|
בבית המשפט העליון |
|
בש"פ 169/12 |
|
לפני: |
כבוד השופט א' רובינשטיין |
|
המבקשת: |
מדינת ישראל |
|
|
נ ג ד |
|
המשיבים: |
1. קובי דיבה |
|
|
2. אמיר כהן |
|
|
3. ויטל חסון |
|
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו 1996 |
תאריכי הישיבות: י"ז בטבת תשע"ב (12.1.12)
ה' בשבט התשע"ב (29.1.12).
בשם המבקשת: עו"ד נילי פינקלשטיין
בשם המשיב 1: עו"ד משה סוחמי
בשם המשיב 2: עו"ד דורון נוי
בשם המשיב 3: עו"ד ארז נוריאלי; עו"ד אסף שלם
|
החלטה |
א. בקשה להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, ב-90 יום מ-17.1.12 או עד לפסק דין בת"ח 27036-04-11 בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הפרשה עניינה עבירות סחיטה בכוח ובאיומים, הלבנת הון ועבירות נלוות בתחום ההימורים, המס ועוד.
כתב האישום
ב. נגד המשיב 1 (יליד 1981), המשיב 2 (יליד 1974), המשיב 3 (יליד 1988) ושניים אחרים (להלן נאשם 4 ונאשם 5) הוגש ביום 17.4.11 כתב אישום המייחס להם עבירות רבות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, עבירות שונות של הלבנת הון ועוד; למשיב 1 מיוחסים 16 אישומים בגין עבירות אלה, למשיב 2 מיוחסים 15 אישומים ולמשיב 3 - 11 אישומים. לפי המתואר בכתב האישום, בין השנים 2011-2005 עסק המשיב 1 במתן הלוואות חוץ בנקאיות ובניכיון שיקים, ובשנת 2008 הצטרף אליו המשיב 2 כשותף; המשיב 3 ביצע חלק מן הפעולות הכרוכות בתפעולו השוטף של העסק. כשהתקשו חייבים להחזיר חובות לעסק, פעלו המשיבים בדרכים שונות כדי לגרום להם לשלם, לרבות תקיפתם, איומים עליהם, הטרדתם בשעות בלתי שגרתיות בטלפון, ביקורם בביתם או בעבודתם ופנייה למשפחתם. לחלק מן החייבים הציעו המשיבים 2-1, כי ימשכו שיקים על שמם של החייבים או יפתחו חשבונות בנק לשימושם של משיבים 2-1, וזאת לשם הסתרת היקפם של כספי העסק. בנוסף, המשיב 1, בסיוע המשיבים 3-2, ערכו משחקי הימורים, וכאשר התקשו מהמרים להחזיר את חובם הציעו להם משיבים 2-1 הלוואה לכיסוי ההפסדים. בנוסף לאמור, העלימו המשיבים 2-1 - כנטען - את תקבולי העסק מרשות המסים, והמשיב 1 העלים בנוסף גם את תקבולי ההימורים.
הליכי המעצר
ג. עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים, וביום 16.5.11 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט קאפח) על הגשת תסקירי מעצר בעניינם. ביום 6.7.11 הורה בית המשפט על מעצר המשיבים עד תום ההליכים, נוכח התרשמותו כי התשתית הראייתית בתיק מוצקה, וכי המספר הרב של האישומים המיוחסים למשיבים, בשים לב לתחכום בו בוצעו לכאורה, אינו מאפשר שחרורם לחלופה. בנוסף, שירות המבחן נמנע מהמלצת שחרור לחלופה בעניינם של המשיבים, אולם בית המשפט ציין שלא היה בתסקיר חיובי כדי להביא לתוצאה שונה, נוכח המסוכנות המשמעותית הנשקפת מהמשיבים. בית המשפט ציין, כי חלקם של נאשמים 5-4 פחות בצורה משמעותית מזה של המשיבים, ועל כן הורה על שחרור נאשם 4 בתנאים מגבילים, ואילו נאשם 5 שוחרר ללא תנאים מגבילים.
