עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5106/12

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

           לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת ד' כהן-לקח (בש"א 3454/12) מיום 28.5.2012 שבה נתקבלה בקשתה של המשיבה למחיקת ערעורו של המערער על החלטת כבוד הרשם ג' שני (בע"מ 1008/12) מיום 11.3.2012 שבמסגרתה נתקבלה בקשתה של המשיבה למחיקת בקשת רשות הערעור שהגיש המערער לבית משפט זה.

 

           כאמור, ביום 11.3.2012 הורה כבוד הרשם ג' שני (להלן: הרשם) על מחיקתה על הסף של בקשת רשות הערעור שהגיש המערער ביום 2.2.2012 לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שניתן ביום 17.11.2011, וזאת בנימוק כי היא הוגשה באיחור. כבוד הרשם מציין בהחלטתו כי בחינה באתר נט-המשפט מעלה כי פסק הדין מושא בקשת רשות הערעור הומצא לבא כוח המערער ביום 26.11.2011, ולמצער, כך נקבע, שני מכתבי תלונה ששלח המערער לועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין נגד בא כוח המשיבה, ובייחוד האחרון מביניהם, מלמדים שהמערער ידע אודות פסק הדין. כך למשל, מציין כבוד הרשם, במכתבו שנשלח ביום 20.11.2011 הסתמך המערער על פסק הדין, ובמכתבו מיום 11.12.2011 מפנה המערער לסעיף 17 לפסק הדין ומצרף את העמוד הרלוונטי. עוד נקבע כי זהו מסוג המקרים בהם מוצדק להתחיל את מניין הימים ממועד הידיעה, גם אם לא בוצעה המצאה כדין. כל אלה, הובילו את כבוד הרשם לכדי מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להימחק על הסף.

 

           ביום 2.5.2012, הגיש המערער ערעור על החלטת כבוד הרשם וביום 14.5.2012 הגישה המשיבה בקשה למחיקת הערעור על הסף בטענה כי הגשתו לקתה באיחור, ועל כן הגיע התיק לשולחנה של הרשמת ד' כהן-לקח (להלן: הרשמת). יש להדגיש, כי בערעור זה המחלוקת בין הצדדים כבר לא נסבה סביב השאלה האם או מתי הומצאה החלטת כבוד הרשם, אלא על השאלה סביב סיווגה הנכון של החלטתו, אם פסק דין שניתן לערער עליו תוך 45 ימים ממועד המצאתו ואם החלטה אחרת שמועד הגשת הערעור עליה הוא במסגרת 20 הימים מיום המצאתה. בהחלטת כבוד הרשמת צוין כי ההחלטה הומצאה לבא כוח המערער ביום 13.3.2012 והערעור הוגש ביום 2.5.2012, כך שלסיווג ההחלטה כך או אחרת נפקות ממשית ביחס להכרעה בשאלת האיחור בהגשת הערעור, ובהחלטתה קבעה כבוד הרשמת כי הדין הוא עם המשיבה במובן זה שהחלטת כבוד הרשם היא החלטה אחרת, ומשלא הוגש הערעור עליה במסגרת 20 הימים הקבועים בדין, הרי שהוא הוגש באיחור ודינו מחיקה על הסף.

 

           מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו טוען המערער בשלושה מישורים עיקריים: במישור הראשון, לעניין הערעור על החלטתו של כבוד הרשם, נטען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הומצא לבא כוחו רק ביום 3.1.2012. בנוסף, בין היתר, מלין המערער על קביעת כבוד הרשם בדבר ידיעתו אודות פסק הדין, שכן לגישתו ידיעה זו לא התקיימה. במישור השני, לעניין הערעור בפני כבוד הרשמת, טוען המערער, כפי שטען בפניה, כי שאל לגבי מועד הגשת הערעור על החלטת הרשם במרכז המידע של בתי המשפט ופעל בהתאם לתשובה שקיבל. לכן, טוען המערער, כי הטעות לעניין הגשת הערעור באיחור היא של מרכז המידע ולא שלו. במישור השלישי מפרט המערער את עיקר טענותיו בערעור בתיק העיקרי, שלדידו מעורר שאלות עקרוניות וסוגיות בעלות חשיבות רחבה. לבסוף מבקש המערער שבית משפט זה ידון בערעורו כבבקשה להארכת מועד, ככל שטענותיו לעניין קבלת הערעור תדחנה.

