עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5391/09

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  5391/09

 

בפני:  

כבוד השופטת ע' ארבל

 

כבוד השופט ס' ג'ובראן

 

כבוד השופט ח' מלצר

 

העותרים:

שלו דוד ו-16 אח'

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבות:

1. משטרת ישראל אגף משאבי אנוש

 

2. מדינת ישראל המשרד לביטחון פנים

 

3. מדינת ישראל משרד האוצר

                                          

עתירה למתן צו על תנאי

                                          

תאריך הישיבה:

י"ב בתשרי תשע"ב      

(10.10.11)

 

בשם העותרים:

עו"ד מ' דנוך  

 

בשם המשיבות:

עו"ד א' דפנה

 

פסק-דין

 

 

          עיקרה של העתירה בבקשת סעד של העותרים כנגד החלטת המשיבים לשלול המשך מתן הטבות שכר בעבור תעודות השכלה תורנית גבוהה, ששולמו בטעות ומתוך הטעית המשטרה, ולהפסיק תשלומם לאלתר.

 

          ההחלטות המנהליות נשוא העתירה עמדו גם במוקד שתי עתירות קודמות שהדיון בהן אוחד, בג"ץ 8634/08 ובג"ץ 10616/08, אלחננוב נ' משטרת ישראל ומשרד האוצר (לא פורסם, 16.11.10), (להלן: בג"ץ אלחננוב). עתירות אלה נדחו בפסק דינו של בית משפט זה ביום 16.11.10.

 

          בהחלטה מיום 15.9.10, קבע בית משפט זה כי הסוגיה העומדת לדיון כאן "זהה" לסוגיה שהמתינה להכרעה בבג"ץ אלחננוב ואשר בינתיים נדונה והוכרעה כאמור. לפיכך הורה בית המשפט כי המדינה תגיש הודעה מעדכנת לאחר מתן פסק הדין בעניין אלחננוב ולאחר מכן יוחלט באשר להמשך הטיפול בעתירה דכאן. למרות קביעותיו הנחרצות של בית המשפט בפסק דינו בעניין בג"ץ אלחננוב כאמור, הודיעו העותרים ביום 17.2.11 כי הם עומדים על עתירתם, והגישו כתבי טענות בהם הגיבו לפסק דין אלחננוב וכן לשינויים שאירעו לטעמם מאז פסק הדין. העותרים בתגובתם לבג"ץ אלחננוב מפרטים מספר נקודות שמטרתן לחזק את טענתם כי ההכרה שניתנה במדרשה ללמודי הסמכה לרבנות הינה בגדר הבטחה מינהלית מחייבת. לטענתם, השוטרים לא ידעו על הנוהל המחייב ארבע שנות לימודים על תיכוניים, ואף לא ידעו כי התעודות שניתנו להם ציינו חמש שנות לימוד. עוד הם טוענים כי כיום אף קיימות שתי עדויות של הרב הראשי דאז, אשר אישר למעשה את תוכנית הלימודים המקוצרת. העותרים אף מפנים לסגירת ההליכים המשמעתיים כנגדם ומעלים טענות לעניין יישומה של ההחלטה בדבר מתן הטבה של 30% לשוטרים שאין כנגדם ראיות על כך שפעלו לקבלת ההטבות בעבירה או בדרך בלתי כשרה. לעומת זאת, מעדכנים הם כי ההליכים הפליליים עדיין מתנהלים.

 

          המשיבים מצידם טוענים כי הטיעון מטעם העותרים אינו מניח ולו צל של תשתית לסטייה מקביעות פסק דין אלחננוב, ומכיוון שאין בידי העותרים להראות כי עניינם שונה מזה שנדון בפסק הדין, דין העתירה להידחות. לטענתם, פסק דין אלחננוב מבוסס על כך שהעותרים לא עמדו בהוראות הנוהל, ושהיה עליהם לברר הוראות אלו. צוין כי התיקים המשמעתיים נסגרו לאור אופי העבירות ובשל חלוף הזמן מאז ביצוען. בהתייחס לטענות העותרים על הפליה בין משרתי הקבע בצה"ל לעניינם, משיבה המדינה כי הפחתת ההטבות בגין לימודי ההסמכה לרבנות נעשתה גם בעניינם של משרתי הקבע בצה"ל, כמו גם ההחלטה בדבר מתן תוספת של 30% במקרים המתאימים על פי החלטת הממונה על השכר יושמה הן במשטרה והן בצבא.

 

          לאחר עיון בכל החומר שהובא בפנינו, מששבנו ושמענו את טיעוני הצדדים, אנו סבורים כי הפרשה כולה זכתה להתייחסות בית משפט זה בעניין אלחננוב, ואין בעתירה כדי לחדש דבר שלא נידון בפסק הדין. טענות העותרים בדבר פגיעה באינטרס ההסתמכות, קיומה של הבטחה מנהלית והעדר סבירות נדחו אחת לאחת על ידי בית המשפט בפסק הדין אלחננוב. כפי שצוין שם-

 

"משהתברר שהמשטרה שילמה מכספי ציבור הטבות שכר אשר ניתנו בניגוד לתנאים המוקדמים שנקבעו לצורך הזכאות בתשלום, היה מקום להורות על הפסקת התשלומים באופן מידי, ולשים קץ לסטייה מהכללים והנוהלים המחייבים...משכך העותרים אינם יכולים להישמע בטענה כי הפסקת תשלום ההטבות, בחריגה מהדין והנוהל, תפגע בהם. שכן, בנסיבות שנוצרו, אין בידם זכות מוקנית לקבלת ההטבות שמקורן בפגם בשימוש שנעשה בכספי המדינה".

 

           עוד נקבע על ידי השופטת פרוקצ'יה כי-

 

"העותרים מוחזקים כמי שידעו בפועל, ואף היו אמורים לדעת את דרישות הנוהל והנחיות המשטרה, שהיוו תנאי להכרה בזכאותם להטבות השכר. בטרם נכנס אדם לתהליך ארוך ומתמשך של לימודים - במיוחד תוך כדי נשיאה בתפקיד משטרתי, ועל פי רוב כבעל משפחה שעול פרנסתה עליו - חזקה עליו כי יברר היטב מהן דרישות הרשות הציבורית לצורך עמידה בתנאי הזכאות להטבות השכר" (פסקה 38).

 

והדברים חלים גם על העניין שבפנינו. כפי שהטעימו המשיבים, העותרים לא הצביעו על פער עובדתי כלשהו בין מסכת העובדות כפי שהייתה בפני בית המשפט בעניין אלחננוב לבין זו הנטענת בעתירות שבפנינו. בהודעותיו של הרב הראשי דאז אין לשנות דבר, ואף הן תומכות בהעלמת העין מהנהלים המחייבים.

 

משכך איננו רואים מנוס מלדחות העתירות ללא צו להוצאות.

 

          ניתן היום, י"ג בתשרי תשע"ב (11.10.11).

 

             ש ו פ ט ת              

              ש ו פ ט

            ש ו פ ט

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   09053910_B18.doc   עכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon