עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 1455/11

 

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

                                          

 

 

 

 

 

 

 

השופט  י' דנציגר:

 

           לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט נ' סולברג) בע"מ 2099-09-10 מיום 8.2.2011, בו נדחתה עתירתה של המערערת כנגד החלטת ראש רשות האוכלוסין ומעברי הגבול (להלן: ראש הרשות), בהמלצת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים (להלן: הוועדה), לדחות את בקשתה של המערערת, אזרחית אתיופיה להאריך את שהותה בישראל מטעמים הומניטאריים לאחר שההליך המדורג לקבלת מעמד הופסק בעקבות פטירת בעלה.

 

רקע עובדתי והליכים קודמים

 

1.        כעולה מפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, המערערת נכנסה לישראל כתיירת ביום 21.12.1997. בהגיעה הייתה רווקה, אם לשלושה ילדים משלושה בני זוג שונים שנותרו באתיופיה. בשנת 1998 בעודה בישראל הכירה את פנטהון מקונן, יהודי, אזרח ישראל שנולד באתיופיה בשנת 1951. זמן קצר אחרי שהכירו החלו להתגורר יחדיו. ביום 5.6.2003 נישאו השניים בנישואי אל סלבדור ומשרד הפנים רשם נישואיהם. ביום 2.7.2003 הגישו המערערת ובעלה בקשה לקבלת אזרחות עבור המערערת במסגרת "ההליך המדורג". ביום 26.1.2004 החל ההליך המדורג והמערערת קיבלה אשרות שונות, האחרונה שבהן עד ליום 12.8.2008. ביום 28.4.2007 נפטר בעלה של המערערת. בקשותיה להמשיך בהליך המדורג ולהאריך את שהייתה בישראל מעבר למועד פקיעת האשרה נדחו. ביום 13.5.2009 הגישה המערערת לבית המשפט לעניינים מנהליים עתירה נגד החלטות אלה. במהלך הדיון בעתירה ביום 26.1.2010 העבירו המשיבים את עניינה של המערערת לדיון בוועדה שהמליצה לא לאשר הארכת שהותה בישראל, זאת בשל פטירת בעלה וכן בשל העובדה כי לבני הזוג לא היו ילדים משותפים. הוועדה השתכנעה כי מירב הזיקות של המערערת הם לארץ מוצאה ולעמדת הוועדה לא נמצאו טעמים מיוחדים להיעתר לבקשתה של המערערת. ראש הרשות אימץ את המלצת הוועדה והחליט לדחות את בקשת המערערת. כנגד החלטה זו של ראש הרשות בהמלצת הוועדה עתרה המערערת לבית המשפט לעניינים מנהליים.

 

פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים

 

2.        בית המשפט לעניינים מנהליים הפנה בפסק דינו להליכים שהתנהלו לפני בית משפט זה בבג"ץ 4711/02 דניאלה הלל נ' שר הפנים (להלן: עניין הלל). באותה פרשה אוחד הדיון בשורת עתירות של אלמנות לאזרחים ישראלים שהלכו לעולמם בטרם הושלם בעניינן ההליך המדורג. במקביל לדיונים לפני בית משפט זה בעתירות, בשנת 2006, קבע משרד הפנים נוהל המסדיר את הפסקת ההליך המדורג במקרים של גירושין או של פטירת בן הזוג הישראלי. בהחלטה מיום 12.10.2008 זכה הנוהל לביקורת ובית משפט זה הורה על בחינתו מחדש. בעקבות החלטה זו שינה משרד הפנים את הנוהל. במסגרת התיקון בוטלה הדרישה כי בן הזוג הזר יהיה נתון בהליך המדורג במשך שלוש שנים בטרם פטירתו של בן הזוג הישראלי והומרה הדרישה כי "בן הזוג עבר יותר ממחצית מתקופת ההליך המדורג קודם פטירת בן הזוג הישראלי". כמו כן נקבע מנגנון חדש של שימוע מקדים לבחינת זיקתו של בן הזוג הזר לישראל. בפסק הדין שחתם את הדיון בעתירות נקבע כי לאחר שהנוהל תוקן לא ניתן לומר לגביו כי הוא פסול.