ד. ביום 14.8.11 נדחה עררו של המשיב 3 על החלטת המעצר (בש"פ 5572/11, השופט עמית). נקבע, כי חומר הראיות בתיק מבסס לכאורה את קיומו של מנגנון גביה, אשר פועל באופן רחב היקף להשבת הכספים באמצעים אלימים; וזאת בנוסף לעבירות הרבות של הלבנת ההון. עוד צוין, כי המשיב 3 היה אמנם שליחם "בלבד" של המשיבים 2-1, אולם כהיותו חלק מן המנגנון מסוכנותו אינה פחותה משלהם. עוד נדחתה טענת ההפליה בין המשיב 3 לנאשם 4, וזאת נוכח חלקו הגדול יותר של המשיב 3, שכלל גם מעורבות בעבירות הלבנת ההון. ביום 24.8.11 נדחה עררו של המשיב 2 על החלטת המעצר (בש"פ 5739/11, השופט הנדל). נקבע, הן נוכח העבירות המיוחסות למשיב 2 והן נוכח תסקירו הלא-חיובי של שירות המבחן, כי אין מקום לשחרור לחלופה; זאת חרף מצב רפואי לא פשוט של המשיב 2 עצמו, ומצבו של בנו הסובל מליקויים שונים וקשים.
הדיונים בתיק העיקרי
ה. מאז הוגש כתב האישום, לא נשמעו עדי תביעה ולא ניתן מענה לכתב האישום. הדבר נבע בעיקר מבקשות דחיה של באי כוח המשיבים, וכן בעקבות יציאת השופט רוזן לשבתון בחודשים אוקטובר - דצמבר 2011. אציין כבר כאן, כי חלק מטענות המשיבים עניינם אי קבלתו של חומר החקירה, שהוא גדול במיוחד. בנוסף, ביום 20.7.11 הורה בית המשפט לבאי כוח המשיבים להגיש את תשובת המשיבים לכתב האישום בכתב עד ליום 6.9.11, אולם זו טרם נתקבלה.
הבקשה
ו. נטען, כי עבירות המרמה הרבות המיוחסות למשיבים, תוך הפעלת אלימות ואיומים, בשיטתיות ובמשך שנים רבות, מצביעות על המסוכנות הרבה הנשקפת מהם, שאינה ניתנת להפגה באמצעות חלופת מעצר. עוד נטען, כי נסיבות ביצוע העבירות מעלות גם חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט והשפעת המשיבים על עדים. כן הצביעה המבקשת על עברו הפלילי של המשיב 2 הכולל שתי הרשעות קודמות בעבירות של החזקת נשק, איומים ועוד, וכן נעצר בדירת מסתור כשידע כי הוא דרוש לחקירה וכתום שבועיים. צוין כי נגד המשיב 3 תלוי ועומד כתב אישום המיחס לו עבירה של החזקת אגרופן או סכין. אשר להתקדמות הדיונים בהליך העיקרי נטען, כי אמנם לא התקיימו דיוני הוכחות בתיק, אולם הדבר נובע בעיקר - כאמור - מבקשות דחיה של באי כוח המשיבים, וכי קבועים 10 ימים מלאים לצורך הוכחות לחודשים ינואר – מרץ 2012, במהלכם עתידים להעיד כ-87 עדים (המספר ירד בהמשך כנראה לשמונה דיונים בשל אילוצים).
הדיונים בבקשה
ז. הבקשה נדונה בשני המשכים. בראשון - 12.1.12 - נדון עניינם של משיבים 1 ו-3. למרבה הצער נפטר אביו של בא כוח משיב 2 עובר לדיון ועל כן נדחה הדיון בעניינו וקוים ביום 29.1.12. המעצר הוארך בהסכמה עד להחלטה הנוכחית.
