עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 6316/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"פ 6316/12 - א'

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

אסמעיל אזברגה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה מיום 15.7.12 בעפ"ת 22976-05-12 שניתן על ידי כבוד השופט א' יעקב

ובקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקש:

עו"ד ד"ר ניסן שריפי

החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (עפ"ת 22976-05-12, כבוד השופט א' יעקב, מיום 15.7.2012).

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות. לפי המתואר בכתב האישום, המבקש נהג ברכבו בהיותו שיכור כך שבבדיקת שתן שנערכה לו נתגלתה חומצת חשיש. ביום 1.4.2012 הרשיע בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה (פ"ל 3959-09-09, כבוד השופטת ר' רז) את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, לאחר ניהול הליך הוכחות. בית המשפט קבע כי שוכנע שדי במידע המודיעיני שהיה בידי המשטרה לפיו המבקש נוהג תחת השפעת סמים כדי למלא את הדרישה לחשד סביר. עוד קבע בית המשפט כי השוטרים פעלו בתום לב על פי המידע שהיה בידם. עוד נקבע, כי מכיוון שהתביעה הוכיחה כי בגופו של המבקש נמצאו שרידי סם, הרי שעמדה בהוכחת היותו שיכור והיא לא נדרשת להוכיח את ההשפעה שהייתה לסם על האופן שבו נהג ברכבו. עוד נקבע, כי המבקש לא סתר את חזקת השכרות שקמה עם המצאות הסם בגופו. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת המבקש כי כתב האישום הוגש במטרה להפעיל עליו לחץ. לאחר הרשעתו צורף לתיק זה תיק נוסף שבו הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות מעל המותר.

באותו היום, הטיל בית המשפט על המבקש את העונשים הבאים: שבעה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, 30 חודשי פסילה, ארבעה חודשי פסילה על תנאי לתקופה של שלוש שנים, וקנס בסך של 1,500 ש"ח. בגזר דינו התייחס בית המשפט לעברו התעברותי המכביד של המבקש הכולל 95 הרשעות קודמות ולכך שהמחוקק קבע פסילת מינימום של שנתיים בעבירה של נהיגה בשכרות. לקולה, ציין בית המשפט כי מרבית הרשעותיו של המבקש הן בעבירות של ברירת משפט וכי הוא לא הורשע בעבר בעבירה של נהיגה בשכרות ולפיכך לא מצא לנכון להטיל עליו עונש של מאסר בפועל.

על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה ערער המבקש לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערעור. בית המשפט דחה את טענת המבקש לפיה יש פגם ממשי בשרשרת המוצג וקבע כי המבקש הוא זה שסגר את הצנצנת עם דגימת השתן וכי אין אפשרות לכך שהשתן זוהם. עוד קבע בית המשפט כי המבקש לא הביא חוות דעת המנוגדת לזו של המשטרה על מנת להוכיח כי השתן שנבדק אינו שלו וכי אין להחזיר את התיק לבית משפט השלום לצורך קבלת ראיה נוספת.

מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה טוען המבקש שתי טענות מרכזיות. ראשית, כי על בית המשפט היה להיענות לבקשתו לערוך בדיקה גנטית לבדיקת השתן שמסר. זאת, בייחוד נוכח העובדה שאין מקום ציבורי אחר בארץ מלבד המשטרה שמאפשר לערוך בדיקות גנטיות בשתן. עוד טוען המבקש בהקשר זה כי אין זה סביר להטיל עליו עלויות הכרוכות בבדיקה גנטית בחו"ל. שנית, טוען המבקש כי אם ייקבע שאין לחייב את המדינה בביצוע הבדיקה, כי אז יש לקבוע כי הוא לא קיבל את יומו בפני בית המשפט המחוזי. זאת, שכן הדיון בפני בית המשפט המחוזי נסב סביב ההצעה להסדר לפיו תיערך בדיקה גנטית בהסכמה על חשבון המבקש ולא נתקיים כלל דיון לגופו של עניין בטענותיו, הן לגבי ההרשעה, הן לגבי העונש. עוד טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי כלל לא התייחס בפסק דינו לטענותיו בעניין העונש שהוטל עליו.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982) (להלן: חניון חיפה)). בענייננו, המבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה, ואך מטעם זה בלבד, דין הבקשה להידחות. אוסיף, בבחינת למעלה מן הצורך, כי אף לגופו של עניין לא מצאתי מקום להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי, לפיה המבקש לא הראה פגם ממשי בשרשרת המוצג. עוד אוסיף, כי מדובר בקביעה עובדתית שנקבעה על ידי הערכאה הדיונית ואושרה על ידי ערכאת הערעור ואין מקום להתערב בה במסגרת דיון בפני ערכאה שלישית. אף ביתר טענותיו של המבקש לא מצאתי עילה להתערבותי. בכל הנוגע לעונש שהוטל עליו, הלכה היא כי טענות הנוגעות לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו: רע"פ 5504/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.7.2008). לפיכך, אך מטעם זה דינה של טענה זו להידחות שכן העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממדיניות הענישה. אוסיף, כי טוב היה עושה בית המשפט המחוזי לו היה מפרט ומנמק בפסק דינו מדוע דחה את טענות המבקש לעניין זה. עם זאת, אין בכך כדי להביא לעיוות דין המצדיק דיון נוסף בפני ערכאה שלישית, שכן העונש שהוטל על המבקש הוא עונש ראוי, ואף עונש מקל ביחס לחומרת העבירה שביצע ולעברו התעבורתי. בעניין זה מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט לתעבורה שבחר שלא להחמיר עם המבקש כיוון שזו הפעם הראשונה שבה הוא מורשע בעבירה של נהיגה בשכרות.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

לאור האמור לעיל, הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע – מתייתר.

ניתנה היום, י"ב באלול התשע"ב (30.8.2012).