עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 5310/12

 

                                          

                                                                                                    

                                          

 

 

                                          

 

 

           בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל שהושת על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת עד להכרעה בערעור על חומרת העונש.

 

1.             בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגן הנשיא ת' כתילי והשופטים א' קולה וד' צרפתי) הרשיע את המבקש ונאשם נוסף לפי הודאתם. המבקש הורשע בעבירת סרסרות למעשי זנות של בתו הקטינה (להלן: המתלוננת) לפי סעיף 199(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים הוסכם כי המבקש יישא בעונש של שישה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. בית המשפט קמא לא ראה לאשר את הסדר הטיעון, משמצא כי קיים פער קיצוני בין העונש שהוסכם לעונש הראוי בנסיבות העניין וגזר על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. בא כוח המבקש ביקש, במעמד גזר הדין לעכב את ביצוע העונש, ואילו המשיבה הותירה בקשה זו לשיקול דעת בית המשפט קמא. בית המשפט נעתר לבקשה זו באורח חלקי, כשהוא מקבל באופן עקרוני את הבקשה, אך קבע שבנסיבות המקרה לא ניתן להורות על החזרת המבקש לבית המשפחה בהתאם להסדר שהיה עד שניתן גזר הדין, כפי שיתואר להלן. בהעדר חלופת מעצר הולמת אחרת, הורה בית המשפט קמא על מעצרו לאלתר של המבקש לשם תחילת ריצוי עונשו ביום 25.6.2012.

 

2.             המבקש ערער על חומרת העונש ובד בבד ביקש לעכב את ביצוע עונש המאסר שבו החל לשאת. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור על רכיב המאסר בפועל טובים, וזאת משום החריגה המשמעותית מהסדר הטיעון והעובדה שבניגוד לעניינו של המבקש, רכיב המאסר בהסדר הטיעון עם הנאשם הנוסף בפרשה התקבל במלואו. כמו כן נטען כי תקופת המאסר שנותרה למבקש אינה ממושכת, ועל כן יש לעכב את ביצוע גזר הדין כדי לא לרוקן מתוכן את ההליך הערעורי. בנוסף ציין בא כוח המבקש כי לפי תנאי שחרור שהוסכמו במעמד ההודאה בכתב האישום המתוקן, ואושרו בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 11.1.2012, שהה המבקש עובר למתן גזר הדין בבית המשפחה. זאת למעט בחופשות סוף שבוע של המתלוננת ממסגרת חלופית שבה היא שוהה כיום, שבמהלכן נקבע כי המבקש יצא מן הבית. תנאי נוסף שנקבע באותה החלטה היה שהמבקש לא יקיים עם המתלוננת כל קשר. בעת הנוכחית אין – לטענתו – בנמצא כל חלופה אחרת שבה יוכל לשהות למעט בבית המשפחה.

 

3.             הלכה היא כי חרף האינטרס הציבורי בביצוע מיידי של העונש, לעניין עיכוב ביצוע של עונש מאסר נתון לבית המשפט שיקול דעת כדי למנוע פגיעה בלתי מידתית בזכויותיו של המבקש כתוצאה מתחילת ריצוי העונש. כך, בבואו להחליט בבקשה ישקול בית המשפט, בין היתר, את השיקולים הבאים: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; תקופת המאסר שנגזרה על המבקש; סיכויי הערעור; עברו הפלילי של המבקש; התנהגותו במשך המשפט, ונסיבות אישיות מיוחדות שקיימות בעניינו (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241, 282-277 (2000) (להלן: עניין שוורץ)). שיקול מרכזי אשר עומד ביסודה של הלכה זו הוא מימוש זכות הערעור על פי חוק, בשאיפה לכך שהדיון הערעורי לא יתייתר עקב ביצוע העונש קודם להכרעה בערעור (עניין שוורץ, בעמ' 271). 

 

4.             בענייננו, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה לעיכוב ביצוע, אך התנה זאת בכך שהמבקש לא יחזור לביתו. משלא הוצעה חלופה שבה יוכל לשהות המבקש, הורה כי זה האחרון ייעצר לאלתר ויחל בריצוי עונשו. לאחר שבחנתי את הבקשה וצרופותיה, שביניהן תסקיר הקורבן שהוגש לעיוני, ושקלתי את טענות הצדדים, לא ראיתי לעכב את ביצועה. מחד גיסא, לזכות המבקש עומדת תקופת המאסר שנגזרה עליו, שאינה ארוכה; העדרו של עבר פלילי שכולל עברות רלוונטיות לפרשה דנן; והעובדה כי לא נטען שהפר את התנאים שקבע בית המשפט קמא לעניין הסדר שהייתו בבית המשפחה. הערעור אף מעלה שאלה הראויה לדיון, נוכח הפער בין העונש שעליו הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון לבין העונש שגזר בית המשפט המחוזי (בהקשר זה יצוין כי – כפי שנמסר בדיון במעמד הצדדים – פרקליטות המדינה טרם גיבשה עמדתה באשר לגוף הערעור). בדין קבע אפוא בית המשפט המחוזי כי לפי אמות מידה אלה יש מקום לעכב את עונש המאסר. מאידך גיסא, המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירה קשה ומעוררת שאט נפש של סרסור לזנות. עבירה זו עבר המבקש בבתו שלו, אשר סובלת מפיגור שכלי. תסקיר הקורבן שהוגש לעיוני מלמד שלשחרור המבקש לבית המשפחה השלכות קשות על המתלוננת.

 

5.             מטעם זה, האיזון הנכון להשקפתי בנסיבות העניין, ושקילת טובת המתלוננת כשיקול מכריע, מחייבים – לעת הזו – השארת הסייג שקבע בית המשפט המחוזי כתנאי לעיכוב הביצוע על כנו, על אף טענת המבקש להעדר חלופה אחרת, שאיני מקל בה ראש. בצד האמור, ראוי – במצב דברים זה – לקבוע שערעורו של המבקש יישמע בהקדם האפשרי. אם המבקש ימצא חלופה שאינה בבית המשפחה, יוכל להגיש ללא דיחוי בקשה נוספת לעיכוב ביצוע עונש המאסר.

 

           בכפוף לאמור, הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר נדחית. יומן בית המשפט יקבע את הדיון בערעורו של המבקש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מחודש ספטמבר ש.ז.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשע"ב (‏16.7.2012).

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12053100_M02.doc   נב

מרכז מידע, טל' 077-2703333  ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il