשו ולהטיל עליו שישה חודשי מאסר נוספים לריצוי בפועל, כך שבסך הכל ירצה עונש של 18 עונשי מאסר בפועל. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו על כנם.

 

11.      החלטתו של השופט י' דנציגר מיום 30.1.2012 בעניין עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על לירם דאבוש – מבוטלת בזאת. דאבוש יתייצב ביום 15.4.2012 עד השעה 9:00 במזכירות בית המשפט המחוזי מרכז לתחילת ריצוי עונשו. החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 2.11.2011 בעניין עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על רועי אלמליח – מבוטלת בזאת. אלמליח יתייצב אף הוא ביום 15.4.2012 עד השעה 9:00 במזכירות בית המשפט המחוזי מרכז לתחילת ריצוי עונשו. 

 

           ניתן היום, י"ח באדר התשע"ב (12.3.2012).

 

 

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11090440_H03.doc   שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il