עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 7049/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"ב 7049/11

לפני:

כבוד השופטת א' חיות

המבקש:

מסארוה עבדאלחמיד

נ ג ד

המשיבים:

1. שירות בתי הסוהר

2. משטרת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת בעת"א 48137-08-11 מיום 13.9.2011 על ידי כבוד השופט י' אברהם

בשם המבקש: עו"ד שריף סלאם

בשם המשיבים: עו"ד ורד חלאוה

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט י' אברהם) מיום 13.9.2011, בה נדחתה עתירה שהגיש המבקש נגד החלטת המשיב 1 למנוע את יציאתו לחופשות מבית הסוהר.

1. המבקש הורשע בבית משפט השלום בחדרה ביום 19.4.2010 (כב' השופט א' קפלן) בעבירות של תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, גרימת חבלה של ממש ואיומים, אותן ביצע כלפי מי שהייתה אשתו (להלן: המתלוננת). על פי כתב האישום שבפרטיו הורשע, המבקש תקף את המתלוננת בארבעה אירועים שונים, ובכלל זה דחף אותה, סטר לה, חבט בה באגרופיו, משך בשערותיה, בעט בה, חנק אותה, הצליף בגבה באמצעות חגורה וחבט את ראשה בקיר. בגין מעשיו גזר בית משפט השלום על המבקש ביום 12.10.2010 עשרים חודשי מאסר בפועל (בניכוי ארבעת ימי מעצרו) וששה חודשי מאסר על תנאי. בגזר הדין ציין בית המשפט כי המעשים בהם הורשע המבקש מצויים ברף הגבוה של מעשי אלימות בין בני זוג, בהדגישו כי הללו "הותירו את חותמם על נפשה [של המתלוננת], והותירו בה צלקת שלא תימחק במהרה". ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי על גזר הדין נדחה ביום 27.1.2011 (עפ"ג 28761-11-10), וביום 27.2.2011 החל המבקש בריצוי המאסר.

2. נוכח העובדה שהמבקש מרצה את עונשו בגין עבירות אלימות שבוצעו כלפי מי שהייתה אשתו, קבע שירות בתי הסוהר כי לצורך הכרעה בשאלת הוצאתו לחופשות נדרשת בין היתר חוות דעת מטעם הוועדה המחוזית לטיפול באלימות במשפחה (להלן: ועדת אלמ"ב או הוועדה). בסיכום הדיון שהתקיים בועדת אלמ"ב בענייננו של המבקש ביום 21.7.2011 ציינו חברי הוועדה כי הם אינם מתנגדים ליציאתו של המבקש לשתי חופשות בנות 12 שעות בכפוף לתנאים שפירטו. הוועדה עמדה על האופי האלים של המעשים בהם הורשע המבקש וציינה כי מהמידע שהונח בפניה עולה תמונה של אדם בעל אישיות נוקשה "הנוטה להפנים רגשות קשים וכעס ולהתפרץ בתוך מערכת יחסים אינטימית". יחד עם זאת הדגישה הוועדה כי המבקש מצוי בעיצומו של תהליך טיפולי האורך כשנה; כי הוא מבטא מוטיבציה לטיפול ב"נושא האלימות האינטימית"; וכן כי הוא מודה במעשים בהם הורשע ומבטא חרטה כנה ואמפטיה כלפי המתלוננת. נוכח האמור התרשמו חברי הוועדה כי המסוכנות הנשקפת מן המבקש לטווח הקצר אינה גבוהה והמליצו על יציאתו לחופשות מוגבלות כאמור. בהמשך לכך, ובמסגרת הטיפול בבקשת המבקש לצאת לחופשות, התברר כי בידי המשיב 1 מצוי מידע מודיעיני עדכני בעניינו של המבקש אשר נמצא רלוונטי לצורך בחינת בקשתו ולאחר שהמידע נבחן, החליט המשיב 1 שלא להיעתר לעת הזו לבקשת המבקש. זאת כל עוד לא הובא המידע המודיעיני האמור לידיעתם של ועדת אלמ"ב ושל משטרת ישראל על מנת שתתקבלנה חוות דעת עדכניות מטעמן. על רקע זה הגיש המבקש עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, בה ביקש כי יותר לו לצאת לחופשות בהתאם להמלצתה של ועדת אלמ"ב וכן כי יותר לו לצאת לחופשה חריגה ביום 15.9.2011 לרגל אירוסי אחיו.