ח. בדיונים נמסר מטעם המדינה כי ההוכחות החלו בבית המשפט המחוזי והמועדים נקבעו עתה ברצף חריג; עוד נטען כי העדים חוששים להגיע ומוחשת אימה מצדם, ואף שהעידו חלקם, היה זה בחשש רב. נאמר, כי אכן הועבר חומר חקירה באיחור - אך לא החומר המהותי. שעל פיו ניתן היה להתקדם.
ט. בא כוח המשיב 1 טען כי אין למשיבים קשר לבעיית זימונם של העדים. ועוד, התיק יארך זמן רב, נוכח מאות עדי התביעה וגם מאות עדי הגנה שיהיו; חומר הראיות העצום הועבר באיחור, בחלקו רק בסוף נובמבר – תחילת דצמבר 2011. למשיב 1, כך נטען, אין כל עבר פלילי, ואין מדובר בארגון פשיעה, אולם עסקינן ב"מגה תיק" ששמיעתו תימשך; נקודת האיזון כבר כאן. המשיב 1 עתר איפוא לדחיית הבקשה.
י. בא כוח משיב 3 טען, כי חלק מן הדחיות היא בשל שבתון של בית המשפט קמא; המשיב 3 צעיר שזה מעצרו הראשון, והתהליך של שירות המבחן לגביו לא הושלם, שכן בתסקיר נאמר כי ניתן לצמצם את הסיכון בחלופה סמכותית תוך איזוק אלקטרוני. נטען גם להפליה בין משיב 3 לנאשם 4, ונתבקש כי יוזמן תסקיר משלים.
יא. בא כוח משיב 2 טען, כי המסכת הראייתית כלפי שולחו מיוחסת לו אישית רק בחלקה (ארבעה אישומים) ובאחרים הוא נתפס כשותפו של משיב 1, והעדים שהעידו עד כה לא הכירו את משיב 2; ועל כן - כנטען - יש משמעות רבה במיוחד לחזקת החפות. עוד נטען, כי החומר הועבר באיחור ודחיות לא נתבקשו מטעם ההגנה. נטען גם כאן להפליה כלפי נאשם 4. בעיקר טען בא כוח משיב 2 לעניין בריאותו של שולחו, ולגבו מצב בנו (לא אפרט מטעמים מובנים). לגבי המשיב עצמו נטען סיכון ממשי לחייו בשל מחלתו, כיון שהסדרים שנעשו לגבי הטיפול בו אינם בהכרח עומדים במבחן צרכיו הרפואיים. עוד נטען, כי בן המשיב 2 סובל מבעיות קשות בתחום הרפואי-התפתחותי. נתבקש איפוא כי יוזמן תסקיר משלים.
הכרעה
יב. תפקידו של בית המשפט בהליך דנא הוא בקרת ההתנהלות בבית המשפט המחוזי. מטעמים כאלה ואחרים הוחל רק לאחרונה בשמיעת הראיות, ואמנם - בין השאר - לא כל חומר החקירה התקבל במלואו וכן היה המותב בשבתון תקופה מסוימת. ואולם, בית המשפט קבע מועדי הוכחות רבים בינואר - מארס 2012 ותוך ימי שמיעה ארוכים, ואף שהדעת נותנת, כי המשפט – ככל שלא יחולו התפתחויות לא צפויות – לא יסתיים בהארכה הנוכחית, יש להניח כי יתקדם משמעותית. השאלה היא איפוא אם – כפי שמקובל לומר – נעה נקודת האיזון. נראה לי כי התשובה אינה בחיוב, לעת הזאת.
יג. בית המשפט המחוזי, בהחליטו על המעצר עד תום ההליכים (6.7.11) נדרש לחששם של המתלוננים מפני העדות, ואת המעצר תיאר כשיקול מניעתי. חשש זה עולה גם מפרוטוקול בית המשפט המחוזי מיום 12.1.12, אף כי בסופו של דבר העידו שני המתלוננים שזומנו. ואכן, משיב 1, שהוא לכאורה ב"ראש הקרואים" מבחינת האישומים, משיב 2 שותפו, ומשיב 3 "חייל" בשירותם, נעצרו עד תום ההליכים בין השאר לשם מניעה, באשר לפחדם של מתלוננים. אכן, לכאורה, משיב 1 ו-2 אם גם לא נקטו אלימות ישירה, היו הכוח המניע בפרשות שבתיק, המשיב 2 איים באופן בוטה, כעולה בעליל ממספר אישומים, והמשיב 3 נקט אלימות.
יד. הגם שבית המשפט המחוזי סבר כי אפילו היו התסקירים חיוביים לא היה מקום לשחרור, עיינתי בתסקירים – שאינם חיוביים. לגבי משיב 1 אמנם הוזכרו עברו הנקי וראשית בדיקה עצמית להפקת לקחים, אך במכלול התמונה – נוכח רמת הסיכון וההתרשמות בדבר יכולתו להשפיע על סביבתו לצרכיו, לא ניתנה המלצה. לגבי משיב 3, מטעמי המסוכנות הגבוהה והחשש שמא אין מודעות המפקחות המוצעות, בנות משפחה, לאורח חייו של משיב זה, לא ראה שירות המבחן מקום לשחרור. בית המשפט גם הבחין בינו – שגם תלוי כנגדו כתב אישום נוסף – לבין נאשם 4, "חייל" במערכת, בשל מצב האישומים ועוצמתם.
טו. עיינתי גם בהחלטת השופט עמית בבש"פ 5572/11 מיום 14.8.11 לגבי משיב 3, שנדרשה למהות האישומים כלפיו כבעל זרוע במנגנון גביית החובות והסחיטה, תוך דחיית טענת ההפליה.
טז. למשיב 2 ייחוד בשל חוליו (עיינתי בתיעוד רפואי) ומצב בנו כאמור. חרף מצבו האישי והמשפחתי הקשה לא המליץ שירות המבחן על שחרור, ואזכיר כי לו שתי הרשעות קודמות בעבירות רכוש, איומים, מרמה ושוחד ועוד, קרי, ידיו רב לו בעולם הפשע. אשר לטענות שהעלה הסניגור המלומד לעניין תנאי מעצרו של המשיב 2, בזיקה לסיכון הנטען לבריאותו, איני מקל ראש בכך - אך הכלי הוא עתירת אסיר (שכבר היתה שכמותה בפני סגן הנשיא טל בבית המשפט המחוזי מרכז ב-28.12.11 (עת"א 51695-05-11)). חזקה על המערכת שתתן דעתה לצרכי המשיב, בפיקוח בית המשפט לפי הנדרש. הואיל ובבריאות עסקינן, תועבר החלטה זו לשירות בתי הסוהר על-ידי הפרקליטות.
יז. צר היה לי מאוד לקרוא על מצב הבן, לרבות מסמכים עדכניים משירותי הרווחה בתל אביב (9.1.12) ומן המרכז הרפואי סורסקי (18.1.12), שכאמור לא אפרט. ואולם, אין בידי ללכת לעת הזאת לקראת האב, שאת עבירותיו לכאורה עבר בידיעת מצב בנו, נוכח המסוכנות והעבר.
יח. סוף דבר, נשוב לנקודת האיזון, וסבורני כי היא לא נעה עדיין לגבי כל המשיבים, הגם שאני ער לכך שכנראה לא יסתיים המשפט בהארכה זו. המסוכנות שתוארה לאורך הדרך בהכרעות בית המשפט המחוזי ובית משפט זה, והחשש להשפעה על עדים מפוחדים בנסיבות של סחיטה, מטים את הכף. איני מביע דעה כלשהי לגבי האפשרות לשיקול נוסף בעתיד, לאחר שיעידו המתלוננים.
יט. החלטתי איפוא לקבל את בקשת המדינה ומעצר המשיבים יוארך כ-90 יום מ-17.1.12.
ניתנה היום, ו' בשבט התשע"ב (30.1.2012).
|
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12001690_T03.doc רח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il