 

3.        לאחר שהתייחס למסגרת הנורמטיבית שחלה, קבע בית המשפט המחוזי כי הוועדה שקלה את מכלול הנסיבות לאור הנוהל האמור ולנגד עיניה עמדו בין היתר תשובותיה של המערערת בשימוע שנערך לה. הוועדה קבעה כי לאור נסיבותיה הספציפיות של המערערת מירב זיקותיה אינן לישראל אלא לארץ מוצאה. כך צויין כי רק בגיל 42 באה המערערת ארצה כתיירת ובהמשך שהתה בה חמש שנים שלא כדין. עד לפטירת בעלה שעמו נישאה כשהייתה בת 48 השלימה המערערת תקופה קצרה במסגרת אשרה מסוג א/5 (לטענת המערערת בסיכומי התשובה מטעמה שהוגשו בערעור דנן, היא קיבלה אשרת א/5 לראשונה ביום 8.12.2004. בהינתן העובדה כי בעלה נפטר ביום 28.4.2007, עולה כי עד אז שהתה המערערת במסגרת ההליך המדורג תקופה של שנתיים וארבעה חודשים). כמו כן צויין כי אין למערערת ולבעלה המנוח ילדים משותפים. בנוסף לכך עולה כי למערערת שתי בנות ונכדה באתיופיה ובת נוספת בצרפת ואחיותיה ואמה מתגוררת בארה"ב ואחיה מתגורר באתיופיה. בהמשך לכך התברר כי אין למערערת קרובי משפחה בישראל. לפיכך ולאור נסיבותיה של המערערת קבע בית המשפט כי אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה אשר הסתמכה על תשתית עובדתית נכונה ושיקוליה היו רלבנטיים. בית המשפט לעניינים מנהליים הטעים כי התוצאה אמנם קשה עבור המערערת אך לא קמה עילה להתערב בה.

 

נימוקי הערעור

 

4.        המערערת – באמצעות בא כוחה עו"ד שמואל שנהר – טוענת כי מירב זיקותיה לישראל. לטענתה היא חיה בארץ קרוב ל-15 שנים ויצאה לביקור באתיופיה פעם אחת בלבד. עוד טוענת המערערת כי היא חייתה במשך עשר שנים עם בן זוגה, מהן ארבע שנים כשהיא נשואה לו. עוד מדגישה המערערת כי קבר בעלה נמצא בירושלים וכי במשך כל השנים עבדה בישראל. המערערת מדגישה כי קשריה לאתיופיה רופפים ביותר וכי העובדה ששהתה בישראל משך חמש שנים שלא כדין אינה מטה את הכף לחובתה ובמיוחד לאור העובדה כי לאחר נישואיה קיבלה בישראל מעמד כדין. המערערת הפנתה לעניינה  של הגברת טיפטו מקונן שם הסכים משרד הפנים להכיר במעמד העותרת בישראל על אף שנסיבותיה של המערערת מתאימים יותר וטובים יותר לשם הכרה במעמדה וזיקתה של המערערת לישראל חזקה יותר. נוכח הנסיבות האמורות נטען כי החלטת הוועדה בלתי סבירה.

 

תגובת המשיבים

 

5.        המשיבים – באמצעות בא כוחם, עו"ד רועי שויקה – מדגישים כי הנוהל שבנדון עבר ביקורת שיפוטית של בית משפט זה ונקבע כי בנוסחו המתוקן אין לפסול אותו. המשיבים טוענים כי החלטתם סבירה וראויה לגופה. עניינה של המערערת הובא לפני הוועדה אשר החליטה נוכח נסיבותיה האישיות כי אין לאשר את המשך ההליך המדורג. כך, מדגישים המשיבים כי המערערת השלימה פחות משנתיים וחצי באשרה מסוג א/5. לטענתם, יש בכך להצביע על היעדר התגבשות של ציפייה לגיטימית לקבלת מעמד בישראל. שנית ועיקר טוענים המשיבים כי זיקתה של המערערת לישראל חלשה מזיקתה לארץ מוצאה. בשולי הדברים מציינים המשיבים כי המערערת הרחיבה בעניין טענת אפליה ביחס לעניינה של טיפטו מקונן. המשיבים מטעימים כי טענה זו נטענה לראשונה בערעור ולכן מתבקש בית המשפט להורות על מחיקתה מכתבי הטענות. לגופו של עניין טוענים המשיבים כי עיון בפרטי המקרה מלמד כי הם בוחנים כל בקשה לגופם של דברים ובהתאם לנסיבותיה הקונקרטיות.

 

דיון והכרעה

 

6.        לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך לפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

 

