עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 3934/11

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

 

 

 

השופט א' גרוניס:

 

1.        בפנינו ערעור של שני גופי תקשורת ועיתונאי על החלטות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט ד"ר ע' מודריק) לאסור פרסום של פרטים מסוימים שנמסרו לבית המשפט במהלכם של שני דיונים שנערכו בדלתיים סגורות. סבורים אנו כי דינו של איסור הפרסום להתבטל. לפיכך, אף אין מניעה לפרסם את פסק דיננו זה, בו נתייחס בקצרה לדברים מסוימים שפרסומם נאסר.

 

2.        המשיב 1 (להלן – המשיב) הינו אזרח חוץ, המנהל עסקים נרחבים באירופה. המשיב נחקר על ידי משטרת ישראל בחשד, כי נתן שוחד לראש עיריית רמת-גן, צבי בר, וכן בחשד לביצוע עבירות של הלבנת הון. ביום 26.4.2011 נערך דיון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשר לחקירה הפלילית של המשטרה, שהתנהלה בעיקרה, כך נראה, נגד ראש עיריית רמת-גן. בהחלטה מאותו יום אסר בית המשפט, בין השאר, על פרסום שמו של המשיב. כמו כך אסר בית המשפט על פרסום פרוטוקול הדיון. מסתבר, כי במהלך הדיון, שנערך בדלתיים סגורות, מסר פרקליטו של המשיב כי שולחו נמצא במשא ומתן לרכישה של בית השקעות גדול בישראל (ששמו הוזכר על ידי הפרקליט) וכי הדבר כרוך בהשקעה בארץ של מאות מיליוני שקלים. עורך הדין אף טען, כי קיים חשש כבד ש"חשיפה מוקדמת של הפרשה עלולה להביא לסיכול העסקה". דברי הפרקליט נרשמו בפרוטוקול. כנראה בשל תקלה הופץ פרוטוקול הדיון, שפרסומו נאסר כאמור, לכ-140 עיתונאים. ביום 27.4.2011 חזר והורה, בית המשפט, בין השאר, על איסור פרסומם של פרטים מתוך פרוטוקול הדיון שנערך ביום 26.4.2011.

 

3.        ביום 3.5.2011 עתרו המערערים בפני בית משפט קמא להתיר את פרסום שמו של המשיב וכן פרטים הכלולים בפרוטוקול הדיון שנערך ביום 26.4.2011. ביום 5.5.2011 נערך דיון נוסף בבית המשפט, חלקו אך בנוכחות של באי כוחם של המשיבים דכאן. במהלך הדיון ניתנה החלטה להותיר בעינו את צו איסור הפרסום. ביום 8.5.2011 ניתנה החלטתו של בית משפט קמא, אשר עליה הוגש הערעור דנא. בהחלטה חזר בית המשפט ואסר פרסום שמו של המשיב וכן אסר על פרסומם של הפרטים שנמסרו בדיון ביום 26.4.2011 לגבי העסקה המתוכננת לרכישתו של בית ההשקעות. בכל הנוגע לאיסור פרסומם של הפרטים לגבי העסקה סבר בית המשפט, כי קיים חשש לסיכולה של העסקה אם יתפרסמו הפרטים שנמסרו בדיון הנזכר וכי אותו חשש מהווה, כלשונו, "טעם ראוי" לאיסור הפרסום לזמן קצר.

 

           יצוין, כי ביום 14.6.2011 ביטל בית המשפט המחוזי את האיסור לפרסם את שמו של המשיב. על כן, הסוגיה היחידה הטעונה הכרעה עתה היא, האם היה צידוק לאסור פרסום של הפרטים בדבר המגעים לרכישתו של בית השקעות מסוים על ידי המשיב.

 

4.        השאלה מוקדה על ידי בעלי הדין להוראה שבסעיף 68(ב)(8) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט). סעיף 68(ב) קובע כי:

 

"בית המשפט רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה:

(8) לשם הגנה על סוד מסחרי".

 

           הוראה דומה שיש לציינה לעניין איסור פרסום של סוד מסחרי מופיעה בסעיף 23(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999. בצד ההוראה שבסעיף 68(ב)(8) לחוק בתי המשפט, יש להזכיר, כמובן, את סעיף 70(א) לחוק זה המטיל איסור פרסום של פרטים מדיון שהתנהל בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית המשפט. כאמור, בענייננו נערך הדיון ביום 26.4.2011, בו נמסרו פרטים מסוימים באשר לעסקה המתוכננת, בעת דיון בדלתיים סגורות.

 

5.        בית המשפט המחוזי סבר, כאמור, כי קיים חשש שפרסום הפרטים עלול להביא לסיכול העסקה. או אז הביע בית המשפט את דעתו כי "אי מימוש אותה עסקה לא ימיט על המשיב הרס כלכלי או אפילו נזק כלכלי חמור". אף על פי כן, הותיר בית המשפט בעינו את איסור הפרסום. דעתנו היא כי בכך הרחיק בית המשפט לכת יתר על המידה. לטעמנו, לא ניתן משקל מספיק לאינטרס הציבור לקבל מידע על כוונה של אדם החשוד במעשי עבירה לרכוש בית השקעות. נוסיף עתה, כי בית ההשקעות בו מדובר הינו בשליטתה של חברה ציבורית. מיותר לומר, שלציבור אינטרס מובהק לדעת מיהם השולטים בבתי השקעות, המנהלים כספים של בני הציבור. בוודאי שכך שעה שמדובר בחברה ציבורית. מבחינת האינטרס של המשיב, הרי כפי שבית המשפט המחוזי קבע, אף אם העסקה לא תצא אל הפועל לא ייגרם נזק למשיב. כלומר, אין עסקינן במקרה בו קיים חשש שפרסום ידיעה על עסקה מסחרית יגרום נזק לאדם המבקש איסור פרסום. ניתן להניח, כי אם העסקה לא תצא אל הפועל לא יזכה המשיב להרוויח בעתיד את מה שעשוי היה הוא להרוויח עקב רכישתו של בית ההשקעות. לכן אף קשה לומר כי עסקינן ב"סוד מסחרי", ולוּ בהקשר של איסור פרסום. יתירה מזו, נראה כי אם הנסיבות המתוארות, של משא ומתן לרכישתו של עסק, ייכללו בגדר "סוד מסחרי" עלול הדבר להגביל בצורה מופרזת את זכות הציבור לדעת ואת חופש העיתונות. במיוחד כך שעה שמדובר בבית השקעות חשוב ולא בעסק שולי וקטן, שאין לו כל חשיבות מבחינת הציבור.

 

6.        בדיון בפנינו הסכימה באת כוחם של המערערים כי אין זה מן הראוי לפרסם את הסכום בו לפי הערכה יירכש בית ההשקעות. נוכח הסכמה זו, אין להתיר את פרסומו של הסכום.

 

7.        אשר על כן, אנו מחליטים לקבל את הערעור ולבטל את החלטתו של בית המשפט בדבר איסור פרסומם של פרטים מן הדיון שנערך ביום 26.4.2011, למעט הפרט באשר לסכום הרכישה המוערך.

 

           ניתן היום, ‏‏כ' תשרי, תשע"ב (18.10.2011).

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11039340_S06.docעע

מרכז מידע, טל' 077-2703333  ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il