עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4608/12

 

 

בבית המשפט העליון

 

בש"פ  4608/12

 

לפני:  

כבוד השופט צ' זילברטל

 

העורר:

פאדי עבאס

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבה:

מדינת ישראל

                                          

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק מ"ת 38607-03-12 שניתנה ביום 29.5.2012 על ידי כב' השופט י' בן-חמו

                                          

 

תאריך ישיבה:                       כ"ז בסיון התשע"ב (17.06.12)

 

בשם העורר:                          עו"ד ד' זאק; עו"ד פ' שחאדה

בשם המשיבה:                       עו"ד ש' כהן

 

 

החלטה

 

 

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן חמו) מיום 29.5.2012 בתיק מ"ת 38607-03-12. הערר מתייחס לדחיית בקשתו של העורר לפיה יוכל לשהות במסגרת חלופת המעצר בבית אמו בכפר כנא ולא אצל דודו בטורעאן.

 

כתב האישום

 

1.             לפי המתואר בכתב האישום, ביום 9.3.2012 תקף העורר את המתלונן, אשר משפחתו מסוכסכת עם משפחת העורר מזה זמן, ואף יש טענה שבני משפחת המתלונן רצחו את אביו של העורר. העורר נסע עם רכבו לפני רכבו של המתלונן (שנסע יחד עם בנו הקטין). אז עצר העורר בפתאומיות, יצא מרכבו והכה באמצעות מוט ברזל על רכבו של המתלונן באופן שגרם לו נזק. בהמשך הכה העורר באמצעות המוט את המתלונן עצמו ונמלט מהמקום. כתוצאה מהמכות נגרמו למתלונן שברים בכף ידו השמאלית ובכף רגלו השמאלית וחבלות נוספות. הוא נזקק לקיבוע היד והרגל באמצעות סד גבס, תפרים וטיפול רפואי נוסף. על רקע זה מואשם העורר בחבלה בכוונה מחמירה ובהיזק בזדון.

 

הליכי המעצר עד כה

 

2.             עוד בטרם הגשת כתב האישום, החליט בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת א' אבו-אסעד) ביום 20.3.2012 על שחרורו של העורר למעצר בית בבית דודו בטורעאן. ערר שהוגש על ידי המשיבה נדחה ביום 21.3.2012 על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו), אשר ציין כי אין בהצהרת התובע ולו מילה על כך שיש בתיק זה חומר המקים עילה למעצר עד תום ההליכים.

 

3.             ביום 22.3.2012, עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצר עד תום ההליכים וכן בקשה למעצר ביניים. בהתאם להסכמת הצדדים, נותר העורר במעצר בית אצל דודו, עד לדיון שהתקיים ביום 2.4.2012, ואז הוחלט, שוב בהסכמת הצדדים, כי ימשיך בתנאי מעצר הבית וכי יוכן תסקיר מעצר.

 

4.             תסקיר המעצר, מיום 28.5.2012, ציין כי מדובר בצעיר ללא הרשעות קודמות, בעל יכולת קוגניטיבית טובה ואורח חיים תקין ככלל. על אף זאת, העורר התקשה לגלות הבנה בנוגע לנסיבות מעצרו והציג עמדה קורבנית, ומתיאוריו עולה כי הוא מצוי בסביבה אלימה ומורכבת במקום מגוריו, זאת לרקע מותו של אביו לפני שנתיים, אשר החשודים העיקריים בגרימתו הם בני משפחתו של המתלונן.

 

           מהתסקיר עולה עוד, כי העורר עמד בכל תנאי שחרורו במעצר הבית אצל דודו בטורעאן. שירות המבחן התרשם מן הדוד כמפקח רציני ומודע למצופה ממנו. העורר מצדו, מעוניין לשוב לביתו בכפר כנא, על מנת לשוב למשפחתו, להשתלב בעבודה עם אחיו (המפקח עליו גם עתה), ולגשת למבחני בגרות בבית הספר המקומי. לגישת שירות המבחן, אמו של העורר אינה דמות סמכותית עבורו ואינה מתאימה לשמש כמפקחת. לעומת זאת, אחיו של העורר ובן דודו, אשר הביעו נכונות לפקח עליו בשעות העבודה ובלילה, מתאימים לשמש כמפקחים. המלצת שירות המבחן היא להותיר את העורר בחלופת המעצר בבית דודו בטורעאן ולאפשר לו לעבוד בליווי אחיו ובן דודו, מחוץ לכפר כנא.