7.        המסגרת הנורמטיבית המסדירה את הטיפול באלמנות שההליך המדורג בעניינן הופסק עקב פטירת בן זוגן מוסדר ב"נוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים", אותו נוהל אליו התייחסו הצדדים בטיעוניהם. נוהל זה עבר ביקורת שיפוטית של בית משפט זה ונקבע כי אין לפסול אותו. הנוהל קובע את ההליכים שיש לנקוט במסגרת הטיפול בהפסקת ההליך המדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים. הנוהל מבחין בין מצב דברים בו ההליך המדורג מופסק עקב גירושין לבין הפסקת ההליך המדורג עקב פטירתו של בן הזוג הישראלי. כאשר ההליך המדורג מופסק עקב פטירתו של בן הזוג הישראלי מבחין הנוהל במקרה בו לבני הזוג ישנם ילדים משותפים לעומת מצב בו אין לבני הזוג ילדים משותפים. לענייננו רלבנטי מצב הדברים השני שכן למערערת ולבעלה ז"ל לא היו ילדים משותפים. סעיף 3.ב. לנוהל קובע תנאי סף מסוימים אשר אם התקיימו נקבע כי יש לערוך שימוע לבן הזוג בלשכת רשות האוכלוסין לשם בחינת זיקתו לישראל ביחס לזיקתו למדינת אזרחותו ובכלל זה יש לשקול את משך התקופה בה הוא שוהה בישראל, קיומם של קרובי משפחה בישראל או בארץ מוצאו ומידת התערותו בחברה הישראלית. כן נקבע בנוהל כי העתק מן השימוע יונח לפני חברי הוועדה על מנת לבדוק את נסיבות העניין בכללותן ומידת קיומה של זיקה ממשית וחזקה של המבקש למדינת ישראל יותר מזיקתו למדינה הזרה.

 

8.        כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, המשיבים ערכו למערערת שימוע והביאו את הדיון בעניינה לוועדה. הוועדה בחנה את מכלול נסיבותיה של המערערת בשים לב לפרמטרים המעוגנים בנוהל. על סמך המסד העובדתי שהובא בפני הוועדה כמפורט לעיל גובשה המלצת הוועדה שלא להיעתר לבקשתה של המערערת. כפי שנקבע כממצא עובדתי על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים, מסקנתה זו של הוועדה מעוגנת היטב בחומר הראיות הנוגע לזיקותיה של המערערת לארץ מוצאה – אתיופיה – ולמדינות אחרות ואשר מצביע כי זיקותיה לישראל חלשות יותר. זאת ועוד, השאלה אם זיקתה של המערערת לארץ מוצאה חזקה יותר מזיקתה לישראל היא בראש ובראשונה שאלה עובדתית. לא בנקל יתערב בית המשפט בבחינה עובדתית זו של הרשות שלה ניסיון ויכולת מקצועית להעריך את העובדות בשים לב למדיניות הממשלה בנושאי הגירה ומעמד.

 

9.        ביקורתו השיפוטית של בית המשפט בגדרי המשפט המנהלי מוגבלת בעיקרה לבחינת תקינות ההליך והקפדה על קיומם של כללי הצדק הטבעי ולעילות ההתערבות הנהוגות במשפט המנהלי ובכללן האיסור על שקילת שיקולים זרים, החובה לנהוג בתום לב, בהגינות ובסבירות. בית המשפט לעניינים מנהליים בחן את הליך השימוע ואת מהלך הדיון בעניינה של המערערת בוועדה והגיע לכלל מסקנה כי קביעותיה של הוועדה מעוגנות היטב בחומר הראיות ולא נפל פגם בהתנהלות המשיבים. גם קביעותיו של בית המשפט לעניינים מנהליים בעניינים אלו הן קביעות עובדתיות שאין בית משפט זה נוטה להתערב בהן. פסיקתו של בית המשפט לעניינים מנהליים מעוגנת היטב בדין ובעובדות ומשכך אין מקום להתערב בה. אכן, התוצאה עבור המערערת היא קשה ואיני מקל ראש בה, שכן לאחר שהות של מספר שנים לא מבוטל בישראל לאחר שעבדה כאן וקברה את בעלה ז"ל יהיה עליה לשוב ככל הנראה לארץ מוצאה. ודוק, לא נמצאה עילת התערבות בהחלטתם של המשיבים שהינה החלטה סבירה, חוקית ומבוססת ואין עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. מקובלת עליי טענתם של המשיבים כי אין להיזקק בשלב זה של הערעור לטענתה של המערערת לאפליה הנסמכת על נסיבות המקרה של הגברת טיפטו מקונן, שכן אלה לא הובאו לבחינתו של בית המשפט לעניינים מנהליים ולא זכו לבירור עובדתי ומשפטי כנדרש.

 

10.      אשר על כן, הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

 

11.      אף בהתחשב בתוצאת הערעור, בבוא המשיבים לקבוע את מועד צאתה של המערערת את מדינת ישראל, עליהם לאפשר לה פרק זמן נאות לשם התארגנות, זאת בהתחשב בפרק הזמן הממושך בו שהתה בארץ ובהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן.

 

           ניתן היום, כ"ט בסיון תשע"ב (19.6.2012).

 

 

           ש ו פ ט                                 ש ו פ ט                                   ש ו פ ט

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11014550_W09.doc   חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il