עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4856/12

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

בשם המבקש:                        עו"ד ד"ר חיים משגב, עו"ד עינת סופר-בסרגליק

בשם המשיבים:                     עו"ד רועי שויקה

 

 

1.             זוהי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז מתאריך 5.6.2012 (כב' סגן הנשיא, השופט א' טל (אב"ד), השופטת ז' בוסתן והשופט צ' דותן), בגדרו בוטלה החלטת ועדת השחרורים מתאריך 29.5.2012, אשר קבעה כי יש לשחרר את המבקש שחרור מוקדם על-תנאי.

 

           בפתח הדברים אביא את תמצית העובדות הצריכות להכרעה.

 

2.             המבקש הינו אסיר המרצה עונש מאסר ראשון לתקופה מצטברת של ארבע שנים, תשעה חודשים ו-15 ימים, בגין הרשעתו (בהתאם להודאתו) בשלושה תיקים שונים, בעבירות של: תיווך בסחר מסוכן, סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, הלבנת הון והעלבת עובד ציבור. בנוסף לעונש המאסר הושתו על המבקש גם עונשים של חילוט כספים לטובת המדינה בסכומים גבוהים. מהכרעות הדין הללו עולה, בין היתר, כי המבקש עסק ביחד עם משפחתו בסחר בסמים מסוכנים באזור העיר לוד, וכי הוא לקח חלק פעיל במיוחד בסחר האמור, עד כדי כך שנאמר עליו באחד מגזרי הדין בעניינו כי: "הוא ניהל את התחנה [לממכר סמים – ח"מ] ואת עסקי הסמים שלה, וכל היתר סרו למרותו" (ראו: ת"פ (מרכז) 14064-05-09 מדינת ישראל נ' אבו לבן (לא פורסם, 16.12.2009)).

 

           מועד שחרורו המלא של המבקש הוא בתאריך 29.10.2013.

 

3.             בתאריך 19.12.2011 התכנסה לראשונה ועדת השחרורים לדון בעניינו של המבקש. לועדה הוגשו מספר דו"חות ומסמכים שנערכו בנוגע למבקש, וביניהם: חוו"ד המשטרה בעניינו, דו"ח עובד סוציאלי שנפגש עימו, חו"ד הרשות לשיקום האסיר (רש"א), שלא המליצה על קבלתו לתכנית שיקום, חוו"ד של מטפל פרטי שנפגש עם המבקש, ומידעים חסויים של שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל.

 

           זה המקום לציין כי המשיבים הודיעו בתגובתם מתאריך 5.7.2012 כי בפריט מידע סודי אחד שהוגש – נפלה טעות, ויוחסו למבקש פעילויות מסוימות בשגגה. הטעות האמורה תוקנה לאחר החלטת ועדת השחרורים, ולפני מתן פסק הדין, מושא הבקשה.

 

4.             ועדת השחרורים דנה בעניינו של המבקש עוד מספר פעמים, וזאת מאחר שעלו מספר שאלות בנוגע לעמדת שירות בתי הסוהר וביחס למידע הסודי שהוגש, שנדרש להבהירם. לבסוף החליטה ועדת השחרורים בתאריך 29.5.2012 על היענות לבקשתו של המבקש לשחרור מוקדם, בתנאים מסוימים שצוינו בהחלטתה. ועדת השחרורים ציינה כי החלטתה ניתנה נוכח העובדה שהמידעים הסודיים שהוגשו לה לא שכנעו אותה בדבר מסוכנותו של המבקש, ובשים לב לכך שהמדובר במאסר ראשון, ושתכנית השיקום הפרטית שהגיש המבקש נראתה מספקת, לשיטת הועדה.

