עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5936/12

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

בש"פ 5936/12

לפני:

כבוד השופט א' שהם

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

אברהם בן שיטרית

בקשה להארכת מעצר שנייה מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: כ' באב התשע"ב (8.8.2012)

בשם המבקשת: עו"ד שאול כהן

בשם המשיבים: עו"ד ניר אלפסה

החלטה

1. לפניי בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 16.8.2012 או עד למתן פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז, בת"פ 32639-08-11, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

עובדות כתב האישום שהוגש נגד המשיב

2. בכתב אישום שהוגש נגד חמישה נאשמים, שבו המשיב הוא הנאשם 5, יוחסו לו ולנאשם 4, יקיר שריקי, העבירות הבאות:

א. החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)+7(ב) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים).

ב. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

ג. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

3. כתב האישום מתאר עיסקת סמים שנרקמה בין הנאשמים 1 ו-2 לבין הנאשם 4, שבמסגרתה מסר הנאשם 3 לנאשם 4 ולמשיב, סם מסוג קוקאין במשקל 83.66 גרם נטו. הסם המסוכן נמסר לנאשם 4 ולמשיב ביום 4.8.2011, מחוץ לצרכניה שבמושב אמונים.

לאחר שהושלמה מסירת הסם לידי הנאשם 4 והמשיב, החלו השניים בנסיעה לכיוון אילת, שם הם מתגוררים. המשטרה, אשר קיבלה מידע אודות עיסקת הסמים, הציבה מחסום בצומת פלוגות, על-מנת לעצור את הנאשם 4 ואת המשיב. בהגיע רכבם של השניים לצומת פלוגות, נעצר הרכב בפקק תנועה והשוטרים הגיעו למקום עצירת הרכב, כשעל ראשם כובעי זיהוי משטרתיים, וקראו לנאשם 4 ולמשיב "עצור משטרה".

הנאשם 4, אשר נהג ברכב, ניסה למלט את רכבו מהמקום, כשהוא פוגע, תוך כדי נסיעה, בכלי רכב שעמדו בקרבת מקום וכן בשוטרים אשר עמדו בסמוך לרכב. במקביל, הסתיר המשיב את שקית הסם בתחתוניו, על-מנת להכשיל את השוטרים.

התקדמותו של הרכב, בו נסעו הנאשם 4 והמשיב, נבלמה, לאחר שהוא נחסם על-ידי משאית, שהיתה בנתיב נסיון הבריחה של השניים. כאשר פתחו השוטרים את דלתות הרכב, התנגדו הנאשם 4 והמשיב למעצרם, וניסו להכות את השוטרים.

הליכים קודמים

4. בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המאשימה לעצור את כל הנאשמים עד לתום ההליכים במשפטם.

בבקשה נטען כי ברשות המאשימה ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת לנאשמים, ובכלל זה שיחות טלפון מוקלטות בין הנאשמים 1 ו-4, ושיחות טלפון בין יתר הנאשמים.

עצם תפיסת הסם ברשותם של הנאשם 4 והמשיב, כאשר הסם הוסתר בתחתוניו של המשיב, מהווה ראיה חשובה לחובתם, כאשר שתיקתם של הנאשמים מחזקת את הראיות נגדם.

עוד נטען, כי בעניינם של כל הנאשמים קמה עילת מעצר, בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים. בהקשר למשיב נטען, כי עומד ותלוי נגדו כתב אישום בבית משפט השלום באילת בגין הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, לפי סעיף 487 לחוק העונשין.

5. ההחלטה בבקשת המעצר, ככל שהיא נוגעת לנאשם 4 ולמשיב, נדחתה, פעם אחר פעם, לבקשתו של בא כוחם, עו"ד אמיר אוחנה "לאור הידברות בין הצדדים".

ביום 18.2.2012, נעצרו הנאשם 4 והמשיב עד לתום ההליכים במשפטם, וזאת בהסכמת בא כוחם, עו"ד אוחנה. לאחר מעצרם של השניים, התקיימו ישיבות גישור, במטרה להביא את הצדדים להסכמה, ובמקביל הוגשו בקשות דחייה נוספות לבית המשפט.

6. מאחר ששמיעת הראיות בתיק לא החלה עד לתחילת חודש מאי 2012, הוגשה מטעם המאשימה בקשה ראשונה להארכת מעצרם של הנאשם 4 והמשיב בתשעים ימים, החל מיום 18.5.2012.

ביום 14.5.2012 החליטה השופטת מ' נאור (כתוארה אז) להאריך את מעצרם של השניים בתשעים ימים נוספים, וזאת בהסכמת באי כוחם (בש"פ 3691/12 מדינת ישראל נ' שריקי [לא פורסם, 14.5.2012]).

