|
בבית המשפט העליון |
|
בש"א 2267/12 |
|
לפני: |
כבוד הנשיא א' גרוניס |
|
המבקש: |
דוד פרל |
|
|
נ ג ד |
|
המשיבה: |
קבוצת איזנברג נדל''ן בארץ ובעולם בע"מ |
|
בקשה לאיחוד דיון |
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיבה: עו"ד צבי גלמן; עו"ד דפנה אזולאי-רגב
|
החלטה |
1. לפניי בקשה לאיחוד הדיון בשתי תובענות שהוגשו על-ידי המשיבה (להלן – התובעת) נגד המבקש (להלן – הנתבע).
2. ההליך הראשון נשוא הבקשה הוגש לבית משפט השלום בהרצליה. ההליך השני הוגש לבית משפט השלום בנצרת. בשני ההליכים נטען, כי הנתבע פרסם ברשת האינטרנט שבעה פרסומים שקריים אודות התובעת. יצוין, כי לימים החליט בית משפט השלום בנצרת להעביר את הדיון בתביעה שהתבררה לפניו לבית משפט השלום בירושלים. זאת, לאחר שמצא כי הוא נעדר סמכות מקומית לדון בה. עתה עותר הנתבע לאיחוד הדיון בשני ההליכים. הנתבע מבקש את איחוד הדיון בבית משפט השלום בירושלים. התובעת מסכימה לאיחוד הדיון. אלא, שלגישתה יש לברר את ההליכים המאוחדים בבית משפט השלום בהרצליה.
3. דעתי היא, כי יש לקבל את הבקשה ולאחד את הדיון בשני ההליכים בבית משפט השלום בירושלים. בחירתה של התובעת להגיש שני הליכים נפרדים מעוררת תמיהה. התובעת טוענת, בשני ההליכים, כי הנתבע פרסם שבעה פרסומים שהוציאו את דיבתה באתר האינטרנט "תפוז". כל הפרסומים עוסקים, לכאורה, בהתנהלותה העסקית של התובעת. התובעת בחרה "לפצל" את טענותיה נגד הנתבע באופן הבא: בכתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום בהרצליה ביום 6.4.2011 תוארו ארבעה פרסומים מן החודשים יולי עד נובמבר 2010. בכתב התביעה שהוגש (במקור) לבית משפט השלום בנצרת ביום 10.4.2011, תיארה התובעת שלושה פרסומים מן החודשים ינואר עד מרץ 2011. יובהר, כי מלבד ההפניה לפרסומים השונים, אין כל הבדל בין שתי התובענות. ניסוחן של השתיים הוא זהה לחלוטין. זאת, פרט להפניות לפרסומים. מכאן, שמלכתחילה יכולה הייתה התובעת לאחד את טענותיה בעניין כל הפרסומים במסגרת כתב תביעה אחד. בתשובת התובעת לבקשה שלפניי לא נעשה כל ניסיון להצדיק את הבחירה להגיש שני הליכים נפרדים. זאת, פרט לאמירה הסתמית לפיה "בירור התביעות במאוחד עשוי דווקא לסרבל את בירור שתי התובענות ולהאריך את הדיון". אין זה פלא שהתובעת הסכימה כי יש לאחד את הדיון בשני ההליכים.
4. עוד יצוין, כי משני כתבי התביעה עולה, כי מקום מושבה של התובעת הוא בתל אביב-יפו, ומקום מגוריו של הנתבע הוא במעלה אפרים, ביהודה ושומרון. על רקע נתונים אלה תמוהה העובדה שהנתבעת בחרה להגיש את אחת התובענות דווקא לבית משפט השלום בנצרת. אכן, מבחינת כללי הסמכות המקומית יכולה הייתה התובעת להגיש את התביעה בכל בית משפט שלום בארץ. זאת, בהינתן העובדה שעסקינן בהליכים שהוגשו על רקע פרסומים ברשת האינטרנט (ראו רע"א 530/12 יעקובוביץ נ' זיאס (טרם פורסם, 28.3.2012)). עם זאת, כלל לא ברור מהי הזיקה המהותית של העיר נצרת לסכסוך שנתגלע בין בעלי הדין. לא מצאתי ממש, בהקשר זה, בטענת התובעת, לפיה "בירור התובענות בפני בתי משפט... 'פריפריאליים'... הוא ללא ספק יעיל ומהיר יותר" (ההדגשה במקור – א' ג').
5. סיכומם של דברים, התנהלותה הדיונית של התובעת מעוררת חשש שמא פיצול הדיון, בדרך של הגשת שתי תביעות נפרדות, נעשה על מנת להקשות על הנתבע. זאת, בלא כל טעם ממשי המצדיק התנהלות זו. בנסיבות אלה, בהתחשב במקום מגוריו של הנתבע, ומאחר שהנתבעת לא הניחה כל טעם משכנע המצדיק לאחד את הדיון דווקא בהרצליה, נראה לי כי יש להורות על איחוד הדיון בהליכים בבית משפט השלום בירושלים.
6. לפיכך, הבקשה מתקבלת. הנני מורה על העברת הדיון בת"א 9681-04-11 (שלום – הרצליה) לבית משפט השלום בירושלים, ועל איחודו, שם, עם הדיון בת"א 14061-04-11 (שלום – ירושלים). המשיבה תישא בהוצאות המבקש (שאינו מיוצג) בגין הגשת בקשה זו בסך 2,000 ש"ח. התנהלותה של המשיבה מצדיקה אף שקילה של הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה. על המשיבה לנמק עד ליום 25.4.2012 מדוע לא יוטלו עליה הוצאות כאמור.
ניתנה היום, י"ב בניסן התשע"ב (4.4.2012).
|
|
|
ה נ ש י א |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12022670_S02.doc דז
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il