|
בבית המשפט העליון |
|
רע"א 3547/11 |
|
בפני: |
כבוד השופט י' דנציגר |
|
המבקשים: |
1. פלוני |
|
|
2. פלונית |
|
|
3. פלונית |
|
|
נ ג ד |
|
המשיב: |
פלוני |
|
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"א 37674-10-10 שניתנה ביום 4.4.2011 על ידי כבוד סגנית הנשיאה א' קובו |
בשם המבקשים: עו"ד ש' ארדינסט
|
החלטה |
לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגנית הנשיאה א' קובו) מיום 4.4.2011 בע"א 37674-10-10, בה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופטת ח' ינון) מיום 8.4.2010 בת.א. 58170/07, אולם נקבע כי הסכום בו חויבו המבקשות בפסק הדין של בית משפט השלום לא יועבר אל המשיב כי אם יופקד במלואו בקופת בית המשפט עד להחלטה אחרת בערעור.
רקע עובדתי
1. כפי שעולה מפסק דינו של בית משפט השלום, המבקש 1 (להלן: המבקש) הינו עורך דין אשר שימש כבא כוחו של המשיב. בית משפט השלום אמנם התייחס בתחילה אל המבקש כאל מי שהלך לעולמו אולם לאחר מתן פסק הדין תיקן טעות זו מאחר שהתברר כי המבקש עודנו בחיים אלא שהוא חסוי. כפי שעולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי, המבקשות 3-2 (להלן: המבקשות) הינן אפוטרופסות של המבקש, הגם שבית משפט השלום התייחס אליהן כאל "יורשותיו" של המבקש. בפסק דינו, לאחר שמיעת ראיות, חייב בית משפט השלום את המבקשות בהשבת סכום של 1,173,800 ש"ח בגין כספים אותם נטל המבקש שלא כדין מחשבון נאמנות שהחזיק עבור המשיב. פסק הדין ניתן כנגד המבקשות בלבד. כנגד פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי הן מחמת הטעויות העובדתיות שצויינו לעיל והן מחמת טענתם של המבקשים כי נפלו טעויות משפטיות בפסק הדין. המבקשים הגישו לבית משפט השלום בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו עד להכרעה בערעור שהוגש, אולם בהחלטתו מיום 23.12.2010 דחה בית משפט השלום את הבקשה בנימוק כי הגשת ערעור כשלעצמה אינה מצדיקה עיכוב ביצוע פסק דין.
2. בהמשך לכך, הוגשה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע, הפעם לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו מיום 4.4.2011 כי מדובר בפסק דין הקובע חיוב כספי ומשכך אין בו כדי לגרום למבקשות נזק בלתי הפיך. ודוק, בית המשפט המחוזי קבע כי "בהתחשב במצבו הכלכלי היציב של המשיב ומשום התרשמותי כי פסק הדין הותיר תחושת אי צדק בליבן של המבקשות, ראיתי לנכון לקבוע כי הסכום אשר נפסק בפסק הדין, כולו במלואו (כמפורט בסעיף 78 לפסק הדין), יופקד בקופת בית המשפט עד להחלטה אחרת בערעור שבנדון".
כנגד החלטתו הנ"ל של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני.
נימוקי הבקשה
3. המבקשים מפרטים את נימוקיהם לגופו של ערעור ומבהירים מדוע לטענתם נפלו טעויות בפסק דינו של בית משפט השלום. כבר עתה אציין כי לא מצאתי מקום להיזקק לטענות אלה שכן אין זה ראוי כי אחווה דעתי בשאלות העומדות ותלויות לפני בית המשפט המחוזי. בנוגע למאזן הנוחות טוענים המבקשים כי "מאחר והמשיב הינו תושב זר, חולה, מבוגר מאוד ומתגורר כאמור דרך קבע בחו"ל, הרי שיקשה לגבות ממנו את הכספים, לאחר שפסק הדין יבוטל בערעור".
דיון והכרעה
4. לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיב.
5. עקרון מנחה בפסיקתו של בית משפט זה הוא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה ורק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי ב 1273-1271 (מהדורה חמש עשרה, 2007)]. מבחנים אלו אינם מתקיימים בנסיבות המקרה, שכן עסקינן בבקשה המצויה בדלת אמותיהם של הצדדים ללא שעולה ממנה מורכבות משפטית הטעונה ליבון.
6. בבחינת למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. כידוע, דרך המלך מורה כי עצם הגשת הערעור אין בה כדי לעכב את ביצוע פסק הדין אלא אם מבקש עיכוב הביצוע מצביע על כך שסיכויי ערעורו טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו [ראו למשל: בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה(5) 499, 504-503 (1991); בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5) 403, 405 (1997)]. הגישה המקובלת היא כי כאשר עסקינן בחיוב כספי גרידא אין מעכבים ביצועו של פסק דין שכן בדרך כלל ביצוע החיוב לא גורם נזק בלתי הפיך [ראו למשל: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם, פ"ד נו(4) 178, 182 (2002)].
ודוק, גם אם לצורך הדיון הייתי מוכן לקבל את טיעונם של המבקשים בנוגע לנסיבותיו של המשיב אשר בעטיין עשוי כביכול להתעורר קושי למבקשים להיפרע מהמשיב אם יבוטל פסק הדין בערעור, הרי שבהחלטתו של בית המשפט המחוזי גובש איזון ראוי וניתן מענה הולם לקושי זה, בכך שנקבע כי הכספים לא יועברו למשיב כי אם יופקדו בקופת בית המשפט.
7. אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיב איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"א באייר התשע"א (25.5.2011).
|
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11035470_W01.doc צמ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il