בית המשפט העיר בשולי הדברים כי "אין טעם במספר דחיות כה רב לשם הליכי גישור או הידברות. גישור לחוד ושמיעת הראיות לחוד, וכך ראוי לנהוג לפחות להבא".

7. לאחר מתן החלטה זו, אושרו על-ידי בית משפט קמא דחיות נוספות, לבקשת באי כוח הנאשם 4 והמשיב, ולבסוף נקבע התיק להוכחות ליום 1.7.2012. דא עקא, שגם במועד זה לא ניתן היה להחל בשמיעת הראיות שכן באת כוחו של המשיב, עו"ד תרצה קינן, התמנתה לכהונה שיפוטית, והחליף אותה עו"ד ניר אלפסה מטעם הסנגוריה הציבורית.

בשל הזמן הקצר שעמד לרשותו של עו"ד אלפסה, לצורך לימוד חומר הראיות, ביקש עו"ד אלפסה את דחיית הישיבה, וככל הנראה, מועד נוסף שהוצע לצדדים לא התאים ליומנם.

בנסיבות אלה, קבע בית משפט קמא, בהחלטתו מיום 24.6.2012, כי התיק יקבע להוכחות לאחר הפגרה, במועדים אלה: 2.9.2012, 10.9.2012, 12.9.2012.

8. מאחר שעומדים לחלוף 90 ימי המעצר, שאושרו בהחלטה שניתנה בבש"פ 3691/12 הנ"ל, הוגשה בקשה זו, המונחת לדיון והכרעה בפניי.

9. יצויין כי הבקשה נוגעת, הן לנאשם 4 והן למשיב, כאשר בא כוחו של הנאשם 4 נתן את הסכמתו להארכת המעצר המבוקשת, וביום 6.8.2012 החלטתי להאריך את מעצרו של הנאשם 4 בתשעים ימים נוספים, החל מיום 16.8.2012 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם. עוד ראוי להוסיף כי בתקופה זו מרצה הנאשם 4 עונש מאסר, כך שתקופת המעצר הנוספת חופפת את תקופת מאסרו.

הבקשה בעניינו של המשיב להארכה שניה של המעצר, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים

10. בבקשה להארכת המעצר בתשעים ימים נוספים, הציגה המבקשת את השתלשלות העניינים, ככל שהדבר נוגע למשיב, תוך שהיא מציגה את עמדתה בשאלה, כיצד הגיע המשיב להארכת מעצר שניה בת תשעים ימים נוספים, מבלי שהחל שלב הראיות בתיק.

11. לגישת המבקשת, צפויה התקדמות בשמיעת משפטו של המשיב לאחר הפגרה, משנקבעו שלושה מועדי הוכחות לחודש ספטמבר 2012.

אשר לעבירות המיוחסות למשיב, נטען כי מדובר בסדרה של עבירות חמורות שהחלה בהחזקת סם מסוכן, והסלימה לכדי בריחה מהמשטרה, תוך נסיון המלטות פרוע ומסוכן, שלווה בתקיפה אלימה של שוטרים ובהפרעה למהלך תפקידם.

עוד נטען, כי עוצמת המסוכנות הנשקפת המשיב, שבהתנהלותו גילה חוסר כבוד ומורא כלפי רשויות אכיפת החוק, היא גבוהה ביותר.

תגובת המשיב

12. עו"ד ניר אלפסה, בא כוחו של המשיב, לא חלק על התיאור הכרונולוגי המופיע בבקשה, אך טען כי הסם המסוכן נרכש על-ידי הנאשם 4 ואילו המשיב רק הצטרף למפגש שבו סופקו הסמים. כמו כן, נטען כי הנהיגה הפרועה מיוחסת לנאשם 4 בלבד, ואין ספק כי חלקו של המשיב בארוע הוא קל בהרבה.

בנסיבות אלה, ובהינתן העובדה כי הנאשמים 3-1 שוחררו לחלופת מעצר, כאשר הנאשמים 1 ו-2 הוחזרו למעצר רק לאחר שהסתבר כי הם ניסו להימלט מאימת הדין, יש מקום לשחרר גם את המשיב לחלופת מעצר.

עו"ד אלפסה הוסיף וטען כי מדובר במשיב ללא עבר פלילי, נשוי ואב לתינוק, ויש מקום להפנותו אל שירות המבחן לצורך הכנת תסקיר, שיבחן את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר.

