עו"ד און ליין - עורכי דין - פסקי דין- פסק דין : 4450/11

 

 

 

                                          

                                                                                                    

                                          

                                          

 

 

 

 

השופט א' גרוניס:

 

1.        לפנינו ערעורים על העונשים אותם גזר בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 41969-04-10 (כב' השופטת ד' סלע) על שלושה נאשמים שהורשעו על פי הודאתם בעבירות נשק. השלושה (להלן ביחד - המערערים) מערערים על חומרת העונש שהושת עליהם.

 

 

העובדות וההליכים בבית המשפט המחוזי

 

2.        נגד המערערים הוגש כתב אישום מתוקן (במסגרת עסקת טיעון) לבית משפט קמא. כתב האישום מפרט חמישה אישומים בהם היו מעורבים המערערים, במסגרתם מכרו נשק ותחמושת לסוכן משטרתי סמוי שהפעילה משטרת ישראל (להלן - הסוכן). לפי העובדות המפורטות באישום הראשון, שלושת הנאשמים קשרו קשר למכור נשק לסוכן. ביום 27.7.2009 סיכמו ביניהם הנאשם 1 בכתב האישום, חאלד עספור (המערער בע"פ 4450/11, להלן - חאלד) והסוכן, כי ייפגשו לצורך מכירת נשק. הסוכן הגיע לביתו של חאלד, שלא היה בביתו. בהמשך פגש הסוכן בנאשם 2 בכתב האישום, בדיע הייבה (המערער בע"פ 4871/11, להלן - בדיע). בדיע שוחח בטלפון עם חאלד והשניים קבעו, כי ייפגשו עם הסוכן למחרת. בדיע והסוכן נפגשו ביום 28.7.2009 בשעות הבוקר. מאוחר יותר הגיע למקום גם חאלד, והוא סיכם עם הסוכן שייפגשו מאוחר יותר, באותו יום, לצורך מכירת אקדח (תמורת 11,000 ש"ח) ושני רימונים (תמורת 1,000 ש"ח) לסוכן. חאלד היפנה את הסוכן לבדיע, לצורך ביצוע העסקה. בדיע נתן לסוכן את מספר הטלפון של הנאשם 3 בכתב האישום, אחמד עאסלה (המערער בע"פ 4841/11, להלן - אחמד) על מנת שהוא יעביר לסוכן את האקדח. הסוכן שוחח עם אחמד, והם נפגשו עם שלושה אנשים אחרים שהיו בתוך רכב, והחזיקו שלא כדין אקדח חצי אוטומטי CZ קליבר 9 מ"מ קצר. הסוכן ואחמד נכנסו אף הם לרכב. אחמד ירה ארבע יריות מן האקדח, ואז הוא נמכר לסוכן תמורת 11,000 ש"ח. לאחר ביצוע העסקה שוחח הסוכן עם חאלד על האקדח שנמכר ועל הרימונים שלא נמכרו.

 

 3.       לפי העובדות המפורטות באישום השני לכתב האישום המתוקן, ביום 1.9.2009 שוחח בדיע עם הסוכן בטלפון והציע למכור לו אקדח ושלושים כדורים תמורת 5,000 ש"ח. בהמשך היום נפגשו השניים בתחנת דלק. האקדח, מסוג ברטה קליבר 22LR, מחסנית ריקה ושקית ובה 29 כדורים, נמכרו לסוכן תמורת 5,450 ש"ח. העובדות המתוארות באישום הרביעי לכתב האישום מעלות כי ביום 21.9.2009 מכר בדיע לסוכן אקדח מסוג SM80 קליבר 8 מ"מ ומחסנית תמורת 8,500 ש"ח. באישום החמישי מסופר כי ביום 24.9.2009 נפגשו חאלד ובדיע עם הסוכן והציעו לו לקנות אקדח תמורת 11,500 ש"ח. ביום 26.9.2009 נפגשו הסוכן ובדיע, אשר הביא עמו אקדח גנוב מסוג ברטה קליבר 9 מ"מ, מחסנית וחמישה כדורי אקדח 9 מ"מ. במהלך הפגישה בין השניים ירה בדיע כדור אחד מן האקדח, ומסר לסוכן את הנשק. לאחר שבדיע והסוכן שוחחו בטלפון עם חאלד, הוסכם שהעסקה תבוצע תמורת 11,000 ש"ח. האישום האחרון בכתב האישום מתאר עסקה של סחר בנשק שביצעו חאלד ובדיע. ביום 1.10.2009, במהלך שיחה טלפונית, הציע חאלד לסוכן לרכוש שני אקדחים, האחד תמורת 7,500 ש"ח והשני עבור 10,000 ש"ח. הסוכן הביע עניין ברכישת אחד מן האקדחים. מאוחר יותר פגש בדיע את הסוכן. השניים הגיעו למקום הסמוך לביתו של חאלד, שם פגשו בחאלד שהביא עמו אקדח גנוב, חצי אוטומטי מסוג וואלטר קליבר 7.65 מ"מ. העסקה התבצעה כמתוכנן, והאקדח נמכר תמורת 7,500 ש"ח. יצוין, כי כתב האישום המתוקן לא כלל אישום שלישי (כנראה כלל כתב האישום המקורי אישום שלישי, שנמחק בעקבות הסדר הטיעון).

