עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7896/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם
הדפסה

בבית המשפט העליון

 

בש"פ  7896/12

 

לפני:  

כבוד השופט א' שהם

 

המבקשת:

מדינת ישראל

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיב:

פלוני

                                          

בקשה להארכת מעצר בארבעים וחמישה ימים נוספים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

                                          

בשם המבקשת:                      עו"ד יעל שרף

בשם המשיב:                         עו"ד שי גבאי

 

החלטה

 

1.             בהחלטתי, מיום 7.11.2012, קבעתי כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, היינו לשחררו למעצר בית בבית הוריו בפתח-תקווה, כאשר אחד התנאים אשר הוצבו, נוגע להתקנת איזוק אלקטרוני בבית ההורים.

 

           דא עקא, הסתבר כי, מסיבות שונות, הדבר אינו אפשרי, ולפיכך, הנני נדרש לשאלה, האִם ניתן לשחרר את המשיב לחלופת המעצר בהיעדר איזוק אלקטרוני?

 

2.             נציגת שירות המבחן לנוער, הגב' שלומית מרדר, חזרה, אמנם, על עמדת שירות המבחן, לפיה יש להתנות את השחרור בקיומו של איזוק אלקטרוני, אך עם זאת, לא הסתירה את התלבטותה בשאלה זו, לנוכח העובדה כי המשיב הביע את רצונו להשתלב בתהליך טיפולי, ולנוכח נכונות הוריו להתגייס למען שיקומו, תוך התחייבות לפקח עליו בהיותו במעצר בית, בביתם.

 

3.             באת כוח המבקשת מתנגדת לשחרורו של המשיב לחלופת המעצר, בציינה כי ההסכמה לשחרור בערובה נעשתה בדוחק ולפנים משורת הדין, וכל זאת מתוך הנחה כי הדבר יותנה בהתקנת איזוק אלקטרוני.

 

4.             לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ונתתי דעתי לעמדת שירות המבחן, הגעתי למסקנה כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופת המעצר המוצעת, אף בהיעדר איזוק אלקטרוני, שהתקנתו אינה אפשרית במקרה דנן.

 

           להחלטה זו הגעתי לנוכח הנתונים הבאים:

 

א.             המשיב, וכן נאשמים נוספים באותו התיק, הודו במיוחס להם בבית-המשפט המחוזי, ביום 29.11.2012, לאחר שעבירת ההצתה הומרה בעבירה של היזק בזדון. ניתן לומר, אפוא, כי המשיב מקבל אחריות על מעשיו ומצפה לגזר דינו, לאחר קבלת תסקיר מבחן מעודכן.

 

ב.             לאחר שהקשבתי למשיב עצמו ולהוריו, יכולתי להתרשם כי יש בסיס לטענה, לפיה חל מפנה כלשהו בהלך מחשבתו של המשיב, והוא מבין כיום את הצורך בקבלת טיפול. נראה, לכאורה, כי תקופת שהותו הארוכה יחסית של המשיב, במעצר, הביאה לשינוי המיוחל.

 

ג.              הוריו של המשיב, התחייבו בפניי לפקח על בנם, 24 שעות ביממה, ולצאת עימו, רק לאחר קבלת אישור מוקדם, ובכלל זה למפגשים הדרושים במסגרת ההליך הטיפולי. דומה, כי יש בכך כדי ליתן מענה מספק להיעדרו של האיזוק האלקטרוני.

 

5.             לאור האמור, הגעתי לידי מסקנה כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית-הוריו, הגם שהתנאי הנוגע להתקנת איזוק אלקטרוני אינו מתקיים.

 

           הנני מורה על החזרת הנושא לבית-המשפט המחוזי, לשם קביעת התנאים הקונקרטיים לשחרור המשיב לחלופת המעצר בבית הוריו. במסגרת זו, ייבחנו גם צרכיו של המשיב, ככל שהדבר נוגע להשתלבותו בתהליך הטיפולי.

 

           הנני מצפה כי הדיון בבית-המשפט המחוזי, יתקיים עד ליום 24.12.2012.

 

6.             מן הראוי להעיר, בהקשר זה, כי הדיון אשר נועד לטיעונים לעונש בעניינו של המשיב ובעניינם של יתר הנאשמים בכתב האישום, נקבע ליום 27.2.2013. אכיר תודה לבית המשפט המחוזי אם ניתן יהיה להקדים, ככל הניתן, הליך זה, על-מנת לסיים את הטיפול בתיק, בהקדם האפשרי.

 

           ניתנה היום, ד' בטבת התשע"ג (17.12.2012).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12078960_I05.doc   יא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il