עו"ד אלפסה מודע לכך שנפתחו נגד מרשו תיקים נוספים, אך לדבריו, בכל אותם מקרים מדובר בשימוש בסם מסוכן לצריכה עצמית, ובודאי שאין עסקינן באדם בעל אופי עברייני. לגישתו של עו"ד אלפסה האיזון בנקודת הזמן הנוכחית מטה את הכף לכיוון של שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

דיון והכרעה

13. הלכה פסוקה היא, כי בהליך לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לאזן בין האינטרסים השונים, היינו: בין הצורך בשמירה על שלום הציבור ובטחונו מחד גיסא, לבין חזקת החפות של הנאשם, וזכותו לחירות, מאידך גיסא (ראו, בש"פ 5661/12 מדינת ישראל נ' טאהא [לא פורסם, 31.7.2012]; בש"פ 1150/12 מדינת ישראל נ' בוידוב [לא פורסם, 15.2.2012]; בש"פ 4449/12 מדינת ישראל נ' אלקינייב [לא פורסם, 26.6.2012]).

אין צריך לומר כי, ככל שמתמשכים ההליכים המשפטיים בעניינו של נאשם, הנתון במעצר מעבר לתשעה חודשים, נעה המטוטלת לכיוון זכותו לחירות, תוך שתגבר הנטייה לשחררו לחלופת מעצר (ראו בש"פ 6687/10 מדינת ישראל נ' מוראודי [לא פורסם, 20.9.2010]). בין יתר השיקולים, אותם יש לבחון, בבוא בית המשפט להחליט בבקשה מעין זו, ניתן למנות את אלה: קצב שמיעת הראיות בתיק; פרק הזמן הדרוש להשלמתו של ההליך; חומרת העבירה או העבירות המיוחסות לנאשם; ובעיקר רמת המסוכנות הנשקפת מהנאשם, אם ישוחרר ממעצר, תוך בחינת עברו הפלילי (ראו, לעניין זה, בש"פ 8125/09 מדינת ישראל נ' פלוני [לא פורסם, 18.10.2009]; בש"פ 651/12 מדינת ישראל נ' פלוני [לא פורסם, 26.1.2012]; בש"פ 1115/12 מדינת ישראל נ' מרזוק [לא פורסם, 9.2.2012]; בש"פ 6638/10 מדינת ישראל נ' פלוני [לא פורסם, 21.9.2010]).

14. במקרה דנן, מדובר בבקשה להארכה שניה של המעצר מעבר לתשעה חודשים, מבלי שדיוני ההוכחות, בעניינו של המשיב החלו. אין חולק, כי הטעם לכך נעוץ, כל כולו, בבקשות שהוגשו על-ידי באי כוחו של המשיב לדחיית הדיונים, בין אם לצורך מיצוי הליכי הגישור, ובין אם לצורך לימוד חומר הראיות לאחר חילופי הסנגורים.

גם אם ניתן היה, במהלך התקופה שחלפה מאז הוגש כתב האישום להתקדם בשמיעת הראיות בתיק, אין ניתן להתעלם מהעובדה כי כל הדחיות שניתנו בתיק זה, היו פרי יוזמת המשיב ובאי כוחו.

בנסיבות אלה, אינני סבור כי ניתן לקבל את טיעונו של עו"ד אלפסה, לפיו המטוטלת נעה לכיוון שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, לאחר הפנייתו לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן. סבורני, כי באיזון הקיים, בנקודת הזמן הנוכחית, יש עדיין עדיפות לאינטרס הציבורי שעניינו שמירה על שלום הציבור ובטחונו, והגנה מפני עבריינים, לכאורה, כדוגמת המשיב.

15. מן הראוי להזכיר כי מיוחסות למשיב עבירות חמורות, ובכלל זה החזקת סם שלא לצריכה עצמית (קוקאין במשקל כ-83 גרם נטו); תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. גם אם הנסיעה המסוכנת ברכב מיוחסת לנאשם 4, עולה מכתב האישום כי המשיב, כמו חברו, התנגד למעצר וניסה להכות את אנשי המשטרה.

למשיב עבר מסויים הנוגע לשימוש בסמים מסוכנים, וגם אם אין מדובר בעבר פלילי מכביד, אין להתעלם כליל מעניין זה.

16. בנסיבות אלה, הנני סבור כי יש להעתר לבקשה ולהאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 16.8.2012 או עד למתן פסק דין בת"פ 32639-08-11, לפי המוקדם.

בשולי הדברים אוסיף, כי טוב יעשה בית משפט קמא אם יקבע מועדי הוכחות נוספים, שכן ספק בעיניי אם ניתן יהיה להשלים את שמיעת הראיות בתיק זה, בשלושה מועדי הדיונים שנקבעו.

ניתנה היום, כ"א באב התשע"ב (‏9.8.2012).