 

4.        כתב האישום המתוקן שתואר עד עתה הוגש, כאמור, במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ד' סלע) הרשיע ביום 31.3.2011 את שלושת המערערים בעבירות המפורטות בכתב האישום המתוקן, לאחר שהודו בעובדותיו. חאלד הורשע בשלוש עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק), בשתי עבירות של סיוע לסחר בנשק לפי סעיפים 144(ב2) ו-144(ג) בצירוף סעיף 31 לחוק, בעבירה אחת של סחר בנשק לפי סעיפים 144(ב2) ו-144(ג) בצירוף סעיף 29 לחוק ובעבירה אחת של קבלת נכסים שהושגו בעוון לפי סעיפים 412 ו-29 לחוק. בדיע הורשע בשלוש עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, בארבע עבירות של סחר בנשק לפי סעיפים 144(ב2) ו-144(ג) לחוק, בעבירה אחת של סיוע לסחר בנשק לפי סעיפים 144(ב2) ו-144(ג) בצירוף סעיף 31 לחוק, בשתי עבירות של קבלת נכסים שהושגו בעוון לפי סעיפים 412 ו-29 לחוק, וכן בשלוש עבירות של נשיאה והובלת נשק שלא כדין לפי סעיפים 144(ב) ו-144(ג) לחוק. אחמד הורשע בעבירה אחת של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, וכן בעבירה אחת של סחר בנשק לפי סעיפים 144(ב2) ו-144(ג) בצירוף סעיף 29 לחוק.

 

5.        ביום 16.5.2011, לאחר שמיעת ראיות וטענות לעניין העונש, נגזר דינם של השלושה בבית המשפט המחוזי בחיפה. בגזר הדין התייחס בית המשפט קמא לחומרת העבירות בהן הורשעו הנאשמים, להשלכותיהן ולסיכון הגלום בהן. עוד צוין כי בדיע ואחמד אף ירו מן הנשק בו סחרו. שיקולים לקולה בהם התחשב בית המשפט קמא היו הודייתם של המערערים בעובדות כתב האישום המתוקן, נסיבותיהם האישיות, גילם הצעיר ומשפחותיהם הזקוקות לתמיכתם. עם זאת, ציין בית המשפט כי במקרה דנא על שיקולים אלה לסגת אל מול טובת הציבור. בעניין חאלד לקח בחשבון בית משפט קמא את עברו הפלילי הכולל עבירות אלימות וסמים, בגינן אף ריצה בעבר עונש מאסר. בית המשפט התרשם כי מדובר באדם אשר בחר בדרך חיים עבריינית, וכי מעורבותו בפרשה מלמדת על נגישותו לנשק בלתי חוקי. אשר על כן, הושת על חאלד עונש של 50 חודשי מאסר בפועל (בניכוי תקופת מעצרו) ו-18 חודשי מאסר על תנאי. באשר לבדיע ציין בית המשפט קמא את עברו הנקי, אך גם את העובדה שהיה מעורב בכל האישומים המפורטים בכתב האישום. עוד התייחס בית המשפט לעובדה שבחלק מן האישומים פעל לבדו, ללא שותפים. מריבוי העבירות בהן הורשע למד בית המשפט על נגישותו הגבוהה לנשק בלתי חוקי. שיקולים אלה הובילו לגזירת עונש מאסר בפועל בן 90 חודשים (בניכוי תקופת מעצרו) ו-18 חודשי מאסר על תנאי. בעניין אחמד התייחס בית המשפט קמא להרשעה נוספת בעבירת נשק שהתבצעה סמוך לאחר העסקה בתיק זה. עובדה זו העידה לגישת בית משפט קמא, שאין מדובר במעידה חד פעמית, אף שבתיק זה היה מעורב אחמד באישום אחד בלבד. נוכח שיקולים אלה גזר בית המשפט על אחמד מאסר בפועל בן 30 חודשים (בניכוי תקופת מעצרו) וכן 18 חודשי מאסר על תנאי.