3. בהחלטתו מיום 13.9.2011 דחה בית המשפט את עתירת המבקש, בציינו כי המידע המודיעיני שהוצג בעניינו מהווה "בסיס מוצק ומספק" להחלטת המשיבים ובהדגישו כי מדובר בחומר "מהימן ומוצלב המשקף אפשרות למסוכנות מצד [המבקש] כלפי אדם או יותר במידה שיצא לחופשה". בית המשפט לא התעלם מהמלצתה של ועדת אלמ"ב בעניינו של המבקש, אך ציין כי המלצה זו ניתנה לפני המועד בו נתקבל המידע המודיעיני האמור ועל כן, מצא כי החלטת המשיבים הינה "סבירה לחלוטין".

מכאן הבקשה שבפניי.

להשלמת התמונה יצוין כי מן החומר שצירפו המשיבים לתגובתם עולה כי לאחר הגשת הבקשה דנן ערכה ועדת אלמ"ב התייעצות נוספת בעניינו של המבקש, וזאת לאחר שהובא לידיעתה דבר קיומו של המידע המודיעיני האמור. חרף זאת, בהחלטתה מיום 6.10.2011 קבעה הוועדה כי בשלב הזה היא אין היא רואה מקום לשנות מהמלצתה הקודמת בדבר הוצאתו של המבקש לחופשות. בהמשך לכך, הועבר עניינו של המבקש לבחינת משטרת ישראל אשר התנגדה ליציאתו לחופשות נוכח המידע המודיעיני שהוצג בעניינו ובשל הערכתה כי לא ניתן בעת הזו לאיין את מסוכנותו. לטענת המבקש המלצתה העדכנית של הוועדה ניתנה טרם הדיון שהתקיים בעתירתו בבית משפט קמא והמשיבים נמנעו ביודעין מלהציגה בפני בית המשפט. טענה זו, אשר נטענה ללא כל תימוכין, אינה עולה בקנה אחד עם החומר שצורף על ידי המשיבים לתגובותיהם ואין לקבלה.

4. בבקשתו שב המבקש ומציין את התקדמותו במסגרת הטיפולית בה הוא לוקח חלק במהלך המאסר, בהדגישו את דיווחיהם החיוביים של הגורמים הטיפוליים בעניינו ואת החרטה הכנה שהביע על מעשיו. בהינתן נתונים אלה, כך מדגיש המבקש, התרשמה ועדת אלמ"ב כי המסוכנות הנשקפת ממנו לטווח קצר איננה גבוהה ועל כן סברה כי אין מניעה להוציאו לחופשות מוגבלות. לטענת המבקש שגה בית משפט קמא בדחותו את המלצת הגורם המקצועי המוסמך לעניין הוצאתו לחופשות, ותחתיה ראה להסתמך על מידע מודיעיני שטיבו אינו ברור. כן טוען המבקש כי לא יהיה בשחרורו לחופשות כדי לסכן את שלומה ואת בטחונה של המתלוננת, בציינו כי אזור החופשות המבוקש מרוחק די צרכו ממקום מגוריה וכי לפני זמן מה הוא נישא בשנית. לבסוף מדגיש המבקש את התנהגותו החיובית במהלך המאסר ואת העובדה כי הוא מועסק במתחם היצרני בבית הכלא.

המשיבים מצידם טוענים כי ההחלטה שלא להוציא את המבקש לחופשות מעוגנת בנסיבותיו הפרטניות של המקרה דנן, שאינו מעלה כל שאלה חשובה אשר יש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור. יתרה מכך, לטענת המשיבים המידע המודיעיני בעניינו של המבקש הצדיק את ההחלטה לערוך בירורים נוספים, לרבות קבלת עמדתה של משטרת ישראל והבאת עניינו פעם נוספת בפני ועדת אלמ"ב. במצב הדברים הנוכחי, ובהינתן המידע המודיעיני האמור ועמדתה העדכנית של משטרת ישראל, סבורים המשיבים כי לעת הזו אין מקום להוצאת המבקש לחופשות, למרות המלצתה של ועדת אלמ"ב.

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובנימוקיה וכן בחומר המודיעיני שהוצג בבית משפט קמא ובהחלטת ועדת אלמ"ב מיום 6.10.2011, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. בצדק ציין בית המשפט כי המידע המודיעיני הקיים בעניינו של המבקש "משקף אפשרות למסוכנות מצד[ו] כלפי אדם או יותר במידה שיצא לחופשה". יתרה מכך, משטרת ישראל סבורה אף היא כי בהינתן המידע המודיעיני האמור לא יהיה ביכולתה לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המבקש אם יצא לחופשות, ומטעם זה היא מתנגדת לבקשה. על רקע כל אלו, אין להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא אשר דחה את עתירת המבקש כנגד החלטת המשיב 1. עם זאת, נוכח המאמצים לטיפול ולשיקום שעושה המבקש במסגרת המאסר, אין לשלול את האפשרות כי בחלוף זמן נוסף ניתן יהיה לשוב ולשקול את עניינו.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ‏ה' כסלו, תשע"ב (1.12.2011).