עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4928/11

עו"ד? הצטרף לאינדקס חינם

בבית המשפט העליון

רע"א 4928/11

לפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

המבקשים:

1. יאיר תותיה

2. פניה תותיה

3. יצחק ארובס

נ ג ד

המשיבים:

1. חיר מובדא

2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 23.5.11 ברע"א 40441-03-11 שניתן על-ידי כבוד השופט א' קיסרי

בשם המבקשים: עו"ד יהודה שמעוני

בשם המשיב 1: עו"ד פואד חיר

החלטה

1. זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' קיסרי) במסגרתו נתקבלה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת ח' לפין-הראל) לדחות את בקשת המשיב למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט.

2. המשיב הגיש בבית משפט השלום בחיפה תביעה כנגד המבקשים לפיצויים בגין נזקי גוף חמורים שנגרמו לו בעת שעבד עבור המבקש 3 (להלן: ארובס) בהתקנת דלת בביתם של המבקשים 2-1 (להלן: תותיה). על-פי כתב התביעה, העלה המשיב דלת הזזה כבדה לקומה העליונה בביתם של הזוג תותיה, שהיה באותה עת בשלבי בניה, ונפל מגובה של כשלושה מטרים אל המפלס התחתון של הבית, באופן שדלת ההזזה הכבדה נפלה עימו ועליו; המשיב נפגע בראשו, בחזהו ובכתפו השמאלית. בכתב התביעה ציין המשיב כי יצרף חוות דעת רפואיות על נכותו לכשיתגבשו נזקיו. חרף זאת, ביקש המשיב בהמשך כי בית המשפט ימנה 8 מומחים רפואיים מטעמו על מנת שיחוו את דעתם בדבר נכותו, שכן לטענתו, הוא אינו מסוגל לממן את שכר המומחים. בקשה זו גובתה בתצהיר המשיב ובמסמכים שהעידו על מצבו הכלכלי והרפואי.

3. בית משפט השלום דחה את בקשת המשיב, וקבע שלא עלה בידו להוכיח כי אין באפשרותו לממן חוות דעת רפואית מטעמו. בית משפט השלום הסתמך על שלוש סתירות שמצא בין תצהירו של המשיב לבין מסמכים אחרים שהגיש וקבע כי קיים חשש שגרסת המשיב אינה אמת. כך למשל, נקבע כי טענת המשיב בתצהירו כי אין לו קרקע ורכוש שווה ערך, אינה עולה בקנה אחד עם מכתב מטעם עובדת סוציאלית לפיו גרה משפחת המשיב בבית משלה בכפר פקיעין. סתירות דומות העלו את חששו של בית משפט השלום כי הצהרת המשיב לפיה אין לו חשבון בנק ואין ברשותו מספר טלפון נייד או נייח – אינה אמת. נוסף על כך, קבע בית משפט השלום כי המשיב לא המציא תדפיס חשבון בנק או כל אסמכתא אחרת שתורה בבירור כי הוא מצוי במצב כלכלי רעוע. לפיכך, קבע בית משפט השלום כי אין הצדקה לסטות מן הכלל הרגיל לפיו נטל ההוכחה במשפט האזרחי מוטל על כתפי התובע ודחה את הבקשה.

4. המשיב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, וזו נתקבלה. ערכאת הערעור קבעה כי בית משפט השלום החמיר עם המשיב יתר על המידה, שכן מאחר שנמצא כי מצבו הרפואי של המשיב הוא קשה שוב לא היה מקום לקבוע כי נטל ההוכחה לעניין חסרון הכיס הוא נטל כבד. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי אין רלוונטיות לעובדה שהמבקשים אינם בעלי "כיס עמוק" שכן אם יתברר שתביעת המשיב אינה מבוססת, הרי שלא תהיה מניעה לחייבו בהחזר הוצאותיהם. לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי כי הדיון יוחזר לבית משפט השלום על מנת שימנה מומחים רפואיים "באותם תחומים שהוא ימצא לנכון ע"פ חומר הראיות שיהיה בפניו".