 

6.        על גזר דין זה הוגשו שלושת הערעורים שבפנינו, בהם מבקשים המערערים להקל בעונשם. ראוי לציין, כי השלושה הורשעו בעקבות פעילות של סוכן משטרתי סמוי, שהביא להרשעתם של סוחרי נשק נוספים, ובסך הכל להרשעתם של עשרים וארבעה נאשמים. מספר ערעורים הוגשו על גזרי הדין שניתנו בבתי המשפט המחוזיים במסגרת פרשה זו. המדינה ערערה על קולת עונשם של עשרה מן המורשעים בפרשה (ע"פ 2368/11, ע"פ 319/11, ע"פ 3663/11, ע"פ 318/11, ע"פ 5234/11, ע"פ 6371/11). תשעה ערעורים הוגשו מצד המורשעים על חומרת עונשם, פרט לשלושת הערעורים שלפנינו (ע"פ 2251/11, ע"פ 906/11, ע"פ 3750/11, ע"פ 391/11 וע"פ 4499/11 - נדונו כבר בבית משפט זה. ע"פ 5913/11, ע"פ 5994/11, ע"פ 9479/11 וע"פ 3138/11 - קבועים לדיון בחודשים הקרובים). 

 

דיון והכרעה

 

7.        במקרה שלפנינו הורשעו שלושת המערערים בביצוען של עסקאות ועבירות נשק מסוגים שונים תוך מידות מעורבות שונות. בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן של עבירות הנשק השונות, הסכנות הנשקפות מהן ותוצאותיהן הקשות (ראו למשל, ע"פ 5833/07 ח'ורי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.11.2007)). לאחרונה ניכרת מגמת החמרה בעונשי המאסר הנגזרים על נאשמים בעבירות אלו, נוכח היקפן המתרחב והצורך בבלימתן. לטענת המדינה, פרשה זו, במסגרתה הואשמו 24 נאשמים בביצוען של 36 עסקאות נשק בסך הכל, מלמדת על היקפה החמור של התופעה ועל זמינותו המדאיגה של נשק בלתי חוקי. בע"פ 2251/11 נפאע נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 4.12.2011) (להלן - עניין נפאע) נקבע כי הגיעה העת להחמיר בעונשיהם של נאשמים המורשעים בעבירות נשק בכלל ובעבירות סחר בנשק בפרט. עדות למגמת ההחמרה בענישה בעבירות נשק ניתן למצוא גם בערעורים של המדינה על גזרי הדין של מורשעים נוספים שהורשעו עקב פעילות הסוכן שפעל בענייננו, ועונשם הוחמר בבית משפט זה. פסקי-הדין בערעורים אלה ניתנו לאחר מתן פסק הדין בעניין נפאע (ראו ע"פ 319/11 מדינת ישראל נ' יאסין (טרם פורסם, 5.12.2011), ע"פ 3663/11 מדינת ישראל נ' סח (טרם פורסם, 5.12.2011), ע"פ 318/11 מדינת ישראל נ' אבו ערב (טרם פורסם, 5.12.2011), ע"פ 5234/11 מדינת ישראל נ' מנסור (טרם פורסם, 5.12.2011), ע"פ 6371/11 מדינת ישראל נ' הייבי (טרם פורסם, 18.12.2011)). בנקודה זו יש לחזור ולהזכיר, כי בית המשפט היושב כערכאת ערעור אינו ממצה את הדין עם הנאשם כאשר הוא מקבל ערעור של המדינה על קולת העונש. כלומר, אף במקרים בהם החמיר בית משפט זה בעונשם של נאשמים בפרשה זו, הוא לא מיצה עימם את הדין ולא הטיל עליהם את העונש שהיה מטיל, אילו היה יושב הוא כערכאה ראשונה. לכלל האמור יש לייחס משקל בבואנו ללמוד מן ההכרעה בערעורים אלה על רף הענישה הראוי לעבירות מסוג זה, ועל יישומה של מגמת ההחמרה בענישה בעבירות מסוג זה. ברור, שגם עניינם של המערערים שלפנינו צריך להיבחן לפי המגמה של החמרת הענישה המתוארת. כמובן, על ההחמרה ברמת הענישה להיעשות בהדרגה. כמו כן, מובן שיש להתחשב בכל מקרה בשיקולי הענישה האינדיבידואליים לפי נסיבות העניין.

 