 

5.             המדינה ערערה על ההחלטה, ובית המשפט לעניינים מנהליים הנכבד קיבל את ערעורה בתאריך 5.6.2012. בפסק הדין נקבע כי אמנם, במידע הסודי שהוגש – כשהוא נבחן לבדו – אין, כנראה, כדי להוביל לדחיית בקשתו של המבקש לשחרור מוקדם, ואולם אל המידע האמור מצטרפים נתונים נוספים במכלול, המעידים על כך שההחלטה לשחרר את המבקש שחרור מוקדם לא היתה סבירה. נתונים אלה הינם: העובדה שהמבקש נמצא לא מתאים לתכנית רש"א, וכי הגורמים הטיפוליים השונים שנפגשו עמו (לבד מהמטפל הפרטי שנשכר על ידו) מצאו שהוא איננו מביע רצון כן לשנות מדרכיו; חומרת וריבוי העבירות שבהן הורשע המבקש; והעובדה כי אם המבקש ישוחרר שחרור מוקדם על-תנאי, הוא יחזור לאותו מתחם ביתי ששימש כתחנת ממכר לסמים מסוכנים, ולסביבת בני המשפחה שהורשעו עמו בעבירות הסחר בסמים מסוכנים.

 

           מכאן הבקשה שלפניי.

 

6.             המבקש טוען כי יש להשיב על כנה את החלטת ועדת השחרורים, שהיתה ראויה ומבוססת, לשיטתו. לגופו של עניין גורס המבקש כי יש ליתן משקל לכך שהוא הביע חרטה על העבירות שבהן הוא הורשע, ואף יצא למספר חופשות בזמן היותו במאסר. עוד הוא מזכיר כי נקבע שהמידע הסודי שהוצג בענייננו – איננו מטה את הכף לחובתו.

 

7.             המדינה ציינה בתגובתה לבקשה כי היא סומכת ידיה על פסק דינו של בית המשפט הנכבד לעניינים מנהליים, וכי אין לשיטתה מקום להתערב בו.

 

8.             דין הבקשה – להידחות מהטעמים שאפרט בקצרה להלן.

 

9.             מקרה זה איננו מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות מיוחדת. טענותיו של המבקש נוגעות בעיקר לעניינו הפרטי, והן מתמקדות באיזון קונקרטי שנקבע ביחס אליו בבית המשפט הנכבד לעניינים מנהליים. על כן העניין איננו נמנה עם המקרים שבהם ניתנת, ככלל, רשות ערעור בעתירות אסיר ב"גלגול שלישי" (והלכה זו יפה גם למקרים שבהם בית המשפט לעניינים מנהליים ביטל למעשה את החלטת ועדת השחרורים). ראו: רע"ב 7519/11 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 15.3.2012). יש מקום, איפוא, לדחות את הבקשה, ולו מטעם זה בלבד.

 

10.          מעבר לנדרש אציין כי גם לגופו של עניין לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט הנכבד לעניינים מנהליים. פסק הדין, מושא הבקשה, נותן מקום ראוי לכלל הנתונים והשיקולים הרלבנטיים במכלול, ובפרט לעובדה כי המבקש הורשע בעבירות לא פשוטות וכי נקבע שהוא היה במובנים רבים "הרוח הפועלת" מאחורי עסקאות מכירת הסמים האמורות (בהסתמך, כזכור, על הודאתו בעבירות הנ"ל).

 

11.          באשר לחומר הסודי שקיים בעניינו של המבקש: בתאריך 21.6.2012 ביקשתי כי המדינה תעביר אליי את החומר האמור במעטפה סגורה. לאחר עיון בחומר הנ"ל לא ראיתי שיש בו כדי לשנות ממסקנותיי בנוגע לפסק הדין, מושא הבקשה.

 

12.          בנסיבות אלה, ובהתחשב בנוסף בכך כי למבקש לא עומדת, כמובן, זכות קנויה בדין להשתחרר שחרור מוקדם, בטרם ירצה את מלוא עונשו (ראו: סעיף 3 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001; בג"צ 3959/99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הועדה לעיון בעונש, פ"ד נג(3) 721, 739 (1999); בג"צ 6067/11 הפרקליט הצבאי הראשי נ' טור' עאטף זאהר (לא פורסם, 2.2.2012)) – דומני כי לא נפלה בפסק הדין טעות שמצדיקה התערבות. הדברים נאמרים ביתר שאת מקום בו המבקש מתעתד לחזור לאותה הסביבה בה התרחשו העבירות שבהן הוא הורשע. 

 

13.          נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית בזאת.

 

           ניתנה היום, י"ט תמוז התשע"ב (9.7.2012).

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12048560_K03.doc   עב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il