5. המבקשים טוענים בפנינו כי המשיב לא ביסס כדבעי את הטענה כי הוא אינו מסוגל לשאת בעלות המינוי של מומחים רפואיים. לטענתם, הסתירות שמצא בית משפט השלום בתצהירו של המשיב ומחדלו של המשיב לצרף תדפיס חשבון בנק לבקשה, מורים כי הוא לא הרים את נטל ההוכחה הנדרש כדי שיקבע כי הוא סובל מחסרון כיס. כל זאת, מדגישים המבקשים, לאחר שהמשיב כלל לא טען בכתב תביעתו כי הוא סובל מחסרון כיס, ואף הודיע מפורשות כי הוא מתכוון להגיש חוות דעת של מומחים מטעמו לאחר שיתגבשו נזקיו. עוד טוענים המבקשים כי במקרה זה קיימת מחלוקת אמיתית בסוגיית החבות ועל כן אין כל הצדקה להקדים ולחייבם בתשלום שכרם של המומחים, בטרם נקבע כי הם אחראים לנזקו של המשיב. לבסוף, מציינים המבקשים כי המשיב נבדק במוסד לביטוח לאומי ונקבע כי לא נותרה לו נכות בתחום האורטופדיה ובתחום העיניים; לפיכך, טוענים המבקשים כי לכל הפחות, אין מקום למינוי מומחים רפואיים בתחומים הללו.

6. המשיב טוען כי אין הצדקה למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" מכיוון שהבקשה נוגעת לבחינה עובדתית של מצבו הכלכלי ואינה מעלה שאלה עקרונית כלשהי. לגופו של עניין, שב וטוען המשיב כי מצבו הכלכלי קשה ביותר עד שהוא רעב ללחם ואין לו כל יכולת להוכיח את נזקיו על-ידי מומחים רפואיים מטעמו. לטענתו, מינוי המומחים מטעם בית המשפט אינו פוגע במבקשים מכיוון שהם עדיין רשאים להגיש חוות דעת מטעמם. המשיב מוסיף וטוען כי בערכאות הקודמות כלל לא עלתה מחלוקת באשר לחבות הנזיקית, והמבקשים כלל לא עתרו לקביעת התיק להוכחות בשאלת החבות. באשר לקביעות המוסד לביטוח לאומי, טוען המשיב כי בטעות הוגשה למוסד לביטוח לאומי תביעה בגין חבלת ראש בלבד ועל כן הנכות שנקבעה לו שם אינה כוללת את כלל פגיעותיו.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן רק כאשר מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הספציפיים. אכן, הכלל הוא כי בעל-דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה, נדרש לצרף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית (תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). זו צריכה להיות נקודת המוצא. תקנות סדר הדין האזרחי מטילות על בעל הדין הרוצה להוכיח עניין שברפואה את החובה לתמוך את כתב טענותיו בחוות דעת של מומחה רפואי מטעמו. אשר לבית המשפט, אל לו לעשות עצמו "כעורכי הדיינין" (משנה אבות א, ח) ולגרום להצגת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט ובכך להסיר מבעל הדין את החובה המוטלת עליו, אלא בהתקיים אותן נסיבות חריגות המצדיקות מתן פטור לבעל הדין מהצגת חוות דעת ובהתקיים, בנוסף לכך, הטעמים המיוחדים המצדיקים מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. ספק רב אם כך הוא המקרה כאן. אלא שכשם שלא היה מקום להתערבות בית המשפט המחוזי בהחלטת בית משפט השלום – מצאתי בנסיבות שנוצרו כי אין מקום להתערבותי, בגלגול שלישי; יתרה מכך, המחלוקת שנפלה בין הצדדים היא, במקור, בשאלה עובדתית גרידא: האם המשיב הוא חסר אמצעים במידה שתצדיק מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. לאחר ששתי ערכאות נדרשו לשאלת מצבו הכלכלי של המשיב, לא מצאתי כל הצדקה לשוב ולדון מחדש בנושא. יודגש כי לבית משפט השלום נותר שיקול דעת מלא באשר לתחומים בהם ימצא לנכון למנות את המומחים.

סוף דבר, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' בטבת התשע"ב (28.12.2011).