עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5668/11

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  5668/11

 

לפני:  

כבוד השופט א' גרוניס

 

כבוד השופט א' רובינשטיין

 

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

העותרים:

1. דוד שהמי

 

2. עמירם אופיר

 

3. גד עירון, אדריכל ומתכנן ערים

 

4. אסתר דבורה רייז-מוסל

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות

 

2. החברה הלאומית לדרכים בישראל בע''מ

 

3. אדריכלית שרי קלאוס, חוקרת תת''ל 16

 

4. ממשלת ישראל בשבתה כועדת שרים לענייני פנים ושירות

                                          

עתירה למתן צו על-תנאי

                                          

תאריך הישיבה:

ו' באלול התשע     

(5.9.2011)

 

בשם העותרים:

בעצמם

 

בשם המשיבות 1, 3 ו-4:

עו"ד אביטל סומפולינסקי

 

בשם המשיבה 2:

עו"ד טל ענבר גולן

 

 

פסק-דין

 

 

1.            לפנינו עתירה למתן צו על תנאי שעניינה התכנית לתשתית לאומית מס' 16 "דרך מס' 1 - קטע שער הגיא-ירושלים" (להלן - תת"ל 16), שמטרתה שדרוג כביש ירושלים-תל אביב בקטע שבין הכניסה לשער הגיא במערב ועד לכניסה לירושלים במזרח.

 

2.             ביום 6.7.2009 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות, היא המשיבה 1 לעתירה (להלן - הוועדה), את פרסומה של תת"ל 16 לשם קבלת הערות והשגות. במסגרת הליכי אישור התוכנית, הוגשו מאות השגות על ידי גורמים שונים. העותרים 1 ו-4-3, שהינם פעילי ציבור מירושלים, הגישו אף הם השגות נגד התוכנית (גם העותר 2 הוא פעיל ציבור אולם הוא לא הגיש השגה לתוכנית). לצורך בירור ההשגות מונתה האדריכלית שרי קלאוס, היא המשיבה 3 לעתירה (להלן - החוקרת). ביום 26.4.2010 דנה ועדת המשנה של הוועדה בדו"ח החוקרת. ועדת המשנה קיבלה את עיקרי דו"ח החוקרת בו נידחו מרבית ההשגות. ביום 10.5.2010 אישרה מליאת הוועדה את תת"ל 16 והמליצה על העברתה לאישור בוועדת השרים לענייני פנים בממשלה, היא המשיבה 4. ביום 4.4.2011 אישרה ועדת השרים את התוכנית. במסגרת העתירה מעלים העותרים שלל טענות נגד הליכי אישור התוכנית, ובפרט ביחס לדחיית ההשגות על ידי החוקרת. במסגרת העתירה מתמקדים העותרים בשלוש השגות עיקריות. האחת, השגה שהוגשה על ידי עמותת אדם טבע ודין במסגרתה הוצגה תוכנית חלופית לקטע הכביש בין עין חמד לסיבוב מוצא על ידי אינג' גיורא שילוני (להלן - חלופת שילוני); השנייה, השגה שהוגשה על ידי העותר 1, דוד שהמי, במסגרתה הועלתה חלופה המתייחסת אף היא לקטע הכביש בין עין חמד לסיבוב מוצא (להלן - חלופת שהמי); השלישית, השגה שהוגשה על ידי עמותת אדם טבע ודין ביחס למקטע הכביש שבין שער הגיא עד שורש.

 

3.            ביום 5.9.2011 קיימנו דיון בעתירה ובשלוש עתירות נוספות אשר תקפו אף הן את תת"ל 16 (בג"ץ 9218/10, בג"ץ 534/11 ובג"ץ 3714/11). יצוין, כי במוקד שלוש העתירות האחרות עמדו טענות נגד ביטול הירידה למוצא מכיוון ירושלים במסגרת התוכנית. במהלך הדיון הצענו לצדדים מתווה לבירור המחלוקת עם המשיבים. לפי ההצעה, ייערך דיון נוסף בוועדה בנושא ביטול הירידה למוצא מכיוון ירושלים, בו ישתתפו העותרים בכל אחת מהעתירות בליווי פרקליט ומומחה מטעמם וכן החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, המבצעת את הפרויקט, ומומחה מטעמה. כן הוצע, כי בדיון האמור ייבחנו שתי חלופות לעניין ביטול הירידה למוצא, אשר כונו חלופת הירשברג וחלופת הקר. העותרים בעתירה שלפנינו לא נתנו הסכמתם למתווה, ובהודעה מטעמם ביקשו כי במסגרת הדיון שיתקיים ייבחנו אף חלופת שילוני וחלופת שהמי. ביום 20.9.2011 ניתן פסק דין שאישר את המתווה שהוצג לעיל. בפסק הדין נקבע, כי הוועדה תחליט האם לפעול לשינוי או תיקון תת"ל 16 אם לאו, בתוך 60 ימים, וכי אם תחליט שלא לפעול לשינוי "יסתיים העניין". כן נקבע בפסק הדין כי העתירות יימחקו.

 

4.            לטעמנו, חרף העובדה כי העותרים בעתירה שלפנינו לא נתנו את הסכמתם להצעת בית המשפט, מהווה המתווה המוסכם שפורט לעיל את הפתרון הראוי אף ביחס לעתירתם. ראשית, כפי שצוין, שתיים מבין שלוש החלופות אליהן מתייחסים העותרים בעתירתם הן חלופות שהוגשו במסגרת השגות של עמותת אדם טבע ודין. לעותרים אין כל מעמד ביחס אליהן ואין הם יכולים להעלות טענות הקשורות להשגות אלה. על כן, החלופה היחידה לגביה רשאים העותרים לטעון הינה חלופת שהמי. ואולם, לא שוכנענו כי יש מקום להורות לוועדה לשוב ולבחון חלופה זו. זאת, שכן אף לטענת העותר 1 עצמו מדובר בחלופה רעיונית, שאינה מתיימרת להוות חלופה מוגמרת מהבחינה התכנונית. בשלב זה של ההליך התכנוני אין אנו רואים מקום להורות לוועדה לדון מחדש בחלופה שהוגדרה רעיונית בלבד. העותרים מעלים בעתירתם טענות נוספות רבות התוקפות את הליכי אישור התוכנית, ובפרט את הדיון בהשגות. ואולם, נוכח המתווה שגובש בפסק דיננו מיום 20.9.2011 יש להניח כי מרבית טענות אלו יבואו לכדי ביטוי ודיון מחודש בוועדה. זאת, שכן הן מועלות אף בעתירות האחרות. לא מצאנו, אם כך, כי יש בנימוקי העותרים בעתירה זו כדי להצדיק שינוי של החלטת הוועדה. זאת, גם בהתחשב בפתרון שעוגן בפסק הדין מיום 21.9.2011, הנותן מענה ראוי לטענות המועלות בעתירה דנא.

 

5.            אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

 

           ניתן היום, ה' בכסלו התשע"ב (1.12.2011).

 

 

 

ש ו פ ט

       ש ו פ ט

                  ש ו פ ט

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11056680_S07.doc/צש+הג

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon