עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 8187/11

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

 

 

                                          

 

           לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 25.10.2011 (תפ"ח 53-10-08, כבוד השופטים מ' פינקלשטיין, ל' ברודי ו-מ' יפרח).

 

           בית המשפט המחוזי הרשיע את המבקש בעבירה של אינוס חוסה הסובלת מפיגור עמוק בעת שעבד בהוסטל של ארגון אקי"ם, וכן בעבירה של ביצוע מעשה מגונה בעובדת ההוסטל. ביום 25.10.2011 הטיל בית המשפט על המבקש עונש של מאסר בפועל לתקופה של 12 שנים ושמונה חודשים, מאסר מותנה וכן תשלום פיצויים למתלוננות. בית המשפט התייחס לחומרת עבירת האינוס בה הורשע המבקש ולכך שניצל את העובדה ששימש כמטפל סיעודי בהוסטל של חוסים חסרי ישע כדי לבצע מעשה אונס באחת החוסות. כמו כן, התייחס בית המשפט למסוכנותו של המבקש ולעברו הפלילי. מבחינת נסיבות לקולה, התייחס בית המשפט לזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירות ולנסיבותיו האישיות של המבקש.

 

           על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית משפט זה, ומכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש נסיבותיו של מקרה זה מצדיקות את עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו, על אף שמדובר בעונש מאסר שאינו לתקופה קצרה. לטענתו, סיכויי הערעור שהגיש גבוהים במיוחד ולכן יש להיענות לבקשתו. עוד טוען המבקש, בין היתר, כי הזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירות בהן הורשע, העובדה שהיה משוחרר בתנאים מגבילים בעת ניהול ההליך ונסיבותיו האישיות החריגות מצדיקות אף הן את עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו.

 

           מנגד, טוענת המשיבה כי לא מתקיימות במקרה זה נסיבות חריגות המצדיקות את עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש. עוד טוענת המשיבה, כי המבקש הורשע בעבירות חמורות וכי נקבע כי מסוכנותו בינונית לטווח ארוך. עוד טוענת המשיבה כי סיכויי הערעור נמוכים שכן הטענות המועלות בו נידונו בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ונדחו. 

 

           לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובנימוקי הערעור שהגיש המבקש ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

 

           כידוע, נאשם אשר נגזר עליו עונש של מאסר בפועל חייב להתחיל בריצוי עונשו מיד לאחר מתן גזר הדין. עיכוב ביצוע עונש מאסר יינתן רק במקרים שבהם קיימות נסיבות מיוחדות, אשר משקלן עולה על זה של משקל האינטרס הציבורי המתבטא באכיפה מיידית של הענישה (ראו ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000)). הנטל הוא על המבקש את עיכוב ביצוע המאסר, לשכנע את בית המשפט שבנסיבות המקרה נסוג האינטרס הציבורי בביצוע מיידי של המאסר מפני האינטרסים הנוספים המעורבים. במסגרת הבקשה לעיכוב הביצוע על בית המשפט לבחון, בין היתר, את חומרת העבירה ונסיבותיה; תקופת המאסר; חשש מהימלטות מאימת הדין; טיב הערעור וסיכויי הצלחתו; עברו הפלילי של המבקש ונסיבותיו האישיות. על בית המשפט לאזן בין השיקולים ולבחון האם יש מקום לסטות מהכלל הקובע שעונש המאסר יבוצע מיד לאחר מתן גזר הדין.

 

           בענייננו, לא מצאתי מקום לסטות מהכלל האמור. המבקש הורשע בביצוע עבירות חמורות, כמפורט בהכרעת דינו של בית המשפט המחוזי. נדמה כי אין צורך להכביר מילים בנוגע לחומרת עבירת האינוס בה הורשע המבקש ולנסיבות ביצועה המזעזעות. בנוסף, תקופת המאסר שהוטלה עליו היא תקופה ארוכה ואין חשש שיסיים לרצות את עונשו עד להכרעה בערעור שהגיש. אוסיף, כי מקריאת נימוקי הערעור שהגיש המערער, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור מטים את הכף לטובת קבלת הבקשה. לאור האמור לעיל, ואף בשים לב לנסיבותיו האישיות של המבקש, לא מצאתי כי נסיבות המקרה מצדיקות את עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו.

 

           אשר על כן, הבקשה נדחית. החלטתי מיום 10.11.2011 מבוטלת בזאת.

 

           המבקש יתייצב ביום 4.12.2011 בשעה 9:00 במזכירות בית המשפט המחוזי מרכז לתחילת ריצוי עונשו.

 

           ניתנה היום, י"ז בחשון התשע"ב (14.11.2011).

 

 

 

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11081870_H02.doc   שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il