8.        במקרה דנא טוענים שלושת המערערים, כי בית המשפט קמא החמיר עימם יתר על המידה כאשר גזר את עונשם. לטענתם, העונש שנגזר עליהם חורג מרף הענישה הנוהג בעבירות מסוג זה. עוד טוענים המערערים, כי עונשם חמור באופן יחסי מן העונש שנגזר על נאשמים אחרים בפרשה זו, שהורשעו עקב פעילותו של אותו סוכן משטרתי. לדבריהם, מצב זה יוצר הפליה ביניהם ובין שאר הנאשמים. אכן, עקרון מוכר בדין הפלילי הינו עקרון אחידות הענישה, לפיו יש להחיל עונשים דומים על מקרים דומים מבחינת סוג העבירות, אופיין ונסיבותיו האישיות של הנאשם. מטרתו של עקרון זה הינה להבטיח שוויונם של נאשמים בפני החוק ולמנוע שרירות בענישה. בענייננו ישנה חשיבות מוגברת לאחידות הענישה נוכח העובדה שמדובר בעבירות דומות שהן חלק מפרשה אחת, בה הורשעו נאשמים רבים כתוצאה מפעילותו של סוכן משטרתי סמוי אחד. עם זאת, השוואה בין העונשים שנגזרו במקרים שונים הינה השוואה קשה. ברי, כי העונש שגוזר בית המשפט על המורשע אינו מבוסס על מדע מדויק. גזירת העונש נעשית תוך שקלול מספר רב של נתונים, המשתנים ממקרה למקרה. בין נתונים אלה ניתן לציין את סוג העבירות וכמותן, המסכת העובדתית, אופן ניהולו של ההליך וכמובן נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות עברו הפלילי. לכן, לעיתים קיים פער מסוים בענישה בין מקרים שנראה לכאורה כי יש ביניהם דימיון.

 

9.        בנוסף לשיקולים הכלליים עליהם עמדנו, ברור שעלינו לקחת בחשבון שיקולים הנוגעים לכל אחד מן המערערים בערעורים שבפנינו. ראשית, בבחינת עונשם של המערערים יש ליתן משקל לכך שהללו הורשעו במסגרת עסקת טיעון, תוך שהודו בעובדות המתוארות בכתב האישום המתוקן ובכך הביאו לחיסכון בזמן שיפוטי. עם זאת, חובה לציין כי הסדר הטיעון הושג לאחר שנשמעו חלק מן הראיות. באשר לחאלד: הוא הורשע, בין היתר, בעסקה אחת של סחר בנשק ובסיוע לשתי עסקאות נוספות. נסיבותיו האישיות, גילו הצעיר ומשפחתו התלויה בו הינם שיקולים לקולה, שכנגדם ניצב עברו הפלילי העשיר בעבירות אלימות וסמים, אשר ראוי שיילקח אף הוא בחשבון. מבחינת נסיבותיו האישיות של בדיע, שעברו נקי, והיה מעורב בחמש עסקאות בנשק, יש להתייחס לגילו הצעיר ולמשפחתו הזקוקה לתמיכתו. פרק הזמן הקצר בו בוצעו העסקאות, מלמד על נגישותו הגבוהה לנשק בלתי חוקי. שיקולים לקולה הנוגעים לאחמד, אשר הורשע בעסקה אחת של סחר בנשק ובקשירת קשר לפשע, הינם היותו צעיר ובעל משפחה.

 

10.      במקרה שבפנינו, לאחר בחינת העונשים שנגזרו על יתר המעורבים בפרשה, ונסיבותיהם האישיות של המערערים, מצאנו כי עונשי המאסר שנגזרו על חאלד ואחמד אינם סוטים מרף הענישה הראוי ואין בהם משום סטייה המצדיקה התערבות ביחס לעונשים שהוטלו על נאשמים אחרים בפרשה. זאת כמובן, לאחר שמתחשבים, כפי שחובה לעשות, בערעורים שנדונו בבית משפט זה בהם הוחמרה הענישה. כמו כן, שוכנענו כי נסיבותיהם האישיות נלקחו בחשבון על ידי בית המשפט המחוזי, ולכן לא ראינו בעניינם עילה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בגזירת העונש. באשר לבדיע, מסקנתנו הינה כי יש מקום להקל בעונש המאסר שנגזר עליו. לדעתנו, עונשו (90 חודשי מאסר בפועל) חמור מידי ביחס לעונשים שנגזרו על נאשמים אחרים שהורשעו במסגרת הפרשה בעבירות דומות. העונש שגזר בית משפט קמא אף חמור יתר על המידה בהתחשב במגמת ההחמרה, שכן, כאמור, ההחמרה חייבת להיעשות באופן הדרגתי.

 

 

 

 

 

סוף דבר

 

11.      בהתחשב במכלול השיקולים שהוצגו לעיל, החלטנו כי יש לקבל את ערעורו של בדיע (ע"פ 4871/11), להקל בעונש המאסר שנגזר עליו ולהעמידו על 70 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו). יתר חלקי גזר הדין של בית המשפט קמא בעניינו יעמדו בעינם. באשר לחאלד ואחמד, החלטנו כי יש לדחות את ערעוריהם (ע"פ 4450/11, ע"פ 4841/11).

 

השופטת ע' ארבל:

 

           אני מסכימה.

 

                                                                                      ש ו פ ט ת

 

השופט ע' פוגלמן:

 

           אני מסכים.

 

                                                                                      ש ו פ ט

 

 

           הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' גרוניס.

 

 

           ניתן היום, ט"ו בשבט תשע"ב (8.2.2012).

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   11044500_S01.doc   הג+לא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il