 

           לאחר שעיינתי בטענות המערער ובהחלטות הרשמים שוכנעתי כי דין הערעור להדחות.

 

           למסקנה זו הגעתי משלא מצאתי כל פגם בהחלטתה של הרשמת המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. החלטתה של כבוד הרשמת מנומקת ונשענת על בסיס איתן, והרי נקבעה זה מכבר ההלכה שלפיה שיקול דעתו של רשם רחב הוא, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"א 4747/05 ראובן פלד עבודות בניין בע"מ נ' בית הארחה – מעלה החמישה (לא פורסם, 29.8.2005); בש"א 3784/02 בן דוד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 23.5.2002)).

 

           יתרה מזאת, מעל לצורך אציין כי אף לגופו של עניין נראה כי החלטתה של כבוד הרשמת נכונה וצודקת. לטעמי, החלטתו של כבוד הרשם מיום 11.3.2012 הינה בגדר "החלטה אחרת" (לעניין סיווג החלטת המחיקה ראו: רע"א 2705/07 בר לב נ' ליכט, בפסקה 6 (לא פורסם, 19.8.2007); רע"א 9000/06 גליק נ' ויוטל (2000) בע"מ, בפסקה ד' (לא פורסם, 8.1.2007)), ולפיכך יש להגיש את הערעור עליה בהתאם לאמור בסעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קרי לאותה ערכאה בה מכהן הרשם, ולפי סד הזמנים הקבוע בתקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, דהיינו תוך 20 ימים ממועד המצאתה.

 

           אציין עוד כי הסבריו של המערער באשר לסיבה שבגינה סבר כי נתונים לו 45 ימים להגשת הערעור אינם משכנעים, למצער, משלא הונחה התשתית העובדתית הנדרשת להוכחתם. אך גם לגופם של הסברים לא מצאתי מקום לקבלם. מרכז המידע הטלפוני של מערכת בתי המשפט הוקם במטרה לספק לציבור עורכי הדין והמתדיינים מידע אודות תיקים המתנהלים בערכאות ובבתי המשפט השונים. אין זה מתפקידו לספק ייעוץ משפטי לציבור הרחב, ומקל וחומר, לציבור עורכי הדין. ייתכן ופנייה למרכז המידע בשאלה כללית לעניין מועדי הגשת הליכים למיניהם תמצא מענה, אך שאלת סיווג ההליך לפסק דין או להחלטה אחרת, היא באחריות עורך הדין המטפל בתיק ובהסתמך על הוראות הדין הרלוונטיות. משכך, אין בידי לקבל את טיעונו של בא כוח המערער בדבר הטעייתו על ידי מרכז המידע ביחס למועד הגשת הערעור על החלטת כבוד הרשם.

 

           אציין עוד כי איני נעתר לבקשתו החלופית של המערער שבמסגרתה ביקש, ככל שהערעור יידחה, שהטענות שעלו במסגרתו יידונו כבבקשה להארכת מועד. יכול היה המערער להגיש בקשה להארכת מועד בפני הרשמת ד' כהן-לקח במסגרת תשובתו לבקשת המשיבה למחיקת ההליך. אלא, משלא עשה כן ומשמצאתי כי טענותיו אינן מצדיקות את קבלת הערעור, איני מוצא מקום להזדקק להן בהקשר של בקשה להארכת מועד, וזאת מבלי להביע עמדה בשאלת קבלתה או דחייתה של הבקשה לוּ הייתה מוגשת.

 

           אשר על כן, הערעור נדחה.

 

           ניתן היום, כ"ח בתמוז התשע"ב (18.7.2012).

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12051060_H02.doc   שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il