 

5.             ביום 29.5.2012 החליט בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו) לקבל את המלצת שירות המבחן להותיר את העורר במעצר בית בבית דודו בטורעאן, תוך שהוא יוכל לצאת לעבודה בליווי אחיו ובן דודו החל מהשעה 6:00 ועד לשעה 18:00.

 

הערר

 

6.             על החלטת בית משפט קמא שלא לאפשר לעורר לשוב להתגורר בכפר כנא הוגש ערר זה. לטענת באי כוחו של העורר, בית משפט קמא שגה כשלא נתן משקל מספיק לאישיותו החיובית של העורר ולעובדה כי ניהל אורח חיים נורמטיבי על אף הנסיבות הקשות לאחר רצח אביו. למעברו של העורר לבית המשפחה בכפר כנא חשיבות לא רק עבורו, אלא גם עבור אמו אשר נתמכת על ידו מאז מות האב. מעבר לכך, לגישת העורר אין הגיון רב בהותרתו בטורעאן, שעה שהמרחק האווירי מבית דודו לבית המתלונן זהה למרחק האווירי מבית אמו לבית המתלונן. כמו כן, אין הגיון בכך שרואים באחיו כמפקח ראוי לשעות העבודה, אך לא לשעות הלילה בבית האם.

 

           בדיון הוסיפה עו"ד זאק, כי העורר ממילא עובד בכפר כנא ועובר במקום מידי יום כדי להגיע לבית דודו בטורעאן. העורר מדגיש, כי במשך שנתיים מאז הרצח הוא התגורר בכפר כנא ללא כל בעיה וכי יש משמעות רבה עבורו ועבור המשפחה לשובו לבית המשפחה, לצורך התמיכה ההדדית בין בני המשפחה והמשך תפקודה התקין בשעתה הקשה כשאבי המשפחה אינו עוד.

 

7.        בא כוח המשיבה עמד על כך כי הרחקת המשיב מכפר כנא אינה רק ענין גיאוגרפי-פיזי אלא גם הרחקתו מהאווירה הלא פשוטה שקיימת במקום זה סביב האירועים האלימים השונים. בנוסף נטען, כי העורר לא הצביע על כל טעות או חוסר סבירות בהחלטת בית משפט קמא ולמעשה לא היה מקום להגיש את הערר.

 

8.        דין הערר להידחות. אכן, מובן רצונו של העורר לשוב ולהתגורר בבית המשפחה ומובנת גם החשיבות של שובו למקום כדי לאפשר תפקוד ראוי של המשפחה כולה בהיותו חוליה חשובה במערכת המשפחתית. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהאירועים האלימים שהמעשה המיוחס לעורר הוא חוליה נוספת בהם. שירות המבחן עמד על ענין זה בציינו כי חזרת העורר לבית המשפחה בכפר מוצאו, לנוכח המורכבות הקיימת סביב נסיבות מעצרו, עלולה ליצור מצבי סיכון פוטנציאליים. בנסיבות אלה, ההכבדה המסוימת על העורר הנובעת מכך שהוא מתגורר בבית דודו, אינה שקולה אל מול האפשרות שאותו פוטנציאל סיכון יתממש. לא למותר לשוב ולציין, כי המעשה המיוחס לעורר, גם בהתחשב ברקע לו, הוא מעשה אלימות חמור שהביא לפגיעה משמעותית במתלונן.

 

           הערר נדחה.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ז בסיון התשע"ב (‏17.6.2012).

 

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   12046080_L02.doc   סח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

-פירמות עורכי דין מובילות-

  • meitar
  • nevo-molson
  • maschit
  • gornitzky
  • yehuda
  • firon
  • firon